סיפור משלנו
קראתי נהנתי, ואני מקווה כי גם אתם תהנו הוא ראה את אליהו מעשה שהיה במדינת רוסיה. ימים מספר לאחר חג הפורים, בליל חורף קשה, התנהל בדרכים המושלגות יהודי, ופניו אל הרב הגדול, רבי לוי יצחק מברדיצ'ב. היה היהודי איש פשוט ותמים, אך עשיר מופלג, גומל חסדים ומאמין גדול. לאחר שנה מעמל הדרך, קבל הרב את פניו ושאל אותו לשלומו ולשלום בני ביתו. השיב היהודי: "בעזרת האל שורה הברכה על ביתי, פרנסתי מצויה, ובני ביתי חיים ברוחה ובנחת: אך יש דבר אחר המצערני ואינו נותן לי מנוח, ובעטיו באתי אליך". "ומה הדבר? שאל הרב. "בכל שנה ושנה מצפה אני לבואו של אליהו הנביא: ואולם דוקא אני, שכה משתוקק ונכסף לראותו, מעודי לא זכיתי לכך. והלא, רבי קניתי לכבודו את הכוס הכסף המהודרת ביותר, ולקראת ליל הסדר ממרקת אותה אשתי עד שהיא מפיצה את זהרה על השולחן כולו: ואת הדלת מקפיד אני לפתוח לרוחה במועד הנכון. אמור נא לי, רבי, מה עוד עלי לעשות כדי לזכות לגלוי אליהו?. צחק הצדיק מברדיצ'ב, שהכיר את האיש, הרהר רגע ואחר כך השיב: "שמע נא, יהודי, סע לעירה גרוסלובה: לפי חשובי תגיע לשם יומים-שלושה לפני חג הפסח. בבואך שאל למקום מגוריו של יהודי פלוני מבני המקום. תבוא אליו ותבקש להסב עמו אל שלחן הסדר." נסע היהודי ימים ולילות, נסע בכפור ובשלג, עד שהגיע סוף סוף לאותה עירה, כפי שחזה הרבי. לאחר שמצא את היהודי שבקש, הציג את עצמו ואמר: "רוצה אני להסב עמכם בליל הסדר. שלח אותי אליכם צדיק גדול, רבי לוי יצחק מברדיצ'ב". התבונן בו בעל הבית בעינים תמהות ואמר לו:"ברוך הבא לביתי, אך חושש אני שלא אוכל להיות מארח ראוי לשמו: ביתי דולף מחמת הגג ההרוס, בחוץ גדול הקור, ואין לי עצים להסקה, גם כסף אין בידי, ואינני יודע מאין אקח את הצרכים לליל הסדר ולימים שיבואו אחריו." בשמוע האורח את הדברים האלה, ובראותו את מצבו העגום של היהודי, הוציא מכיסו כמה מאות רובלים, מסרם לו ואמר: "הרי לך, ידיד, לך תקן את גג ביתך, קנה עצים להסקה, וקנה גם מצרכים לליל הסדר ולכל ימות החג." שמח האיש שמחה רבה, והודה לאורח הבלתי צפוי על העזרה שהגיש לו. תקן את גג ביתו, קנה עצים לחמום הבית, וכן מאכל ומשקה מכל טוב "לליל הסדר" ולכל ימות החג. בליל הסדר, בהגיע זמן הופעתו של אליהו הנביא, פתחו לפניו בני הבית את הדלת. האורח צפה בהתרגשות רבה, כשהוא מכין את עצמו לחזות בגלוי אליהו. אך הזמן חלף, "הסדר" הסתיים, ואליהו הנביא לא נגלה. בני הבית פרשו לחדריהם לשנת הלילה, אך האורח מאן לזוז ממקומו. עדין מצפה היה שמא בכל זאת יופיע אליהו הנביא. כך ישב כל הלילה, אולם את אליהו הנביא לא זכה לראות. מאוכזב ועייף מטלטולי הדרך שב היהודי אל הרבי לוי יצחק מברדיצ'ב, פנה אליו ואמר:"רבי, שלחת אותי לדרך ארוכה ומיגעת לביתו של עני מרוד, ואני האמנתי כי שם יופיע אליהו הנביא. את ליל הסדר ערכנו כהלכתו, דבר לא חסר, אך למרות שלא עצמתי עין כל הלילה, את אליהו הנביא לא זכיתי לראות. רבי, האיני זכאי? האין אני ראוי לחזות בגלוי אליהו? ומדוע שלחת אותי לשם? צחק רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, העמיד את היהודי מול המראה ושאלו: "אמור הא לי, ידידי, את מי אתה רואה בנראה?" ענה היהודי: "רואה אני במראה את קלסתר פני". אנר חו הרבי: "יהודי, הסכת ושמע. זכאי אתה, וזכות גדולה עמדה לך. הלא באותו ליל הסדר היית אתה בעצמך אליהו הנביא". למשימות
