השבוע שלי
היה ככה ככה.
מזג האוויר התחיל להתקרר וביום רביעי היה לנו שלג. בחמישי בבוקר החלקתי על קרח בדרך למשרד ונפלתי נפילה די מזעזעת שהשאירה אותי מאד כאובה. מכיוון שכבר החמצתי רכיבה בשלישי כי המצבר של הרכב הלך, החלטתי לא לוותר ולנסוע לחווה. היתה רכיבה ככה ככה, בעיקר כי עכשיו כבר לא רוכבים בחוץ, המגרש הפנימי קטן יותר והוא היה מפוצץ בעשרה מכשולים. לא יכולתי לעבוד על התרגילים שרציתי, כי לא היה מספיק שטח קרקע פנוי (למשל למעגל של יותר מחמש עשרה מטר). בנוסף כשהתחלתי לרכב המסלול היה בשימוש של קבוצה בשיעור, כך שהתחלת החימום שלי היתה מאד קטועה. העובדה שכל אחת מהרוכבות בקבוצה עשתה מסלול שונה לחלוטין לא עזרה לי לנבא מה הן עושות ולפנות דרך. בסוף נגמר השיעור שלהן והרכיבה שלי התמקדה בפניות וניווט בין המכשולים, ובטלטול מינימלי של החבורות מהבוקר.
בשבת בבוקר כמה בנות מהחווה יצאו לסשן תרגול בספרוס מדואוז - זה מתקן תחרויות מקצועי בסביבה. צירוף של נסיבות מעצבנות גרם לזה שהחמצתי את ההזדמנות שלי לצאת לזה, מה שמאד ביאס אותי בעיקר לאור העובדה שזה הסשן האחרון לעונה. אמורה להיות איזו תחרות בסוף החודש, אני מקווה שיצא לי לצאת אליה.
היום (ראשון) היתה לי רכיבה לא רעה דווקא, המגרש היה יותר פנוי והצלחתי לעבוד קצת יותר. גם הכאבים מהנפילה כבר הרבה פחות חזקים.
עדיין יצאתי מבואסת - היה שבוע די נאחס ורכבתי רק פעמיים. אני מקווה לפצות את עצמי בשבוע הבא.
היה ככה ככה.
מזג האוויר התחיל להתקרר וביום רביעי היה לנו שלג. בחמישי בבוקר החלקתי על קרח בדרך למשרד ונפלתי נפילה די מזעזעת שהשאירה אותי מאד כאובה. מכיוון שכבר החמצתי רכיבה בשלישי כי המצבר של הרכב הלך, החלטתי לא לוותר ולנסוע לחווה. היתה רכיבה ככה ככה, בעיקר כי עכשיו כבר לא רוכבים בחוץ, המגרש הפנימי קטן יותר והוא היה מפוצץ בעשרה מכשולים. לא יכולתי לעבוד על התרגילים שרציתי, כי לא היה מספיק שטח קרקע פנוי (למשל למעגל של יותר מחמש עשרה מטר). בנוסף כשהתחלתי לרכב המסלול היה בשימוש של קבוצה בשיעור, כך שהתחלת החימום שלי היתה מאד קטועה. העובדה שכל אחת מהרוכבות בקבוצה עשתה מסלול שונה לחלוטין לא עזרה לי לנבא מה הן עושות ולפנות דרך. בסוף נגמר השיעור שלהן והרכיבה שלי התמקדה בפניות וניווט בין המכשולים, ובטלטול מינימלי של החבורות מהבוקר.
בשבת בבוקר כמה בנות מהחווה יצאו לסשן תרגול בספרוס מדואוז - זה מתקן תחרויות מקצועי בסביבה. צירוף של נסיבות מעצבנות גרם לזה שהחמצתי את ההזדמנות שלי לצאת לזה, מה שמאד ביאס אותי בעיקר לאור העובדה שזה הסשן האחרון לעונה. אמורה להיות איזו תחרות בסוף החודש, אני מקווה שיצא לי לצאת אליה.
היום (ראשון) היתה לי רכיבה לא רעה דווקא, המגרש היה יותר פנוי והצלחתי לעבוד קצת יותר. גם הכאבים מהנפילה כבר הרבה פחות חזקים.
עדיין יצאתי מבואסת - היה שבוע די נאחס ורכבתי רק פעמיים. אני מקווה לפצות את עצמי בשבוע הבא.