סכמ"ש - סיכום שבועי

  • פותח הנושא giri
  • פורסם בתאריך

havitush661

New member
ואוו

לא הייתי פה מלא זמן ולא שמתי לב לדיון שהתפתח פה.
אז כך,הסוסים האלה שייכים לקיבוץ אורטל וזה השטחים של הקיבוץ.
נכון לעכשיו סוף הקיץ באמת אין יותר מידיי צימחיה אבל בקרוב זה ישתנה.
הסוסים מאוד בריאים ומטופלים ע"י וטרינר שמגיע בקביעות לשטח.
נכון יש מקרים של זאבים ויש מקרים של פציעות אבל ברגע שיש סוס שנפגע מעבירים אותו לאורווה מסודרת ונותנים לו את כל הטיפול הדרוש.
הסוסים מכירים את השטח ורצים שם כאילו זה היה שטח חלק בלי אבנים, וגם הסוסים של האורווה שלנו שעליהם טיילנו מתמודדים מאוד יפה עם כל האבנים והבורות תאמינו לי שבהתחלה חששתי מאוד כי אני רגילה לסוסים אחרים אבל אחרי שטיילתי בשטח עם הסוסים וראיתי שהם לא מתרגשים מאבנים וכו' (ודווקא בתוך הקיבוץ שהיה סרט אדום של שיפוצים בכביש הסוסים מאוד נבהלו) הרגשתי מאוד בטוחה לרכב.
הסוסים מאוד בריאים, הפרווה שלהם מבריקה, הם חיים בעדר בצורה הכי טבעית שאפשר (עם השגחה וטרינרית) מוזמנים לבוא להתרשם, פשוט מדהים לראות אותם דוהרים בשטח.
 

הורסמאן

New member
למרות שיום כיפור אני לא יכול להתאפק.

אם הייתי מקבל משימה, ממי שאחראי על הענשה של סוסים רעים בעולם הבא, לייצר להם מקום שבו הם יסבלו קשות ויכפרו על מעשים מאוד רעים, הייתי מתקשה לתכנן מקום כל כך גרוע.

אפשר רק להיות נדהם למראה כושר ההסתגלות של סוסים שאפילו במקום כזה הם שורדים ולפי התמונה שורדים לא רע.
 

fliperit

New member
זה ידוע

שסוסי גולן עמידים בפני הכל... יש להם קיבה מברזל ורגליים מבטון יצוק...
יצא לי לפגוש כמה וכמה גולנצ'יקים, וכולם היו פשוט קשוחים
 

fliperit

New member
לא מכירה את הסטטיסטיקה

כי אני ממש לא מהאזור. אני כן יודעת שלפעמים יש סייחים שנטרפים על ידי זאבים, אבל בסך הכל די הרבה סוסי בית ספר וטיולים מגיעים משם, והם די מוצלחים לרוב לצרכים האלו
 

jgut

New member
לא בהכרח מעטים

אבל בהחלט אלה ששרדו.
בזמנו הווטרינר סיפר לי על מחקר שנעשה על רגליים וחוזק פרסות. הוא אמר שסייחים עד גיל חצי שנה שגדלו בתנאים כאלה, הראו זו בחוזק הפרסות שלהם. כך שאם מדובר בסייחים צעירים אז תנאי השטח השפיעו עליהם ולא ההפך.
בסוסים בוגרים זה סיפור אחר. סיפרתי בזמנו על טיול שעשינו באזור כזה. עם סוסים מהאזור. הסוסים שלי לא היו מסוגלים להתמודד עם תנאי השטח. הסוסים שם בכלל לא התרגשו. הם ידעו איפה והיכן להניח את הרגליים.

אני מכירה אנשים ששולחים את הסוסים שלהם למרעים כאלה לתקופת מנוחה/החלמה/גדילה. מפתיעה כמה מהר הסוסים שלהם מסתגלים. התאונות ששמעתי עליהן היו מעטות ודווקא לא ממה שהייתי מצפה.
 

jgut

New member
במקומות שאני ראיתי

חלק מהשטח ניראה כמו בתמונה וחלקו האחר עם הרבה צמחיה. אני ביקרתי בסוף הקיץ והופתעתי מכמות הצמחיה שהיתה שם.
בלי קשר לכמות הצמחיה באתם מקומות היו נותנים תוספת של תערובת וחציר בהתאם לצורך.
אבל הקרקע ניתראתה בדיוק כמו בתמונה מבחינת אבנים וסלעים. אני חשבתי שלזה אתה מתייחס ולא למזון.
 

הורסמאן

New member
אני מתייחס גם וגם

המקום נראה שכוח אל.
זה לא מקום להחזיק בו סוסים.

אני זוכר שטחים ברמת הגולן שהיו ירוקים, ויכול להיות שהירק הסתיר את האבנים, והעונה היתה אחרת...

מה אני אגיד לך, כשהיינו קטנים חשבנו על מה סוסים חולמים בלילה. הם בטח חולמים להכנס למכון תערובת, הם בטח חולמים של שטחים ירוקים שלא רואים בהם סוף, הם בטח חולמים על שקי גזרים שמגיעים אליהם על סרט נע...

