סכמ"ש

[הורסמאן]

תוספת קטנה

הם כל כך גמישים וקלילים ... בגלל שהם ילדים.

אמנם אני לא הייתי "גמיש ובעל שליטה מושלמת בגוף" אבל הייתי קל מאוד ואי אפשר להפריז בתועלת שקיבלתי מהוולטז'.

טווס, לצערי בשבילך זה מאוחר מדי. אבל בהתקשר לשרשור אחר כאן, בקש לקבל שעורי לונג' כתחליף לעובדה שוולטז' אתה כבר לא יכול לעשות.

 

[fliperit]

לא כולם ילדים

בתחרויות הקבוצתיות יש בעיקר ילדים (ילדות בעצם), אבל יש תחרויות יחידים של מבוגרים.

http://www.youtube.com/watch?v=F5ZaQNoMUWQ&feature=relmfu

 

[מר טווס]

הסרטון הזה שכנע אותי סופית -

שאני לא אוהב את הספורט הזה.

כשרוכבים על סוס, אז לפחות יושבים עליו בצורה קבועה ומסודרת.
כאן, הסוס צריך לסבול את הקפיצות, הנחיתות, הסיבובים והעברות המשקל הבלתי פוסקות.

בכל אופן, זו רק דעתי, שאולי עוד תשתנה בעתיד כשאכיר יותר את העולם הזה.

מי שאוהב את זה ונהנה מזה, שיהיה לו בכיף ובהצלחה.

 

[fliperit]

אותי הסרטון הזה שכנע סופית

שאני מאוד אוהבת את הספורט הזה

תכתוב horse riding ביוטיוב ותמצא סרטונים שמה שקורה בהם הרבה פחות נעים ונוח לסוס ממה שראינו בסרטון של הוולטינג

 

[הורסמאן]

בהמשך לפליפריט

אני מוכן להתערב שאתה, כמתחיל, מפריע לסוס הרבה יותר.

 

[מר טווס]

בהחלט יכול להיות, כמו שכתבתי -

אין לי תשובה טובה למה רכיבה "רגילה" היא כן מוצדקת בעיני, והספורט הזה לא.

עניין של תחושה אישית.

 

[jgut]

הסתכלתי על הסרטון

גם כן. כאשר לא ידעתי למה לצפות, כי זה ספורט שאני פחות מכירה.
הסתכלתי על התגובה של הסוס, כשקופצים עליו ונוחתים. חיפשתי חוסר נוחות אצלו ולא מצאתי.
לי הספורט הזה ניראה לגיטימי לחלוטין. לדעתי סוס שמועסק בספורט כזה, חי יותר טוב מכל סוסי הב"ס והטיולים שאני מכירה. אני מתייחסת רק לחלק של העבודה (אין לי מושג מה קורה בשאר הזמן).
סוסים מביעים חוסר נוחות כאשר משהו מציק להם. לא ראיתי שהוא הביע משהו כזה. המתעמלים יודעים לאזן את המשקל שלהם, בדיוק כמו שרוכב טוב יודע לאזן את הישיבה שלו כך שלא תפריע לסוס.
דבר נוסף ששמתי לב אליו, הוא כשהם נוחתים מקפיצה, הם בולמים את הנחיתה באמצעות הידיים והעזרים בצד ולא נוחתים פשוט על גב הסוס.

 

[הורסמאן]

דווקא יש תגובה אחת שמביעה חוסר נוחות

בשניות 7.57 - 7.58

בבחינת יוצא הדופן שמעיד על הכלל ומחזק את מה שאת אומרת.

 

[jgut]

כניראה שפיספסתי את זה

 

[פרח שן הארי בת]

נכון ומוסיפה

כשעובדים בוולטינג, באמת צריך לשים לב לנקודות לחץ.
כמו שאת ראית, יש הרבה מאוד משקל על הידיים, שנמצאות הרבה בידיות של החגורה.
ישנן נקודות לחץ שצריך להמנע מהן,
כמו לדוגמא ברכיים, כשמלמדים לעשות עמידת 6 בוולטינג (או כמו שמכנים את זה שולחן/קופסא),
הרעיון הוא להעביר חלק מהמשקל לידיים, וחלק מהברכיים אחורה לאורך הרגל עד כף הרגל.
ככה שאין משקל על הברך ובכך לא נוצרת נקודה "שפיצית" שנתקעת לסוס בגב.
(כנ"ל לגבי מרפקים).

