אותי זה לא מצחיק
הרבה אגדות מתהלכות גם כיום בקרב מחננו. אחת האגדות מכריזה: אם תתרום לארגון פלוני, תראה ישועות ונפלאות. לצערי הרב יש גם מאמינים ... (מבלי לפגוע בכבודם), שהופכים את הדת לכלי. אני מאמין בכך, שצריך לתת ולתרום, ואני מאמין גם בזה, שכל אחד זוכה לישועה בדרך זאת או אחרות. אבל לתלות את הישועה בכסף, זה נשמע כאילו הקב"ה עובד בשירותנו. כנראה זה גם מקור האגדה בסיפור שהבאת. יתכן, שהסיפור הוא אמיתי, אבל כדי להוסיף לו נופך דרמטי, הרחיבו אותו לתחום הצניעות. בשואה האיומה היו לדאבוננו מראות צניעות קשים ביותר. נשים הופשטו ערומות בכיכרות העיר לעיני כל. מה צריך יותר מזה? כיסוי הראש במקלחת גם הוא אגדה. כיסוי ראש?! ומה עם כיסוי הערווה? ומה עם טבילה במקווה, שצריכה להיות בלא שום חציצה? הפעל את מערכת הסינון ההגיונית האמיתית שלך. בדרך אגב עוד אגדה, ששמעתי בצעירותי: הנשים לא היו נבעלות לבעליהן כשהן מעורטלות, אלא מכוסות בסדין ובמרכזו פתח להחדרת האיבר הגברי. עורבא פרח! להד"ם! מהלכות צניעות אכן מן הראוי, שבני הזוג יתכסו בסדין בעת בעת המעשה, אבל אין זה משום מצוות עשה אלא בתורת חסידות.