סיפור שקרה

sheketz

New member
סיפור שקרה

המקום: חדר אוכל במקום עבודה
הזמן: לפני מספר שנים, בארוחות צהרים.
תיאור המקרה:
אני הולך עם מגש, לוקח צלחת עם מנה עיקרית ותוספת. אחר כך הולך וממלא כוס שתיה.
אחר כך, מוסיף צלחת מרק, צלחת סלטים, והולך לקופה. וכאשר אני מתיישב, אני נוכח לדעת שכוס השתיה
נשארה שם. כלל לא לקחתי אותה. אין דבר, אני ניגש ולוקח אותה.
למחרת, אותו הדבר, אני מגלה ששוב שכחתי את כוס השתיה. אני שוב ניגש ושוכח אותה.
ולמחרת חוזר על עצמו. הפעם אינני מקבל את זה בשלוות נפש, אני מתחיל לכעוס. מדוע אני מתבלבל
ושוכח את הכוס באותו המקום? אני מבטיח לעצמי שזה לא יקרה יותר. אני אשים לב.
כאשר אני שוב יורד לארוחת הצהרים, אני כבר חושב על זה שאקח את הכוס, אני חייב לזכור , אני חייב לזכור,
אני מתיישב לאכול .... ושוב, שכחתי את הכוס. אני מנסה במשך כמה ימים ושום דבר לא עוזר. הכוס הסוררת מתעתעת בי.

טוב, אני לא בדיוק זוכר איך זה נגמר. אולי פשוט הפסקתי לשים לב לכך וזה מתי שהוא נגמר, ואולי זה נמשך עוד זמן רב.
אבל אני כבר אוכל במקום אחר וכמובן שאני לא אוכל ושותה כל כך הרבה כמו פעם.
בודאי לא שותה את המשקאות הללו. מתרחק מזה.

אני שואל את עצמי, האם הייתי צריך להיות מודע יותר? או אולי הייתי מודע יתר על המידה?
 

סינבד

New member
צריך?

למה צריך?

אדם "צריך" לעשות משהו רק אם הוא רוצה להשיג איזו שהיא מטרה. אחרת הוא לא צריך כלום. מכאן שהשאלה הנכונה לשאול היא איזו מטרה רצית להשיג? לפי זה אפשר לענות אם היית צריך לעשות משהו.

זוכר מה ענה הזחל לאליס בארץ הפלאות? "אם לא איכפת לך לאן תגיעי, לא חשוב באיזו דרך תלכי". הנסיון שלי מלמד שרק כשאתה משחרר אתה יכול להחזיק. אבל אלו הן כבר מילים שנשמעות סתומות ומלאות חידה ואפשר בהחלט שאין בהן שום דבר חוץ מממבו ג'מבו. אז אניח לזה ורק אומר לך, אם אתה רוצה להשיג איזו מטרה שהיא, שחרר. כי רק כשאתה משוחרר אתה יכול להשיג את מה שאתה רוצה.

אני מצטער, בפורום הזה עומדות לרשותי רק מילים והן חסרות תועלת כתשובה לשאלה שלך.
 

ינוקא1

New member
אני מאמין שהדרך להיות מודע היא דרך שאלה.

שאלה היא כמו זרקור שמפנה את תשומת הלב לעניין מסוים.

ואני הייתי פשוט שואל את עצמי -
למה דווקא את הכוס אני שוכח ואת שאר הדברים לא ?
 
לפעמים רגשות שמתעלמים מהם גורמים לשכחה ...

אפשר בעזרת תרגילים אודיטוריים שאתה מזכיר לעצמך בקול לקחת את הכוס
לבטל את ההרגל .
אני לא יודעת מה הסיבה.
 
אולי הכוס סימבול למשהו או שזה יושב על זיכרון מסויים

צריך לבדוק על איזה זה יושב.
הבנתי מפורום אחר שלפעמים דרך מדיטציות מסויימות אפשר להגיע לשורש הזיכרון ולקבל תשובה
ואז קל יותר לפתור את זה.
 
גם לי יש קטע שקורה לי לפעמים שאני לא מבינה מדוע

אני פשוט מפסיקה לראות את העצם שלפני גם אם הוא מול האף שלי וגם אם אני יודעת שהוא שם

זה לא קורה לעיתים קרובות אני חושבת אבל זה קרה לפני ימים אחדים. וזה מוזר אני רואה הכל חוץ מהעצם/אובייקט
שמונח לפני.
הנחתי את הקערת מזון של החתולים על המכונת כביסה ואחרי שנייה לא ראיתי אותה. התחלתי לחפש אותה כמו משוגעת
ולבטא רגש שלילי ( שכמו שמיסט טוען נוצר כדי לפרוק את האנרגיה שנוצרת מחיכוך במציאות), ורק אחרי שאיבדתי את העשתונות
בעיקר כשידעתי שהיא אמורה להיות שם רק אז פתאום ראיתי אותה. המוח היתל בי
 
למעלה