קיפי הקיפוד האחד
New member
סיפור שקרה
אני יודע שזה לא בהכרח המקום, אבל משהו מוזר קרה בביקורת השגרתית אצל הפסיכיאטרית. לא משנה שהטלפון תמיד מצלצל והיא תמיד עונה אין לי לכך טענות, זה שירות ציבורי וזה המחיר שצריך לשלם. מעל שנות ה-20 אבל כאשר ציינתי בפניה כי אני כעת בטיפול מיני ואני בעל נטייה מינית הומוסקסואלית וכעת מתחיל לצעוד לקראתה, הרופאה שאלה ולגמרי ברצינות :"איך אתה יודע? עשו לך טסטים שאתה יודע?" אם לא הייתי מכיר את הנפש הפועלת הייתי נפגע, (זה קצת פגע חוסר הרגישות שלה אבל אפשר לחיות עם הפגיעה..), הסברתי לה את מה שביקשה שהייתה התנסות עם בנות וזה לא הלך לא הייתה משיכה, לא משנה שלדעתי, למרות ההתנסות המאוד לא אירוטית, בגלל רתיעה וחוסר משיכה, ופטנזיות גבריות מזה שנים, הנטייה המינית לא נקבעת ע"י התנסויות התנהגותיות. הרופאה חסידה של CBT וטורחת לציין זאת לכל שומע, יוצאת ברה"מ, ייתכן שלקחה את הניסוי של הפסיכיאטרים הרוסים הקומינסטים יותר מידי ברצינות למרות שהיום ידוע שהם טעו והטו את התוצאות. , בשנת 1973 הוצאה הומוסקסואליות מה- DSM ,שני מטפלים מיניים שאני הייתי אצלם ובחרתי באחד מהם בסופו של תהליך לא חשבו לרגע שהנטייה שלי נובעת מחוסר ניסיון במין הנשי, כי עיקר ההתמקדות הייתה בשני מישורים, האחד חוסר המימוש למרות הגיל שהולך ומתבגר והשני על מהות הפנטזיות המיניות... ומטפלת CBT בגיל אפילו יותר מבוגר משל הרופאה , וטענה כי עליי לנסות להתיידד עם הנטייה ולחיות בשלום איתה. לדעתי, אם לרופאה יש רק שמץ בנושא של חרדה ודיכאון וגם מחלות קשות שאיתן היא עובדת במסגרת הקהילתית, ואין לה שמץ בנושא מיניות לפחות שלא תאמר כלום, מיותר כי אני חושש שההחלטות הטיפוליות שלה היו מוטות , כי למרות הטיפול ה-"נכבד" לטענתה של מירו 30 ופאקסט 20 היא לא חושבת שיש לשנות הטיפול גם לאור עלייה במשקל ולאור החמרה בסימפטומי חרדה ומצב הרוח, "כי מדובר במניעים פנימים וכשהם יפתרו הכל ייפתר" כאילו אתמול החלטתי שאני בעל נטייה הומוסקסואלית. בנוסף הציעה לא לחשוב יותר מידי על זה(ואולי להמשיך בהדחקה שנוחה לכולם חוץ ממני). אני מבין שהרופאה טובה בפסיכיאטריה, טובה בCBT אבל כאן היה נדרש יותר רגישות ובעיקר אמפטיה. גם המטפל המיני שאל אותי אם ידועים לרופאה על טסטים פסיכולוגים כי לו, לצערו, כמי שסיים את ההכשרה לא מכבר , ונמצא בהדרכה אצל אחת המומחיות בארץ לנושא המיניות , שניהם לא יודעים על המבחנים הפסיכולוגים או הטסטים שעליהם מדברת הרופאה..... ככל הנראה לביקורת הבאה, אגיע אבל אהיה פחות פתוח כי כנראה מדובר ברופאה שזקוקה היא בעצמה לטיפול במחלה חשוכת מרפא-דעות קדומות אני נמצא בבעיה, כי אני מודע לכך שהתנהגותהלא גבלה בתחום המקצעיות שלה, והיא נקטה עמדה ודעה יותר מהמותר לה כרופאה(אולי במסגרת פעילותה כרופאה משקמת לחולי נפש קשים, היא יכולה לומר חלק מהדברים). מצד שני היא מועכת בתחנה ואני יודע שזו מילה שלי נגד המילה שלה ושאני "החולה" שלא הבנתי את רוח דבריה
