סיפור מהבנק

[חנה בית הלחמי]

את מי שאלת ? כי אם אותי הרי שאבהיר

שוב שאני חושבת שקוד לבוש הוא מחוייב במציאות בתנאי שאינו מפלה מהותית בין נשים לגברים ובין עובדים שונים בארגון. אם יכריחו את עמיתי הגברים לשים ליפסטיק יהיה לי פחות קייס למחאה. כורח כזה על נשים יגרום לי לסרב ולהאבק - אפילו משפטית. ראו (אנסה גם למצוא) דברי על דיילות אל על על עקבים מלפני כחמישה חודשים (בפורום הישן).

 

[shark3]

לדעתי, אם היא החליפה במשרה גבר

אז למה לא, עד שהבנקים קלטו שהם עושים עסקים טובים יותר, בגלל נשים אז את לוקחת את זה חזרה, אותה פקידה אולי תתקדם - והופ - גליה מאור - אישה מנכ"ל.

 

[מירה ח.]

הציניות לא במקומה

גם מבחינה סטטיסטית, אין כמעט נשים המגיעות לעמדות בכירות בזכות לבוש חושפני או מתגרה. זהו מיתוס הקיים בראש של גברים חרמנים, אבל אין לו אחיזה במציאות. המיתוס נוצר אולי בגלל קומץ נשים מיניות מאד, שלא חוששות לחשוף ולנצל את המיניות שלהן כדי להשיג קידום - והן מצליחות רק עד נקודה מסויימת - בדר"כ בתפקידי שירות ומזכירות, וגם זאת עד שלגבר המוקסם נמאס מהן. טקטיקה זו, לא רק שהיא הרבה פחות נפוצה ממה שמספרי הסיפורים אוהבים להגיד, אלא שהיא גם לא כ"כ מוצלחת מבחינת התוצאות. גליה מאור לא הגיעה ב"הופ", ובהחלט לא בגלל מה שאתה מרמז, אלא בזכות כישרונה הרב בתחום הפיננסים, ועבודה קשה ורבת שנים שהביאה רווחים לחברות בהן עבדה. בואו לא נבטל במחי יד אחת הישגים מאד משמעותיים של אישה שהזיעה תחת אבני הריחיים של סקטור מסורתי שלא מפרגן לנשים. מאור, אגב, מתלבשת באופן מאד מקצועי, צנוע ונעים - לעולם לא תראה אותה ללא חליפה או לפחות ג´קט המכסה טפחיים (וכתפיים). היא משתדלת להופיע בבגדים "תואמי גבריות", למרות שהופעתה נשית מאד (בחליפה).

 

[shark3]

לא הייתי ציני, אני...

חושב שקטונתי מלהגדיר לבוש חושפני, בעיני - קוראים לזה לבוש טוב.

 

[sista]

לדעתי צריך להפריד בין 2 דברים

1. לבוש חושפני בעבודה - תלוי באיזו עבודה. בעבודה בבנק, לדעתי, צריך להתלבש יותר באיפוק מאשר ביציאה בערב, למשל. זה מראה על יחס מכובד ללקוח. 2. בעניין לפלרטט עם לקוחות - זה כבר יותר חמור בעיני. וגם אם נניח זה חבר שלה או משהו כזה - עדיין זה נראה לי לא מקצועי. דבר אחרון - בתור התנהגות נשית או גברית בעבודה, זה לא ממש משנה. התנהגות כזאת היא לא מכובדת לא לאישה ולא לגבר.

 

[מירה ח.]

הצדק עם סיסטא

"קוד הלבוש" בעבודה - לנשים וגברים - צריך להיות מכוון לכמה דברים: לשמור על אווירה נעימה, "שרות"ית, עם כבוד לעובד וללקוח, ולשדר מקצועיות ונינוחות (אי לכך אני תומכת בהוצאה מחוץ ל"קוד" של לבוש חושפני, ללא שרוולים לנשים או מכנסיים קצרים\סנדלים לגברים). אין בין הקוד המקצועי בלבוש, ובין צניעות או זיקה דתית ולא כלום. קוד הלבוש אינו בא להגביל או לצנזר או להשפיל - אלא ליצור אווירה המנוטרלת מאלמנטים של חוסר מקצועיות: כמו סקס למשל. אם קוד הלבוש אינו מייצר אווירה שבה יש יותר כבוד הן לעובד והן ללקוח, אין בו כל טעם, ואפשר להחליט שהוא נוצר כדי לצנזר, להשפיל או לגרום לאנשים להתלבש עפ"י אמות מידה דתיות או אחרות של מישהו (על כן חשובות ההערות של חנה לגבי המלצריות ומיקרים דומים).