אהבה אסורה
New member
סיפור...
כל לילה, כשאני שוכבת במיטה ועוצמת את העיניים, תוך שניות דמותה עולה לראשי. וישר, דמעות. ולמה הכל כל כך קשה?! למה אי אפשר פשוט לעזוב הכל בצד ולהתמקד רק בנו? רק אני והיא? ואני, אני כל כך אוהבת אותה, אהבה שאי אפשר לתאר, אהבה שאין עוד כמוה בעולם. בחיים אני לא יאהב מישהי כמו שאני אוהבת אותה, ואני יודעת את זה. והיא יודעת את זה. ובכל זאת, היא חושבת שכנראה זה לא זה. ואיך אפשר לחשוב ככה? כשיש לך בידיים אהבה כל כך גדולה שרק אפשר לדמיין? והיא כולה שלה... וזה לא דימיון - זו מציאות. וזו אהבה, והיא ענקית. ומה כבר רציתי? שהיא תהיה שלי, איתי... רק שלי, ורק איתי... למה לעזאזל זה כל כך מסובך?! זה לא צריך להיות מסובך. אותן 3 פעמים יחידות שראיתי אותה - הימים הכי קסומים בחיי. פשוט ישבנו, ופה ושם דיברנו - הכי מדהים בעולם. ואני לא יכולתי להוריד ממנה את העיניים, אפילו לא לשניה, כל כך יפה, מתוקה כזאת - מקסימה. אי אפשר שלא לאהוב כזה דבר. מלאך. וקשה לי... והיא יושבת לי בראש... ואני מתגעגעת אליה כל הזמן, כל שניה. עוד מעט היא מתגייסת, ממש בקרוב, מה אז אני אעשה? שבקושי נוכל לדבר, כי בכל זאת - זה צבא, ובצבא אין שעות פנאי. ואם היא תשכח אותי? אני אמות. ועד שכבר יוצא לנו לדבר - הכל מתפוצץ פתאום ואנחנו מתחילות לריב ועל כל דבר, אפילו הכי קטן, וזה כל כך מתסכל שבא לי לקרוע את הקירות. אומנם בכל מערכת יחסים יש ויכוחים ומריבות אבל לא בכזאת הגזמה, כמו אצלי ואצלה. ואני יודעת, שלמרות הכל, אני לא אוותר. אני אשתדל ואני אתאמץ ואבכה ואמשיך לקוות, אבל אני לא אשבר. וזה רק בגלל שאני אוהבת אותה באמת. אין בעולם אהבה יותר אמיתית מזאת - מהאהבה שלי אליה. והיא יודעת את זה. ואני... בסך הכל רציתי לממש את החלום שלי - היא. היא החלום שלי.
אני אשמח לשמוע תגובות...
כל לילה, כשאני שוכבת במיטה ועוצמת את העיניים, תוך שניות דמותה עולה לראשי. וישר, דמעות. ולמה הכל כל כך קשה?! למה אי אפשר פשוט לעזוב הכל בצד ולהתמקד רק בנו? רק אני והיא? ואני, אני כל כך אוהבת אותה, אהבה שאי אפשר לתאר, אהבה שאין עוד כמוה בעולם. בחיים אני לא יאהב מישהי כמו שאני אוהבת אותה, ואני יודעת את זה. והיא יודעת את זה. ובכל זאת, היא חושבת שכנראה זה לא זה. ואיך אפשר לחשוב ככה? כשיש לך בידיים אהבה כל כך גדולה שרק אפשר לדמיין? והיא כולה שלה... וזה לא דימיון - זו מציאות. וזו אהבה, והיא ענקית. ומה כבר רציתי? שהיא תהיה שלי, איתי... רק שלי, ורק איתי... למה לעזאזל זה כל כך מסובך?! זה לא צריך להיות מסובך. אותן 3 פעמים יחידות שראיתי אותה - הימים הכי קסומים בחיי. פשוט ישבנו, ופה ושם דיברנו - הכי מדהים בעולם. ואני לא יכולתי להוריד ממנה את העיניים, אפילו לא לשניה, כל כך יפה, מתוקה כזאת - מקסימה. אי אפשר שלא לאהוב כזה דבר. מלאך. וקשה לי... והיא יושבת לי בראש... ואני מתגעגעת אליה כל הזמן, כל שניה. עוד מעט היא מתגייסת, ממש בקרוב, מה אז אני אעשה? שבקושי נוכל לדבר, כי בכל זאת - זה צבא, ובצבא אין שעות פנאי. ואם היא תשכח אותי? אני אמות. ועד שכבר יוצא לנו לדבר - הכל מתפוצץ פתאום ואנחנו מתחילות לריב ועל כל דבר, אפילו הכי קטן, וזה כל כך מתסכל שבא לי לקרוע את הקירות. אומנם בכל מערכת יחסים יש ויכוחים ומריבות אבל לא בכזאת הגזמה, כמו אצלי ואצלה. ואני יודעת, שלמרות הכל, אני לא אוותר. אני אשתדל ואני אתאמץ ואבכה ואמשיך לקוות, אבל אני לא אשבר. וזה רק בגלל שאני אוהבת אותה באמת. אין בעולם אהבה יותר אמיתית מזאת - מהאהבה שלי אליה. והיא יודעת את זה. ואני... בסך הכל רציתי לממש את החלום שלי - היא. היא החלום שלי.
