סיפור שהיה
כידוע, לנותני שירות קשה לפעמים להיות מקבלי שירות בגלל ההקפדה היתרה שלהם על איכות השירות. אני בקטע הזה... לא מקפידה על כל פיפס שכן אני יודעת שכל נותן שירות הוא קודם כל בנאדם, אבל מי שמחפף, מזלזל ומעיז לתת לי שירות גרוע - אין לכם מה לקנא בו. בוקר יום שני קמתי ממיטתי, פתחתי את הדלת הכניסה ו... אין "לאשה"! לאחר שהכנתי לי קפה והתארגנתי בזריזות, בדרכי ללימודים התקשרתי למחלקת המנויים ודיווחתי על התקלה. עד כאן - הכל בסדר. באמצע שיעור מתמטיקה הפלאפון שלי צלצל. בהפסקה בדקתי מי המתקשר והאזנתי להודעה ממי שהזדהה כשליח של "לאשה", שדיווח שהשאיר לי את העיתון "בארון גז". היות שלא ידוע לי על קיומו של דבר כזה בבניין שלי, הנחתי שמדובר בארון חשמל, והתקשרתי לשותף שהיה בבית שילך להביא את העיתון. השותף בדק בכל ארונות החשמל בבניין, ובאף אחד מהם לא היה העיתון שלי. התקשרתי שוב למחלקת המנויים, זכיתי להתנצלות והובטח לי שהשליח יחזור עד הערב או מקסימום למחרת בבוקר. בערב הוא לא הגיע וגם בבוקר לא. בדרך לשיעור של 8 לא היה לי כח להתקשר מה גם שנמאס לי לנדנד ולא רציתי להיות קטנונית. "בוקר" יכול להיות גם 10 בבוקר. ואכן בסביבות 11 בבוקר הפלאפון שלי צלצל וצלצל, וכשזיהיתי את המספר של השליח החלטתי לענות. הפעם השליח לא התקשר כדי להודיע לי שהביא את העיתון, אלא כדי לבוא אלי בטענות למה הוא צריך לבוא שוב ולהביא לי את העיתון, אחרי שאתמול שם לי אותו "בארון גז". בהתחלה עוד דיברתי אליו יפה, אמרתי לו שאם הוא שם את העיתון בארון הנכון, אז כנראה דקה אחרי שהלך מישהו סחב אותו, כי השותף שלי בדק בארונות מייד אחרי שקיבלתי את ההודעה. השליח טען שזה לא הגיוני ושאני לא יודעת איפה לחפש. זה כבר עצבן אותי, ואמרתי לו שאם הוא היה שם את העיתון כמו ששמים עיתון - ליד הדלת, לא הייתה שום בעיה. הוא אמר שזו גם אשמתי, כי אין לי שלט על הדלת וככה אף שליח לא ידע איפה לשים את העיתון (בינתיים הוא היה השליח היחיד שפספס), ושליד הדלת בטח היו סוחבים לי את העיתון. בקיצור - מתישהו נמאס לי מההטפות של השליח, שהיו ממש לא לעניין ונבעו מן הסתם מהטרדה שטפלו עליו לנסוע להביא לי את העיתון עוד פעם. אחרי הפעם השלישית שהוא טען שזו אשמתי שלא קיבלתי את העיתון, אמרתי לו שישכח מזה ושאני מבטלת את המנוי. מסיבות מובנות, מאוד התעצבנתי ממהלך העניינים הזה, ומי שמכיר אותי יודע שאני לא נוטה להתעצבן מדברים שכאלה בקלות. במחלקת המנויים מאוד הזדעזעו מהסיפור שלי, והסכימו איתי שהשליח לא פעל כשורה והובטח לי שהאחראי עליו יקבל דיווח מלא + שידאגו לשלוח מישהו שיביא לי את העיתון עד למחרת (מדובר כבר על איחור של יומיים). בזמן שדיברתי איתם, השליח התקשר בממתינה כמה פעמים, וכשסיימית את השיחה עניתי לו, רק כדי להגיד לו שיעזוב אותי בשקט ושידע שהתלוננתי עליו. נראה שאת זה הוא כבר הבין לבד, כי השיחה הזאת נועדה להתחנף אלי ולנסות לפייס אותי. כשאמרתי לו שיפסיק עם השטויות, הוא פנה אלי בשם התואר האהוב והפופלארי "נשמה". זה כבר ממש הרתיח אותי, ומצאתי את עצמי צועקת באמצע הרחוב נשמה תקרא לחברה שלך! אני לא חברה שלך! הוא נבהל קצת, וניסה לרכך אותי בטענה ש"לכולם אני קורא ככה" (לא לימדו אותו שללקוחות שהוא לא מכיר שלא יקרא ככה?!) כשהגעתי הביתה מצאתי את העיתון ליד הדלת. מסתבר שזה שהוא הבין שאני אתלונן עליו אכן גרם לשינוי בגישה שלו, והוא קם ונסע לעשות אתמה שהיה צריך לעשות. זכיתי מאוחר יותר לטלפונים נוספים מהאחראי עליו ומהאחראי על המנויים, שהתנצלו ואמרו שהוא יטופל על התנהגותו המאוד בלתי הולמת. דוגרי? מגיע לו.