קראתי נהנתי, ואני מקווה כי גם אתם תהנו הוא ראה את אליהו מעשה שהיה במדינת רוסיה. ימים מספר לאחר חג הפורים, בליל חורף קשה, התנהל בדרכים המושלגות יהודי, ופניו אל הרב הגדול, רבי לוי יצחק מברדיצ'ב. היה היהודי איש פשוט ותמים, אך עשיר מופלג, גומל חסדים ומאמין גדול. לאחר שנה מעמל הדרך, קבל הרב את פניו ושאל אותו לשלומו ולשלום בני ביתו. השיב היהודי: "בעזרת האל שורה הברכה על ביתי, פרנסתי מצויה, ובני ביתי חיים ברוחה ובנחת: אך יש דבר אחר המצערני ואינו נותן לי מנוח, ובעטיו באתי אליך". "ומה הדבר? שאל הרב. "בכל שנה ושנה מצפה אני לבואו של אליהו הנביא: ואולם דוקא אני, שכה משתוקק ונכסף לראותו, מעודי לא זכיתי לכך. והלא, רבי קניתי לכבודו את הכוס הכסף המהודרת ביותר, ולקראת ליל הסדר ממרקת אותה אשתי עד שהיא מפיצה את זהרה על השולחן כולו: ואת הדלת מקפיד אני לפתוח לרוחה במועד הנכון. אמור נא לי, רבי, מה עוד עלי לעשות כדי לזכות לגלוי אליהו?. צחק הצדיק מברדיצ'ב, שהכיר את האיש, הרהר רגע ואחר כך השיב: "שמע נא, יהודי, סע לעירה גרוסלובה: לפי חשובי תגיע לשם יומים-שלושה לפני חג הפסח. בבואך שאל למקום מגוריו של יהודי פלוני מבני המקום. תבוא אליו ותבקש להסב עמו אל שלחן הסדר." נסע היהודי ימים ולילות, נסע בכפור ובשלג, עד שהגיע סוף סוף לאותה עירה, כפי שחזה הרבי. לאחר שמצא את היהודי שבקש, הציג את עצמו ואמר: "רוצה אני להסב עמכם בליל הסדר. שלח אותי אליכם צדיק גדול, רבי לוי יצחק מברדיצ'ב". התבונן בו בעל הבית בעינים תמהות ואמר לו:"ברוך הבא לביתי, אך חושש אני שלא אוכל להיות מארח ראוי לשמו: ביתי דולף מחמת הגג ההרוס, בחוץ גדול הקור, ואין לי עצים להסקה, גם כסף אין בידי, ואינני יודע מאין אקח את הצרכים לליל הסדר ולימים שיבואו אחריו." בשמוע האורח את הדברים האלה, ובראותו את מצבו העגום של היהודי, הוציא מכיסו כמה מאות רובלים, מסרם לו ואמר: "הרי לך, ידיד, לך תקן את גג ביתך, קנה עצים להסקה, וקנה גם מצרכים לליל הסדר ולכל ימות החג." שמח האיש שמחה רבה, והודה לאורח הבלתי צפוי על העזרה שהגיש לו. תקן את גג ביתו, קנה עצים לחמום הבית, וכן מאכל ומשקה מכל טוב "לליל הסדר" ולכל ימות החג. בליל הסדר, בהגיע זמן הופעתו של אליהו הנביא, פתחו לפניו בני הבית את הדלת. האורח צפה בהתרגשות רבה, כשהוא מכין את עצמו לחזות בגלוי אליהו. אך הזמן חלף, "הסדר" הסתיים, ואליהו הנביא לא נגלה. בני הבית פרשו לחדריהם לשנת הלילה, אך האורח מאן לזוז ממקומו. עדין מצפה היה שמא בכל זאת יופיע אליהו הנביא. כך ישב כל הלילה, אולם את אליהו הנביא לא זכה לראות. מאוכזב ועייף מטלטולי הדרך שב היהודי אל הרבי לוי יצחק מברדיצ'ב, פנה אליו ואמר:"רבי, שלחת אותי לדרך ארוכה ומיגעת לביתו של עני מרוד, ואני האמנתי כי שם יופיע אליהו הנביא. את ליל הסדר ערכנו כהלכתו, דבר לא חסר, אך למרות שלא עצמתי עין כל הלילה, את אליהו הנביא לא זכיתי לראות. רבי, האיני זכאי? האין אני ראוי לחזות בגלוי אליהו? ומדוע שלחת אותי לשם? צחק רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, העמיד את היהודי מול המראה ושאלו: "אמור הא לי, ידידי, את מי אתה רואה בנראה?" ענה היהודי: "רואה אני במראה את קלסתר פני". אנר חו הרבי: "יהודי, הסכת ושמע. זכאי אתה, וזכות גדולה עמדה לך. הלא באותו ליל הסדר היית אתה בעצמך אליהו הנביא". למשימות