דבר נוסף לגבי האיזון. באמת הרעיון הוא לא להעביר משקל לצד אחד.
לא להיות "תלוי" על צד אחד. כשעושים וולטינג קבוצתי, ניתן לעשות תרגילים סימטרים ובכך
נוצר איזון. (אם יש וולטר אחד שמחזיק בקוזק ימין וולטר שני מחזיק בקוזק שמאל).
היום מתחיל להכנס העניין של האיזון. ויש מקומות שתרגילים על צד אחד אסורים.
כמו גם שישנם מקומות שמכניסים גם מעגל של הסוס לצד ימין.
עד עכשיו זה היה רק מעגלים שמאלה.

 

[פרח שן הארי בת]

דוגמא

http://www.youtube.com/watch?feature=endscreen&NR=1&v=qp-aLu0JN0g

ב0:13 שהוא עולה מישיבה לעמידת 6.
הרבה מהמשקל על הידיים, קודם הוא מניח את אצבעות הרגליים ואז מניח
את הברכיים, וניתן לראות שאין הרבה משקל על הברך, ובכך נמנעת נקודת לחץ בגב של הסוס.

 

[jgut]

הסתכלתי על הסרטון

גם כן. כאשר לא ידעתי למה לצפות, כי זה ספורט שאני פחות מכירה.
הסתכלתי על התגובה של הסוס, כשקופצים עליו ונוחתים. חיפשתי חוסר נוחות אצלו ולא מצאתי.
לי הספורט הזה ניראה לגיטימי לחלוטין. לדעתי סוס שמועסק בספורט כזה, חי יותר טוב מכל סוסי הב"ס והטיולים שאני מכירה. אני מתייחסת רק לחלק של העבודה (אין לי מושג מה קורה בשאר הזמן).
סוסים מביעים חוסר נוחות כאשר משהו מציק להם. לא ראיתי שהוא הביע משהו כזה. המתעמלים יודעים לאזן את המשקל שלהם, בדיוק כמו שרוכב טוב יודע לאזן את הישיבה שלו כך שלא תפריע לסוס.
דבר נוסף ששמתי לב אליו, הוא כשהם נוחתים מקפיצה, הם בולמים את הנחיתה באמצעות הידיים והעזרים בצד ולא נוחתים פשוט על גב הסוס.

 

[הורסמאן]

יפה, זה חדש בשבילי.

 

[עדימ]

אני ממש אוהבת וולטינג! כשאני רוצה לתת קצת

פוקוס לגמישות שיווי משקל ולנסות ללמד את עצמי קצת קנטר אני עושה שיעור וולטינג קניתי אחד אישי בשביל זה עם שתי ידיות כי למאמנת שלי לא היה....

 

[jgut]

שבוע חביב

היה לנו בסופ"ש תחרות קאטינג ששילבו בה מקצי ריינינג ופצ'וריטי.
נירשמתי לנונפרו ריינינג לבני 30+. היה מאוד נחמד להתחרות מול אנשים בוגרים. בתחרויות הרגילות של הליגה, אין מגבלת גיל ולכן מתחרים איתנו חבר'ה מהנוער. אין עם זה בעיה, אבל זה יותר כיף להתחרות עם חבר'ה בגילך.

היה מקצה די מוצלח. הדבר היחידי שהיה פחות טוב, זה שדאנס פרץ לי בקווים. המאמן שלי חשש שזה יקרה ואמר לי פשוט להוריד את היד ולא לריב איתו. לשם שינוי הצלחתי לא להיכנס לפאניקה. באחת העצירות גם התעופפתי ממנו קצת. אבל שרדנו את זה.
גם במעגל ימין הוא רץ לבד, אבל האט לי והיה איתי כשביקשתי ממנו.
סה"כ הייתי ממש מרוצה ממנו.
אני חושבת שהיה יכול להיות יותר טוב אם היה יוצא לי להתאמן שם יותר. אבל מכל מיני סיבות, בסוף לא יצא לי לרכב ולהתכונן בחוות התחרות עצמה.

 

[fliperit]

איך הייתה התחרות בכלל?

החלטתי לא לסוע, כי ב"ש-אלונים זה קצת רחוק...
איך הייתה הרמה של המקצים? והארגון? היחס לסוסים (האם היו איזה אירועים חריגים...)?

 

[jgut]

ההתרשמות שלי

מאוד מצומצמת. ביום שישי באתי רכבתי + פיידטיים וחזרנו הביתה.
ביום שבת היינו רוב היום, אבל היינו עסוקים בעיקר במקצים שלנו.