אני יודע שזה לא בהכרח המקום, אבל משהו מוזר קרה בביקורת השגרתית אצל הפסיכיאטרית. לא משנה שהטלפון תמיד מצלצל והיא תמיד עונה אין לי לכך טענות, זה שירות ציבורי וזה המחיר שצריך לשלם. מעל שנות ה-20 אבל כאשר ציינתי בפניה כי אני כעת בטיפול מיני ואני בעל נטייה מינית הומוסקסואלית וכעת מתחיל לצעוד לקראתה, הרופאה שאלה ולגמרי ברצינות :"איך אתה יודע? עשו לך טסטים שאתה יודע?" אם לא הייתי מכיר את הנפש הפועלת הייתי נפגע, (זה קצת פגע חוסר הרגישות שלה אבל אפשר לחיות עם הפגיעה..), הסברתי לה את מה שביקשה שהייתה התנסות עם בנות וזה לא הלך לא הייתה משיכה, לא משנה שלדעתי, למרות ההתנסות המאוד לא אירוטית, בגלל רתיעה וחוסר משיכה, ופטנזיות גבריות מזה שנים, הנטייה המינית לא נקבעת ע"י התנסויות התנהגותיות. הרופאה חסידה של CBT וטורחת לציין זאת לכל שומע, יוצאת ברה"מ, ייתכן שלקחה את הניסוי של הפסיכיאטרים הרוסים הקומינסטים יותר מידי ברצינות למרות שהיום ידוע שהם טעו והטו את התוצאות. , בשנת 1973 הוצאה הומוסקסואליות מה- DSM ,שני מטפלים מיניים שאני הייתי אצלם ובחרתי באחד מהם בסופו של תהליך לא חשבו לרגע שהנטייה שלי נובעת מחוסר ניסיון במין הנשי, כי עיקר ההתמקדות הייתה בשני מישורים, האחד חוסר המימוש למרות הגיל שהולך ומתבגר והשני על מהות הפנטזיות המיניות... ומטפלת CBT בגיל אפילו יותר מבוגר משל הרופאה , וטענה כי עליי לנסות להתיידד עם הנטייה ולחיות בשלום איתה. לדעתי, אם לרופאה יש רק שמץ בנושא של חרדה ודיכאון וגם מחלות קשות שאיתן היא עובדת במסגרת הקהילתית, ואין לה שמץ בנושא מיניות לפחות שלא תאמר כלום, מיותר כי אני חושש שההחלטות הטיפוליות שלה היו מוטות , כי למרות הטיפול ה-"נכבד" לטענתה של מירו 30 ופאקסט 20 היא לא חושבת שיש לשנות הטיפול גם לאור עלייה במשקל ולאור החמרה בסימפטומי חרדה ומצב הרוח, "כי מדובר במניעים פנימים וכשהם יפתרו הכל ייפתר" כאילו אתמול החלטתי שאני בעל נטייה הומוסקסואלית. בנוסף הציעה לא לחשוב יותר מידי על זה(ואולי להמשיך בהדחקה שנוחה לכולם חוץ ממני). אני מבין שהרופאה טובה בפסיכיאטריה, טובה בCBT אבל כאן היה נדרש יותר רגישות ובעיקר אמפטיה. גם המטפל המיני שאל אותי אם ידועים לרופאה על טסטים פסיכולוגים כי לו, לצערו, כמי שסיים את ההכשרה לא מכבר , ונמצא בהדרכה אצל אחת המומחיות בארץ לנושא המיניות , שניהם לא יודעים על המבחנים הפסיכולוגים או הטסטים שעליהם מדברת הרופאה..... ככל הנראה לביקורת הבאה, אגיע אבל אהיה פחות פתוח כי כנראה מדובר ברופאה שזקוקה היא בעצמה לטיפול במחלה חשוכת מרפא-דעות קדומות אני נמצא בבעיה, כי אני מודע לכך שהתנהגותהלא גבלה בתחום המקצעיות שלה, והיא נקטה עמדה ודעה יותר מהמותר לה כרופאה(אולי במסגרת פעילותה כרופאה משקמת לחולי נפש קשים, היא יכולה לומר חלק מהדברים). מצד שני היא מועכת בתחנה ואני יודע שזו מילה שלי נגד המילה שלה ושאני "החולה" שלא הבנתי את רוח דבריה