סיפור

חברתי אישה שלווה וטובה, ואנחנו אוהבים מאוד. הייתי אתה הרבה שנים, והיה בינינו קשר יפה. לאחרונה עזבתי אותה כמה פעמים כי אנחנו לא שוכבים, והרגשתי שאני משחק בה יותר מדי ושנעלבה מזה אף שניסתה להסתיר את עלבונה. אנשים בכפר מתייחסים אלי כאל אדם עם כוונות רעות, כי הפכתי לתוקפני בגלל התוקפנות והאלימות שהייתה נגדי במשך שנים. אני מנסה לחזור להיות עדין. הכפר שלי יפה מבחינת הזדמנויות, אבל האנשים בעייתיים ומתפרצים.

בחורות מתרחקות ממני, כנראה בגלל התוקפנות, והרבה ידידות עזבו אותי והפסיקו לדבר אתי. יש לי ידידה צעירה מאוד, שפוחדת לדבר אתי כשאני שואל אותה על תחביביה כמו מה ציירה. זה חבל לי. עכשיו היא עובדת אתי. יש לה חתולה נחמדה שמבקרת אותנו הרבה בעבודה. לאחרונה התחלתי לשתף את הידידה יותר בחוויות מהתחביבים שלי שקרובים לעולמה כמו רכב משוכלל דמיוני שציירתי, והיא שמחה, התעניינה ואמרה שהציור יפה ואחר כך הציעה שאראה ציורים שלה באתר שלה באינטרנט. צפיתי בציורים ואמרתי לה שהם מאוד יפים, בעיקר הציור המדויק של צ'רלי צ'פלין.

ביום שישי הגיעה הידידה נסערת לדירתי והודיעה לי, שהחתולה שלה נעולה במשרד בעבודה והיא לא יודעת איך לשחרר אותה. נבהלתי והתקשרתי לאנשים לבקש עזרה, ואחר כך מצאתי מדריכה וביקשתי שתשחרר את החתולה, והסכימה לגשת לשם מיד. הבוקר בעבודה שאלתי את הידידה אם החתולה שוחררה והיא בסדר, ואמרה שכן וראיתי ששמחה על הדאגה.

הצטערתי על שעזבתי את חברתי. אני בהתלבטות בשאלות שונות כמו אם להיות עם חברתי, האם להיות דתי, והאם להישאר בכפר שלי. עכשיו יש מלחמה, ואנחנו כמעט לא נפגשים. במקלט חשבתי על כך שאהבה יותר חשובה ממין, ואם אמצא מישהי אחרת לא אהיה שלם עם זה. אתמול בערב פגשתי את חברתי ליד המרפאה ואמרתי לה שאם היא לא רוצה קשר אינטימי זה בסדר, אבל לדעתי כדאי כי ניהנה מזה וישפר את החברות, ואם היא פוחדת אתן לה זמן להרגיש בטוחה. היא הסכימה, וחזרנו. האח במרפאה אמר לי שאני אחלה גבר. אני שמח שחזרתי אליה.

היום פגשתי את חברתי בדרך ונתתי לה חיבוק ונשיקה. אחר כך כשהייתי בבית, התקשרתי לחברתי ושאלתי אותה כהרגלנו למצב הפרנויה הממושכת שלה, ואמרה שהמצב היה טוב בימים האחרונים. בסוף השיחה אמרה לי להתראות בקול אוהב ומעריך.

אני מרגיש שעשיתי כמה דברים יפים, והוכחתי שוב שאני אדם טוב, עדין ואוהב ולא תוקפני. לפעמים אני מוצא את עצמי עושה שוב מבטים מאיימים, כנראה כי אני פוחד ודרוך, אבל אני מלמד את עצמי להחליף אותם בחיוכים ובהבעת שמחה ואהבה. אני מקווה, שעכשיו האלימות תיפסק, יהיו לי חברים וחברות יותר טובים, ואהיה מאושר.
 

SupermanZW

Well-known member
שאלתי אותך פעם למה אתה לא עוזב את הכפר והולך לחיות באופן עצמאי, כתבת לי שאתה לא עצמאי מכיוון שאתה עלול להיות מסוכן לעצמך ונתת דוגמה שגרמת בטעות לשריפה במטבח שלך. אז כנראה שאתה זקוק לכפר טיפולי.

לגבי שאלתך האם לעזוב את חברתך, האם הסבירה לך למה אתם לא שוכבים? כתבת שאתה איתה כבר הרבה שנים, לכן מוזר מאוד שאתם לא שוכבים. חשוב לעשות תיאום ציפיות ולא להיות מוכן לכל דבר, עובדה היא שבגלל תסכולך כבר עזבת אותה מספר פעמים וחזרת אליה מספר פעמים. זה לא בריא ואי אפשר לשמור על קשר כאשר צד אחד מתוסכל כל הזמן. זה לא יכול לעבוד. אם חשובים לך יחסי מין אז קשר אפלטוני זה לא בשבילך, לפחות תהיה ישר עם עצמך.

אתה שואל האם להיות דתי מכיוון שאתה לא בטוח האם זה נכון לך, למה אתה לא שואל במקום זאת מה נכון לך? לא הדת צריכה לתת לך את התשובות אלא אתה צריך למצוא את התשובות בעצמך.

אהבה חשובה ממין אין משמעותה שאתה צריך לוותר על מין למען האהבה, אתה צריך להפסיק להסכים להיות קורבן הנסיבות. אם חברתך מעוניינת בקשר אפלטוני ואתה מעוניין ביחסי מין אז יש קצר שצריך לטפל בו. אם זה המקרה עליך להבהיר לה שאתה מעוניין ביחסי מין ואם היא לא אתה תמצא מי שתסכים. אתה יכול.
 
למעלה