בגדול ממה שאני התרשמתי הכל היה ניראה תקין. התחרות עצמה היתה עם פחות משתתפים אז כניראה זה עזר.
רמת המקצים היתה טובה. היו כמה מקצים שראיתי והיו מעולים (המקומות הראשונים). המקצה שזכה במקום הראשון (דודי מרדכי), זכה עם ציון של 150.5 כשלמיטב זכרוני השופט מחו"ל ניקד אותו בציון של 76.5. זה ציון שלדעתי לא ניראה בארץ. לצערי לא ראיתי את המקצה עצמו. אני מקווה שמישהו יעלה אותו ליוטיוב.
גם המקצה של הפצ'וריטי שזכה מקום ראשון (ליאור רז) היה מדהים. אותו כן הצלחתי לראות וזה היה ניראה פשוט זורם והסוס ננהג בקלות.

 

[מר טווס]

סכמ"ש - מותר לי גם?

תבטיחו לא לצחוק....

כל השיעורים הראשונים שלי היו על סוס אחד שהיה חצי ממושמע חצי לא. הקשיב לפקודות, אבל מדי פעם גם עשה מה שבא לו והיה צריך הרבה דירבונים וקליקים.

בגלל אימונים של רוכבים אחרים לתחרויות וכאלה, שני השיעורים האחרונים שלי היו על סוסה אחרת. רגישה, חדה, וממושמעת מאוד. מה אני אגיד....איזה הבדל. תענוג.

הליכה, טרוט, קאנטר - הכל מרגיש פתאום כ"כ אחר. מדהים.

מצד אחד - בשני השיעורים האלה מאוד מאוד נהניתי. סוף סוף יכולתי להתרכז במה שאני עושה ולשים לב כמו שצריך לישיבה, ליציבה, לעקבים (למטה!

) ולמיקום הידיים, בלי לדאוג כל הזמן לדרבן ו-"לשמור" על הסוסה שתעשה מה שהיא צריכה. נהניתי מזה מאוד מאוד, וגם הרגשתי שזה מקדם אותי מאוד. חזרתי הביתה עם חיוך שחבל"ז.

מצד שני - יש לי כל הזמן "חשש" שאולי ההתקדמות שאני מרגיש זה רק בגלל שהסוסה כזו רגישה וממושמעת, וברגע שאני אעלה שוב על כל סוס אחר שהוא קצת פחות מחונך וקצת יותר עצלן, פתאום אגלה ששוב קשה לי ומה שחשבתי שהספקתי כבר ללמוד ולהתקדם הוא בעצם לא נכון? ימים (וסוסים) יגידו.

בכל מקרה, בינתיים נהנה מכל רגע.

השלב הבא - ללמוד איך לכנס את הסוס בהליכה (התחלתי כבר קצת בשיעור האחרון) ובטרוט (בשיעור הבא). טיפים יתקבלו בשמחה.

והנה שאלה:
למה נועד בעצם ה"כינוס" של הסוס? למה עושים את זה?

 

[jgut]

מותר ורצוי

ניראה לי שלכולנו יש מידי פעם מצבים שבהם אנחנו מתקדמים מאוד ואחרים בהם אנחנו פתאום הולכים אחורה.
לגבי הסוסים - סוס קשה הוא מורה נהדר. הוא מחייב אותנו לבקש נכון ומדוייק. סוס קל, יש לו תפקיד לא פחות חשוב בלמידה שלנו. הוא נותן לנו להרגיש איך הדברים אמורים לקרות כשהכל עובד טוב. כשחוזרים לרכב אחרכך על הסוס הקשה, יודעים איזה תגובה מהסוס אנחנו רוצים לקבל.

לגביי כינוס של סוסים, הדבר שונה בין רכיבת אינגליש לווסטרן. אבל בגדול בשניהם המטרה היא שהסוס יעביר משקל אחורה שלו ויוכל לעבוד עם יותר אנרגיה. במצב כזה יהיה לו יותר קל לשאת את עצמו, התנועה שלו תרגיש יותר עגולה ונוחה. זה גם מאפשר לעשות תרגילים יותר מתקדמים, שהסוס יתקשה או לא יאכל לעשות אותם כמו שצריך על חופש.

 

[giri]

נשמע מצויין

לדעתי אתה צודק בכל התחושות שלך, ואני מאד מסכימה עם מה ש jgut כתבה לך.
סוס קל באמת נותן לך את התחושה של איך צריך להיות, אבל רוב הסוסים הם לא קלים (קרא את החתימה שלי

) ועם הזמן לומדים איך להתמודד איתם ועדיין להנות ברכיבה.
תחשוב על זה ככה - כשאתה רוכב על הסוסה הקלה, זה מאפשר לך לעשות יותר, ועושה לך טוב על הנשמה. כשאתה רוכב על הסוס הקשה, אתה לומד יותר איך להתמודד עם אופי שונה של סוסים. לכל דבר יש מקום ויתרונות