ילדת הסוכר המרחף
New member
סיפרתי לאמא.
ובחיי שזו הייתה שיחת הא-מיניות הקשה והמפחידה שהייתה לי אי פעם. וגם הכי קצרה, באופן מפתיע. היא בכלל לא מאמינה שקיימת כזו נטייה. היא טוענת שבכל מקרה משהו כמו 3/4 מהנשים לא באמת חשות משיכה מינית, בטח שלא ברמה מורגשת, והן עדיין יכולות ליהנות מאקטים מיניים בלי שום בעיה ואין שום סיבה שגם אני לא. וניסיתי להסביר לה ש - א. זה לא נכון ואין שום הצדקה לסטטיסטיקה המעוותת שהיא הרגע הציגה בפניי. ב. גם ככה אין קשר מחייב בין הנאה מאקט מיני לבין משיכה מינית. סביר, אבל לא מחייב. והיא פשוט סרבה להשתכנע, לא משנה מה אמרתי! ואני באמת, באמת מנסה להבין גם את הצד שלה. כמה זה קשה לשמוע משהו כזה, כבר משתי בנות שלך. בעיקר כשהראשונה התחרטה פתאום אחרי שנה וגילתה שהיא כן מינית. אז מה הסיכוי שהשניה כן צודקת. והיא לא מבינה מאיזו פינה שטותית באינטרנט הקרצנו את התירוצים האלה לעצמנו ומה אני מבלבלת לה את השכל. והעיקר היא אומרת שהיא תתמוך בי במה שלא אעשה בחיי. אבל לא מאמינה לי שקיימת בכלל נטיה כזו. ומכריחה אותי לעשות בדיקה הורמונלית [אין בעיה, אני אעשה. זה רק יוכיח לה שאני נורמלית לחלוטין ושההצדקה היחידה היא שאני א-מינית, דאמט]. וכל פעם שאני רק מנסה לדבר איתה על הנושא מאז, או שאני צועקת או שאני בוכה. אני לא מצליחה, אני פשוט... לא מצליחה. עצות, מישהו? מי מכם סיפר להורים שלו? מה הם אמרו? באופן כללי, איך אתם מתמודדים עם תגובות כל כך סגורות ולא מאמינות?
ובחיי שזו הייתה שיחת הא-מיניות הקשה והמפחידה שהייתה לי אי פעם. וגם הכי קצרה, באופן מפתיע. היא בכלל לא מאמינה שקיימת כזו נטייה. היא טוענת שבכל מקרה משהו כמו 3/4 מהנשים לא באמת חשות משיכה מינית, בטח שלא ברמה מורגשת, והן עדיין יכולות ליהנות מאקטים מיניים בלי שום בעיה ואין שום סיבה שגם אני לא. וניסיתי להסביר לה ש - א. זה לא נכון ואין שום הצדקה לסטטיסטיקה המעוותת שהיא הרגע הציגה בפניי. ב. גם ככה אין קשר מחייב בין הנאה מאקט מיני לבין משיכה מינית. סביר, אבל לא מחייב. והיא פשוט סרבה להשתכנע, לא משנה מה אמרתי! ואני באמת, באמת מנסה להבין גם את הצד שלה. כמה זה קשה לשמוע משהו כזה, כבר משתי בנות שלך. בעיקר כשהראשונה התחרטה פתאום אחרי שנה וגילתה שהיא כן מינית. אז מה הסיכוי שהשניה כן צודקת. והיא לא מבינה מאיזו פינה שטותית באינטרנט הקרצנו את התירוצים האלה לעצמנו ומה אני מבלבלת לה את השכל. והעיקר היא אומרת שהיא תתמוך בי במה שלא אעשה בחיי. אבל לא מאמינה לי שקיימת בכלל נטיה כזו. ומכריחה אותי לעשות בדיקה הורמונלית [אין בעיה, אני אעשה. זה רק יוכיח לה שאני נורמלית לחלוטין ושההצדקה היחידה היא שאני א-מינית, דאמט]. וכל פעם שאני רק מנסה לדבר איתה על הנושא מאז, או שאני צועקת או שאני בוכה. אני לא מצליחה, אני פשוט... לא מצליחה. עצות, מישהו? מי מכם סיפר להורים שלו? מה הם אמרו? באופן כללי, איך אתם מתמודדים עם תגובות כל כך סגורות ולא מאמינות?