אז בסדר, אנחנו לא יודעים על מה הם חולמים (אם בכלל) אבל עכשיו אני יודע איך נראים סיוטי הלילה שלהם.
 

jgut

New member
אני גם לא הייתי בוחרת

להחזיק במקום כזה. אני לא חושבת שזה מקום בטיחותי או ראוי.
אבל עדיין רוב הסוסים שאני יודעת שהיו במקום כזה, שרדו אותו. ובהחלט אפשר לקרוא לזה השרדות.
 

בלוז10

New member
רמת הגולן מרהיב ביופיו אבל

מסכנים הסוסים ,כל השטחים מלאים בסלעים ואבנים ואני הכרתי סוס שגדל

ברמת הגולן כל חייו ויום אחד שבר את הרגל וכמוהו יש רבים כך גם בחורף

המרעה מסתיר את הסלעים וזה נורא ואיום .

אני מאוד מסכימה אם הורסמאן
 

jgut

New member
כשראיתי את תנאי השטח

התפלאתי איך סוסים לא שוברים שם רגליים באופן סדיר. אז הייתי מצפה לתאונות של פגיעות בגידים או שברים כתוצאה מתנועה לא נכונה.

בפועל התאונות שנתקלתי בהן היו: בעיטות מסוסים אחרים (רובן), קוץ בעין (כזה שהצריך אישפוז) ומקרה אחד של סוס שהסתבך בגדר. חלק מהתאונות הן כאלה שיכלו לקרות בכל מרעה מסודר ולאו דווקא בתנאים הקשים ששוררים שם.
 

hanyou12

New member
אאוץ'!

קוץ בעין שהצריך אשפוז??? אלוהים אדירים! הסוס ראה בעין הזו אח"כ?
וסוס שהסתבך בגדר... אין תקנים לדברים האלה? איך אנשים עדיין מוכנים לשים את הסוסים שלהם במרעה?
 

jgut

New member
הסוס עם הקוץ בעין

בסדר גמור היום. העין החלימה והוא לא היה זקוק לניתוח (זו היתה הדאגה העיקרית).
לגבי גדרות, לא ידוע לי על תקן כלשהו. יש מה שההגיון הבריא מניח ואני בטוחה שלכל גדר יש את הסוס שיצליח להסתבך בה.
ההבדל הוא כשהסוס שלי מסתבך בגדר, אני אגלה זאת תוך דקה גג והיא כניראה תהיה מחומר וצורה שיהיה לו קשה להיפצע. במרעים כאלה יכול לקחת כמה ימים עד שמישהו יגלה זאת והסוס יגרום לעצמו נזק רב מהפאניקה.
 

hanyou12

New member
אז בעצם

למה ממליצים לשלוח סוסים פגועים או פורשים למרעים כאלה? או שיש מרעים ויש מרעים?
 

jgut

New member
יש ויש

סוסים שלא גדלו בתנאים האלה יתקשו להסתגל.
 

giri

New member
מטעמי תקציב

בישראל יש בעיה של שטחים פתוחים, והעלויות לאחזקה מאד גבוהות. המרעים הללו זולים יותר ולא בכדי.
 
שינויים

חזרנו ללימודים בכל הכוח, ואני חייב לציים שהשנה הזאת מרתקת בהרבה מהקודמת. בכל מקרה, הכלב מתרגל לחיים בבית החדש, ואינסטינקט ההגנה והטריטוריאליות שלו מתאמץ להסתגל לבית של שותפים וסטודנטים שבאים והולכים כל היום. 30 קילו כלב שחור שרובץ בכניסה לבית וחוסם בגופו את הדלת יכול לגרום לכמה מקרים מביכים.

בכל מקרה, אתמול ניצלתי את היום חופש ללכת לתצוגת סוסי עבודה, הסוסים שייכים לגזע העבודה האיטלקי, קרב משפחה קל יותר של הפרשרון הצרפתי. אני חייב לציין שבהתחשב בכמות הסליונים במקום כולם (רובם) היו מאוד רגועים וחיבוקיים. פשוט יצורים ענקיים עם אופי של כלבלב. מה שאהבתי פחות היו הגישות של חלק מהאנשים. סטליון צ'יינס בהגזמה, חלק מהסוסים בעלי שפתיים פצועות ואחד עם שקע עמוק בעצם באף שנגרם או ממאבק מתמיד בראשייה, או שימוש יתר בהאקומר. חלק מהסוסים שהיו שם, לא רק לתצוגה באמת היו במצבי תת משקל ופצעי אוכף. בנוסף בגלל שהתצוגה היא מאוד מסורתית הוצגו שם למכירה דברים שכבר חשבתי שעברו מהעולם, החל מאזיקי רגליים למרעה וכלה במתגים "אולד סקול" בסגנון הפרשים של וינה.
בקיצור, באתי בכוונה להנות ויצאתי בתחושה של אי נוחות.
 
למעלה