סיפור עצוב
"אלוהים, איך יכולתי להיות כל כך דפוקה?" היא חשבה, היא ביקשה ממנו לקחת אותה הביתה, והוא נכנס למכונית והניע, תוך שניות הם עברו את המהירות המותרת. תוך כדי הנהיגה המטורפת שלו, היא הבינה שחייה בסכנה, היא התכננה לפניו שיאט, אבל הוא רק הגביר מהירות. "רק תוריד אותי בבית!" בבקשה ואז, היא ראתה אור בוהק ולבן. "אלוהים, תעזור לנו! אנחנו הולכים להתרסק! פתאום הכול שחור. היא הרגישה שמישהו מוציא אותה מהתנוחה המוזרה שישבה בה,ושמעה בליל קולות " שמישהו יתקשר לאמבולנס" " הילדה הזאת בחיים"! רק כמה מילים, אבל היא ידעה שהיו שתי מכוניות בתאונה. היא תהתה אם הוא היה בסדר, ואם האנשים במכונית השנייה עדיין בחיים. היא התעוררה בבית החולים לפרצופים עצובים. "היית בתאונה, וזה לא נראה טוב". הצלילים הדהדו בראשה בזמן שהם אמרו לה בעדינות שהוא מת. "עשינו כל מה שיכלנו, אבל זה נראה כאילו נאבד גם אותך". אבל מה עם האנשים במכונית השנייה?" היא קראה. "אנחנו מצטערים, אבל גם הם אינם". היא התפללה: "אלוהים, סלח לי כל כול מה שעשיתי, רק רציתי לילה אחדל כייף". היא פנתה לאחות: " אמרי למשפחות של האנשים במכונית השנייה שאני מצטערת, שהייתי עושה הכול כדי להחזיר להם את האובדן שלהם. אמרי להורים שלי שאני מצטערת ששיקרתי". האחות רק עמדה שם, היא מעולם לא הסכימה, היא רק לקחה את ידיה עם דמעות בעינייה. אחרי כמה דקות היא מתה. איש אחד שאל את האחות:"למה לא הסכמת לבקשתה האחרונה של הילדה המסכנה?" היא הסתכלה אליו בעיניים עצובות ורטובות. " בגלל שהאנשים במכונית השנייה... הם היו ההורים שלה". הסיפור הזה הוא עצוב, אך הוא אמיתי. שימו לב, כי מחר זה יכול להיות אתה.
"אלוהים, איך יכולתי להיות כל כך דפוקה?" היא חשבה, היא ביקשה ממנו לקחת אותה הביתה, והוא נכנס למכונית והניע, תוך שניות הם עברו את המהירות המותרת. תוך כדי הנהיגה המטורפת שלו, היא הבינה שחייה בסכנה, היא התכננה לפניו שיאט, אבל הוא רק הגביר מהירות. "רק תוריד אותי בבית!" בבקשה ואז, היא ראתה אור בוהק ולבן. "אלוהים, תעזור לנו! אנחנו הולכים להתרסק! פתאום הכול שחור. היא הרגישה שמישהו מוציא אותה מהתנוחה המוזרה שישבה בה,ושמעה בליל קולות " שמישהו יתקשר לאמבולנס" " הילדה הזאת בחיים"! רק כמה מילים, אבל היא ידעה שהיו שתי מכוניות בתאונה. היא תהתה אם הוא היה בסדר, ואם האנשים במכונית השנייה עדיין בחיים. היא התעוררה בבית החולים לפרצופים עצובים. "היית בתאונה, וזה לא נראה טוב". הצלילים הדהדו בראשה בזמן שהם אמרו לה בעדינות שהוא מת. "עשינו כל מה שיכלנו, אבל זה נראה כאילו נאבד גם אותך". אבל מה עם האנשים במכונית השנייה?" היא קראה. "אנחנו מצטערים, אבל גם הם אינם". היא התפללה: "אלוהים, סלח לי כל כול מה שעשיתי, רק רציתי לילה אחדל כייף". היא פנתה לאחות: " אמרי למשפחות של האנשים במכונית השנייה שאני מצטערת, שהייתי עושה הכול כדי להחזיר להם את האובדן שלהם. אמרי להורים שלי שאני מצטערת ששיקרתי". האחות רק עמדה שם, היא מעולם לא הסכימה, היא רק לקחה את ידיה עם דמעות בעינייה. אחרי כמה דקות היא מתה. איש אחד שאל את האחות:"למה לא הסכמת לבקשתה האחרונה של הילדה המסכנה?" היא הסתכלה אליו בעיניים עצובות ורטובות. " בגלל שהאנשים במכונית השנייה... הם היו ההורים שלה". הסיפור הזה הוא עצוב, אך הוא אמיתי. שימו לב, כי מחר זה יכול להיות אתה.