סיפור קטן על-

אפרת 17

New member
סיפור קטן על- ../images/Emo54.gif

לפני שנים רבות, בארץ רחוקה... בקיצור: זה סיפור על אדם שמאוד אהב חיות, הוא אפילו התחתן עם אישה שאוהבת חיות כדי להקים גן חיות קטן בבית (שכלל- קופים, ציפורים, כלבים ו-חתול שחור אחד, שהיה האהוב עליו). נשמע סיפור נחמד? אז איך תגיבו אם תדעו ש: הוא התעלל בכל החיות? הוא עקר לחתול האהוב שלו את העין? הוא תלה אותו על עץ (למוות)? הוא אימץ חתול חדש, כימעט זהה, וכשניסה להרוג אותו אישתו מנעה ממנו והוא הרג בטעות אותה? הסיפור הזה נורא, ואנחנו לומדים אותו בבית הספר, ונבחנים עליו! מחבר הסיפור הוא: אתגר אלן פו, מתוך הספר: "הבור והמטוטלת" (אין לי מושג מה הקשר לשם) האם יש משהו שאנחנו יכולות/ים לעשות כדי להוריד אותו מתוכנית הלימודים?
 

אפרת 17

New member
לצורך הבהרה

לצורך הבהרה: אני לא רוצה לבטל את מיקצוע הספרות, אני לא רוצה להוריד את הסיפור "האדונית והרוכל", שיש בו לפחות קצת עומק. אני רק חושבת שזה לא סיפור חינכוי שבו מבטא הסופר בצורה לגיטימת את ההתעללות שלו בחיות! אתם כן?
 

hilase2

New member
את בטוחה שהוא נותן לגיטימציה?

לאדגר אלן פו יש הרבה סיפורי אימה בסגנון כזה, הם כולם מוזרים, מעוויתים ואכזריים במידה זו או אחרת. אבל הם לא מטיפים לאכזריות : למשל סיפור המטוטלת (שמן הסתם על שמו נקרא קובץ הסיפורים המדובר) מספר על אדם שקשור מתחת למטוטלת חדה, היא מתנדנדת מעליו עד הרגע שהיא אמורה לחתוך אותו.. וסיפור נוסף הוא על צייר שצייר את אהובתו במגדל ולא נתן לה לזוז עד שהיא מתה בזמן שהוא מצייר והוא פשוט לא שם לב. נשמע מזוויע? אבל הסיפורים האלה לאו דווקא מטיפים לך לפעול בצורה דומה, להיפך - הוא מתייחס לדמויות שם בלגלגנות. הצייר מתואר כדמות מאוסה, חי בבועה ועסוק בעצמו עד שהוא לא רואה את אהובתו מזדקנת ומתה (בגללו!). צריך לנסות לראות מעבר לתיאורים המעוותים שלו. לדעתי, הוא סופר נהדר. והאשה בסיפור שלך מנסה לעצור אותו, והוא הורג אותה - אז אדגר א.פ. תומך גם ברצח לדעתך? נסי להתסכל יותר לעומק : איך מוצג הבעל? ואיך האישה? עם מי מזדהה הקורא יותר? והאם לדעתך זה שהוא רוצח את אשתו לא אמור, באמת, לגרום לקורא להבין שהבעל הוא רוצח אלים ולא יותר? והחיות הן קורבן, כמו האישה? לא קראתי את הסיפור הספציפי הזה - אבל אני מנסה לתת לך פה רעיונות איך אפשר להבין את הסיפור בצורה שונה ממה שאת הבנת אותו. בכל אופן, מהיכרותי הקצרה עם סיפוריו - לא נראה לי שהוא תומך בהתעללות מכל סוג שהוא.
 

אפרת 17

New member
לא רוצה להיבחן עליו!

אני לא באה אל אדגר אלן פו בהאשמה כי הוא מסית לרצח והתעללות בבעלי חיים. הבעיה היא שבני נוער, לא תמיד יבינו את המסר שלו. בנוגע לשאר סיפורי, אמנם לא קראתי אותם, אך הסיפור על האיש שגורם לאישתו למות, לפחות יותר קל למצוא את המסר. האיש אוהב את אהובתו, ומבלי לשים לב הוא פוגע בו. אבל מה המסר בסיפור "החתול השחור? אל תשתכר? (בזמן שהוא שיכור הוא עושה את כל זה) אני לא בעד להחרים את הספר או את הסופר. בסך הכל, אם מישהו מעוניין לקרוא אותו- שיהיה לו לבריאות, אני פשוט לא חושבת שאני צריכה לגשת לבחינה עליו (שאגב מתקיימת בעוד כשעתיים). אני לא עושה מרד נגד שאר הסיפורים והשירים שאני נבחנת עליהם, אפילו אם אני לא אוהבת אותם, בגלל שהם לא יכולים לגרום לבני נוער לעשות אותו הדבר!
 
