סיפור סיפור!!
אז ככה, היא רווקה בת 37, עם ילד. בחורה קטנה וחמודה. גם יפה ומושכת. אבל יש בעיה. פתאום, אחרי חודשיים, התחילה הביקורת. הכל לא טוב. למה אתה ככה ולמה אתה ככה ולמה אתה לא יודע לקבל ביקורת... (לופ אינסופי). בנוסף, קשה לה לפרגן, היא כל הזמן עייפה, לא צוחקת מבדיחות שלי, טוענת שאני מתגונן כל פעם שהיא מבקרת אותי, ובקיצור, לא בדיוק נעים להיות לידה. פרצוף חמוץ כל הזמן. כשאני מחבק אותה, אני מקבל חיבוק רפוי. בלילה היא "לא אוהבת" שמחבקים אותה כי זה מפריע לה לישון. עושה רושם שהיא ממש סובלת במחיצתי אבל רוצה שאני אשאר... בחורה כבויה וקודרת, שאני מאד נמשך אליה. הסקס מעולה. אבל אני לא יודע מה לעשות. יותר ויותר כבר לא בא לי לראות אותה. והיא יפה גם. וסקסית. אבל כאמור, כל הזמן קודרת. מעט מאד צוחקת. יש לה המון בעיות עם עצמה. קשה לה לפרגן. היא מאד לא הדדית בקשר וכל דבר שקובעים לא תמיד מחזיק מעמד. אני חייב לומר שבהתחלה היא ממש נתנה. עד שזה דעך לה. פתאום שום דבר לא מצא חן בעיניה. אני לא יודע לאכול כזה דבר: אם היא רוצה, שתתנהג כמו אחת שרוצה. שתיזום. שתבוא. שתחבק. שתצחק. היא אמורה להיות מאושרת במחיצתי. אבל היא לא. פשוט זוועה. השאלה היא אם נותר לי משהו לעשות. גם לדבר איתה קשה כי היא ישר תוקפת "קדוש מעונה. זה מה שאתה. ומה איתך? אתה חושב שאתה בסדר?" בקיצור, לא נעים בכלל. עושה רושם שהיא חייבת טיפול. שמשהו נוראי עובר עליה. היא לא אדם רע. היא אדם מסכן. עם הרבה הרבה בעיות. אני יודע שאם אני אקום ואלך, אחרי שבוע אני אתחרט. כי שוכחים את הרע. השאלה היא מה לעשות? כי אולי גם אני לא בסדר? לכו תדעו. אני כבר לא יודע איך לאכול את ההאשמות שלה.
אז ככה, היא רווקה בת 37, עם ילד. בחורה קטנה וחמודה. גם יפה ומושכת. אבל יש בעיה. פתאום, אחרי חודשיים, התחילה הביקורת. הכל לא טוב. למה אתה ככה ולמה אתה ככה ולמה אתה לא יודע לקבל ביקורת... (לופ אינסופי). בנוסף, קשה לה לפרגן, היא כל הזמן עייפה, לא צוחקת מבדיחות שלי, טוענת שאני מתגונן כל פעם שהיא מבקרת אותי, ובקיצור, לא בדיוק נעים להיות לידה. פרצוף חמוץ כל הזמן. כשאני מחבק אותה, אני מקבל חיבוק רפוי. בלילה היא "לא אוהבת" שמחבקים אותה כי זה מפריע לה לישון. עושה רושם שהיא ממש סובלת במחיצתי אבל רוצה שאני אשאר... בחורה כבויה וקודרת, שאני מאד נמשך אליה. הסקס מעולה. אבל אני לא יודע מה לעשות. יותר ויותר כבר לא בא לי לראות אותה. והיא יפה גם. וסקסית. אבל כאמור, כל הזמן קודרת. מעט מאד צוחקת. יש לה המון בעיות עם עצמה. קשה לה לפרגן. היא מאד לא הדדית בקשר וכל דבר שקובעים לא תמיד מחזיק מעמד. אני חייב לומר שבהתחלה היא ממש נתנה. עד שזה דעך לה. פתאום שום דבר לא מצא חן בעיניה. אני לא יודע לאכול כזה דבר: אם היא רוצה, שתתנהג כמו אחת שרוצה. שתיזום. שתבוא. שתחבק. שתצחק. היא אמורה להיות מאושרת במחיצתי. אבל היא לא. פשוט זוועה. השאלה היא אם נותר לי משהו לעשות. גם לדבר איתה קשה כי היא ישר תוקפת "קדוש מעונה. זה מה שאתה. ומה איתך? אתה חושב שאתה בסדר?" בקיצור, לא נעים בכלל. עושה רושם שהיא חייבת טיפול. שמשהו נוראי עובר עליה. היא לא אדם רע. היא אדם מסכן. עם הרבה הרבה בעיות. אני יודע שאם אני אקום ואלך, אחרי שבוע אני אתחרט. כי שוכחים את הרע. השאלה היא מה לעשות? כי אולי גם אני לא בסדר? לכו תדעו. אני כבר לא יודע איך לאכול את ההאשמות שלה.