כידוע, לנותני שירות קשה לפעמים להיות מקבלי שירות בגלל ההקפדה היתרה שלהם על איכות השירות. אני בקטע הזה... לא מקפידה על כל פיפס שכן אני יודעת שכל נותן שירות הוא קודם כל בנאדם, אבל מי שמחפף, מזלזל ומעיז לתת לי שירות גרוע - אין לכם מה לקנא בו. בוקר יום שני קמתי ממיטתי, פתחתי את הדלת הכניסה ו... אין "לאשה"! לאחר שהכנתי לי קפה והתארגנתי בזריזות, בדרכי ללימודים התקשרתי למחלקת המנויים ודיווחתי על התקלה. עד כאן - הכל בסדר. באמצע שיעור מתמטיקה הפלאפון שלי צלצל. בהפסקה בדקתי מי המתקשר והאזנתי להודעה ממי שהזדהה כשליח של "לאשה", שדיווח שהשאיר לי את העיתון "בארון גז". היות שלא ידוע לי על קיומו של דבר כזה בבניין שלי, הנחתי שמדובר בארון חשמל, והתקשרתי לשותף שהיה בבית שילך להביא את העיתון. השותף בדק בכל ארונות החשמל בבניין, ובאף אחד מהם לא היה העיתון שלי. התקשרתי שוב למחלקת המנויים, זכיתי להתנצלות והובטח לי שהשליח יחזור עד הערב או מקסימום למחרת בבוקר. בערב הוא לא הגיע וגם בבוקר לא. בדרך לשיעור של 8 לא היה לי כח להתקשר מה גם שנמאס לי לנדנד ולא רציתי להיות קטנונית. "בוקר" יכול להיות גם 10 בבוקר. ואכן בסביבות 11 בבוקר הפלאפון שלי צלצל וצלצל, וכשזיהיתי את המספר של השליח החלטתי לענות. הפעם השליח לא התקשר כדי להודיע לי שהביא את העיתון, אלא כדי לבוא אלי בטענות למה הוא צריך לבוא שוב ולהביא לי את העיתון, אחרי שאתמול שם לי אותו "בארון גז". בהתחלה עוד דיברתי אליו יפה, אמרתי לו שאם הוא שם את העיתון בארון הנכון, אז כנראה דקה אחרי שהלך מישהו סחב אותו, כי השותף שלי בדק בארונות מייד אחרי שקיבלתי את ההודעה. השליח טען שזה לא הגיוני ושאני לא יודעת איפה לחפש. זה כבר עצבן אותי, ואמרתי לו שאם הוא היה שם את העיתון כמו ששמים עיתון - ליד הדלת, לא הייתה שום בעיה. הוא אמר שזו גם אשמתי, כי אין לי שלט על הדלת וככה אף שליח לא ידע איפה לשים את העיתון (בינתיים הוא היה השליח היחיד שפספס), ושליד הדלת בטח היו סוחבים לי את העיתון. בקיצור - מתישהו נמאס לי מההטפות של השליח, שהיו ממש לא לעניין ונבעו מן הסתם מהטרדה שטפלו עליו לנסוע להביא לי את העיתון עוד פעם. אחרי הפעם השלישית שהוא טען שזו אשמתי שלא קיבלתי את העיתון, אמרתי לו שישכח מזה ושאני מבטלת את המנוי. מסיבות מובנות, מאוד התעצבנתי ממהלך העניינים הזה, ומי שמכיר אותי יודע שאני לא נוטה להתעצבן מדברים שכאלה בקלות. במחלקת המנויים מאוד הזדעזעו מהסיפור שלי, והסכימו איתי שהשליח לא פעל כשורה והובטח לי שהאחראי עליו יקבל דיווח מלא + שידאגו לשלוח מישהו שיביא לי את העיתון עד למחרת (מדובר כבר על איחור של יומיים). בזמן שדיברתי איתם, השליח התקשר בממתינה כמה פעמים, וכשסיימית את השיחה עניתי לו, רק כדי להגיד לו שיעזוב אותי בשקט ושידע שהתלוננתי עליו. נראה שאת זה הוא כבר הבין לבד, כי השיחה הזאת נועדה להתחנף אלי ולנסות לפייס אותי. כשאמרתי לו שיפסיק עם השטויות, הוא פנה אלי בשם התואר האהוב והפופלארי "נשמה". זה כבר ממש הרתיח אותי, ומצאתי את עצמי צועקת באמצע הרחוב נשמה תקרא לחברה שלך! אני לא חברה שלך! הוא נבהל קצת, וניסה לרכך אותי בטענה ש"לכולם אני קורא ככה" (לא לימדו אותו שללקוחות שהוא לא מכיר שלא יקרא ככה?!) כשהגעתי הביתה מצאתי את העיתון ליד הדלת. מסתבר שזה שהוא הבין שאני אתלונן עליו אכן גרם לשינוי בגישה שלו, והוא קם ונסע לעשות אתמה שהיה צריך לעשות. זכיתי מאוחר יותר לטלפונים נוספים מהאחראי עליו ומהאחראי על המנויים, שהתנצלו ואמרו שהוא יטופל על התנהגותו המאוד בלתי הולמת. דוגרי? מגיע לו.