ששש...לנשום עמוק...../images/Emo26.gif

רגע רגע... סיפור על אישה שנוהגת לאכול את בעליה (ש"י עגנון) או איש שמתעורר יום אחד ומגלה שהוא נדל (קפקא) - יותר טובים?? עדיף שסיפורים כאלה ישארו בתוכנית הלימודים. אני מעדיף שתיקת-הכבשים בשעורי ספרות, מאשר 22 וחצי עמודים של תאורי-נוף.
 
האדונית והרוכל סיפור מצוין!

למרות שהוא מזעזע למדי. ועגנון, שהיה צמחוני, מביע זאת בעקיפין בסיפור (בקטעים על מליקת התרנגולות).
 

slayer1

New member
בדיוק היה לי מבחן על זה...

אחלה סיפור. כמו בשירים של קאניבל קורפס
 
אהבתי ../images/Emo13.gif

"ומה את שותה?" "דם של יהודים!" זה יותר aryan terror מאשר קאניבל קורפס
 

חדף

New member
מן הסתם אין

מערכת החינוך שלנו לא ממש מפורסמת בגמישותה ושמחתה לקבל עצות מהתלמידים...
בקשר להערות שהיו פה - אני מסכים שהתגובה קצת מוגזמת, אבל בסך הכל לדעתי זה די מיותר ללמוד סיפורים מזעזעים כחובה לבגרות. לדעתי יש מספיק סיפורים טובים בלי לפנות לדברים כאלה. (רק הבהרה - מהמעט שאני מכיר מאדגר אלן פו אני חושב שהוא כותב מאוד מוכשר, בהחלט יותר מרוב מה שלומדים בבגרות החובה, אבל לא נראה לי שהוא הולם כל כך ללימוד חובה לילדי תיכון). מצד שני, לי ייראה הרבה יותר הגיוני אם יבטלו את בגרות החובה בספרות. קשה לי לחשוב על מקצוע שפחות מתאים להיות מקצוע חובה
 

חדף

New member
ובקריאה שנייה

אני שם לב שבהודעה המקורית לא הוזכרה הבגרות בכלל - הייתכן שמוחי רדוף כל-כך מטראומת המקצוע הזה שמיהרתי לשחרר עליו את זעמי? בכל מקרה, אנא התעלמו ממה שנכתב בנושא בהודעתי הקודמת. מה שעדיין רלוונטי - יכול להיות שזה סיפור טוב מבחינה ספרותית, אבל לדעתי מיותר ללמד אותו בתיכון.
 
גרררררר

המקצוע שאני הכי אוהב. זה התחום הטבעי שלי. אני מתכוון להרחיב ולעשות גם קולנוע. לבטל ספרות? למה? זה מפעיל יכולת ניתוח, וזה חשוב ביותר.
 

אלי ו.

New member
אני אוהב כלבים

שלא תעז לנתח אותם להנהתך מול עיני. אני אוהב ספרות, שלא תעז לנתח ספרים מול עיני. ברגע ששואלים אותי על ספר טוב "באיזה מוטיבים השתמש הסופר" אני נכנס לג'נאנה. למה אין אנונינומוס לספרים? שיעורי ספרות הם בין הגורמים הראשונים לחוסר היכולת של מרבית בוגרי התיכון לפתוח ספר ולקרוא בהנאה.
 
כדי להבין יצירה

צריך גם להבין אותה ברמת הפשט, וגם מעבר לכך. הבעייה בשיעורי ספרות, שבהרבה מקרים הם מתמקדים ב"מעבר לכך" וכך לא מבינים את הפשט. ואם כבר התחלנו, האם אני יכול לומר "אני אוהב תנ"ך, אסור לנתח אותו, והסיבה שאנשים לא יכולים להנות מהתנ"ך היא העובדה שמנתחים אותו?", זה הרי מגוחך...
 

אלי ו.

New member
אני מסכים אתך

הבעיה היא כפי שאמרת שהספר עצמו הולך לאיבוד כשמתמקדים בניתוחו. ובנושא התנ"ך, כן, לצערי המצב דומה. יש בדיחה חרדית כזו: שואלים בחור ישיבה איפה כתוב שחובה לכבד את ההורים - זה קל, ברמב"ם כתוב במפורש, וגם בתוספות כתבו על כך, לראב"ד בכלל יש פסק רציני בנושא.
מרוב מפרשים וניתוחים הפשט נשכח.
 

slayer1

New member
אם אני יתחיל לדבר על מה צריך לבטל

אז לא יישארו מקצועות ללמוד. שיהיה אני עוד חודשיים מסיים ללמוד אז לא כל כך אכפת לי.
 
למעלה