ציPור לילה
New member
סיפור פסח שלי
אם תשאלו אותי היום אם אני אוכלת חמץ בפסח אני אענה לכם ש- לא . לא אגזים ולא אומר שאני שומרת על כשרות אבל לא תתפסו אותי מנשנשת פיתה לא יבשה ולא טרייה. לפני הרבה שנים זה לא היה ככה , בהיותי נערה, אני וחבר שלי היינו נוהגים גם בפסח כמו בשאר ימות השנה לפקוד מסעדה ברמת אביב ולמלא את פינו ואחר כך את ביטננו לא רק בפיתה רחמנא ליצלן אלא שבתוך הפיתה היה גם מה´בקר הנמוך´ מה שנקרא בפינו אז ´בשר לבן´. באותה תקופה, גיל ההתבגרות מין גיל כזה שמתחבטים בו ובוחנים את הנפש שלנו, חשבתי על עצמי שאני חסרת רגש למשפחתי, לא הייתה בי את הדאגה (עד היום אין) שיקרה משהו רע. לא פחדתי ולא דאגתי לבני משפחתי. ביום יום השיגרתי גם לא הרגשתי את האהבה הבוערת (כפי שהתבטאה אז כלפי החבר שלי) כלפי בני המשפחה. לילה אחד של פסח אני בת..(רגע מתקשרת לאחותי לשאול) אני בת 16 בערך, כרגיל חזרתי אחרי ביקור במסעדה, מתכרבלת במיטה לשמור את ריח אהובי בתוכי , נרדמת לא נרדמת כשפתאום חשה בתכונה לא רגילה בבית, אימי שבהתחלה רק התהפכה והתהפכה במיטתה החלה להלך בין חלונות הבית בחוסר שקט . כשקמתי הבנתי שהשעות הן שעות קטנות של לילה ואחותי לא בבית . שתבינו , אני תמיד הייתי ציפור לילה מסתובבת ברחובות בלילות אבל אחותי שהיתה גדולה ממני הייתה מאלה שב 10 בלילה מעדיפה את הבית על פני החוץ , פתאום היא לא הגיעה הביתה וכבר כמעט מחר . כאן גילתה אורלי את החרדה האמיתית שחשבה שאינה מסוגלת להגיע אליה ,דאגה אמיתית לשלום האחות והדחף לגונן עליה . כמו חילונים רבים בשעת מצוקה, פתאום נזכרתי בהוא שיושב במרומים, החלטתי שאם יקרה לאחותי משהו זה יהיה בגלל החטא הכפול שביצעתי באותו לילה - גם טרף וגם לא כשר לפסח, התפללתי בכל ליבי שלא קרה כלום ובכל רגע אחותי תכנס הביתה, ווקשה ווקשה ווקשה שתחזור הביתה בשלום...אני מבטיחה - הבטחתי לעצמי ולו (שם למעלה)- שמעתה אוכל בפסח רק אוכל כשר . לא אמתח אתכם יותר מידי....אחרי שעה קלה התקשרה אחותי ( טרום העידן הסלולרי היה יותר מסובך עבורה להתקשר ) ואמרה שהיא בחיפה עם "ידיד" הם טיילו בתערוכת הפרחים בחיפה ופיספסו את האוטובוס האחרון, באוטובוס הראשון שיתחיל את הבוקר הם יחזרו הביתה . אחרי כשנה הרחנו את הפרחים בחתונתה של אחותי עם הידיד הנ"ל.
באותו לילה אחותי הרוויחה את בעלה שהיא איתו באושר עד היום . אני הרווחתי את הידיעה שיש בי אהבה ויש בי דאגה כשצריך אותה ואני אף מוכנה לתת מעצמי למען שלומם . הדתיים הרוויחו עוד אחת שלא מתנגדת לחוק החמץ בפסח תודה על ההקשבה אורלי
אם תשאלו אותי היום אם אני אוכלת חמץ בפסח אני אענה לכם ש- לא . לא אגזים ולא אומר שאני שומרת על כשרות אבל לא תתפסו אותי מנשנשת פיתה לא יבשה ולא טרייה. לפני הרבה שנים זה לא היה ככה , בהיותי נערה, אני וחבר שלי היינו נוהגים גם בפסח כמו בשאר ימות השנה לפקוד מסעדה ברמת אביב ולמלא את פינו ואחר כך את ביטננו לא רק בפיתה רחמנא ליצלן אלא שבתוך הפיתה היה גם מה´בקר הנמוך´ מה שנקרא בפינו אז ´בשר לבן´. באותה תקופה, גיל ההתבגרות מין גיל כזה שמתחבטים בו ובוחנים את הנפש שלנו, חשבתי על עצמי שאני חסרת רגש למשפחתי, לא הייתה בי את הדאגה (עד היום אין) שיקרה משהו רע. לא פחדתי ולא דאגתי לבני משפחתי. ביום יום השיגרתי גם לא הרגשתי את האהבה הבוערת (כפי שהתבטאה אז כלפי החבר שלי) כלפי בני המשפחה. לילה אחד של פסח אני בת..(רגע מתקשרת לאחותי לשאול) אני בת 16 בערך, כרגיל חזרתי אחרי ביקור במסעדה, מתכרבלת במיטה לשמור את ריח אהובי בתוכי , נרדמת לא נרדמת כשפתאום חשה בתכונה לא רגילה בבית, אימי שבהתחלה רק התהפכה והתהפכה במיטתה החלה להלך בין חלונות הבית בחוסר שקט . כשקמתי הבנתי שהשעות הן שעות קטנות של לילה ואחותי לא בבית . שתבינו , אני תמיד הייתי ציפור לילה מסתובבת ברחובות בלילות אבל אחותי שהיתה גדולה ממני הייתה מאלה שב 10 בלילה מעדיפה את הבית על פני החוץ , פתאום היא לא הגיעה הביתה וכבר כמעט מחר . כאן גילתה אורלי את החרדה האמיתית שחשבה שאינה מסוגלת להגיע אליה ,דאגה אמיתית לשלום האחות והדחף לגונן עליה . כמו חילונים רבים בשעת מצוקה, פתאום נזכרתי בהוא שיושב במרומים, החלטתי שאם יקרה לאחותי משהו זה יהיה בגלל החטא הכפול שביצעתי באותו לילה - גם טרף וגם לא כשר לפסח, התפללתי בכל ליבי שלא קרה כלום ובכל רגע אחותי תכנס הביתה, ווקשה ווקשה ווקשה שתחזור הביתה בשלום...אני מבטיחה - הבטחתי לעצמי ולו (שם למעלה)- שמעתה אוכל בפסח רק אוכל כשר . לא אמתח אתכם יותר מידי....אחרי שעה קלה התקשרה אחותי ( טרום העידן הסלולרי היה יותר מסובך עבורה להתקשר ) ואמרה שהיא בחיפה עם "ידיד" הם טיילו בתערוכת הפרחים בחיפה ופיספסו את האוטובוס האחרון, באוטובוס הראשון שיתחיל את הבוקר הם יחזרו הביתה . אחרי כשנה הרחנו את הפרחים בחתונתה של אחותי עם הידיד הנ"ל.
