סיפור מהבנק

[חנה בית הלחמי]

יוסאריאן, טעות בבחירת בגדים היא

ללבוש מכנסיים קצרים למשרד או חליפת שלושה חלקים עם עניבה לחוף הים. לכל מקום יש את קוד הלבוש המתאים לו. לכל מצב יש את תכונות הגוף שראוי או לא להחצין על מנת שישרתו אותך ואת הסיטואציה באופן הטוב ביותר. נשמע אולי שמרני, אבל מנסיון ארוך של שנות עבודה ארוכות - יש תרומה ללבוש הולם (או לא) אפילו בענייני קידום מקצועי, לא בבחינת אפלייה על רקע של טעם אישי אלא מידת הכבוד שאתה משדר לעיסוקך ולמי שיושב/ת מולך בעניינים מקצועיים. זה קשור בעקיפין גם למסרים שמועברים בשפת הגוף. מבלי לצפות בעצמי בטלויזיה במעגל סגור אני בטוחה שאני משדרת שפת גוף שונה כשאני במיני, במכנסי ג´ינס וחולצת T צמודה או בחליפת עסקים. ותאמין לי שאני נראית טוב בשלושתם...כך שאין זה עניין של "למצוא חן" ע"י מניפולציות בביגוד. הזכרתי כאם בעבר שמעולם לא לבשתי חולצה נטולת שרוולים לעבודה. גם לא בגיל 20. למעט כשעבדתי כברמנית בפאבים אחרי השרות הצבאי. לשם זה התאים בעיני. יחד עם זאת, אישית אינני שופטת ערך מקצועי של אחרים בקריטריון של טעמם ובחירת מלבושיהם - איש ואישה בדרכם ינהגו. המסקנות והגישה הבסיסית שלי לקוד לבוש - הן שלי לחלוטין.

 

[סאטיר #3]

כלל לא מבין את הויכוח

הלבוש מגדיר היטב את הסיטואציה בה נמצא האדם. אדם המגיע לעבוד במקום מסויים, בדר"כ מודיעים לו מהו סגנון הלבוש הראוי. לא רוצה- שלא יעבוד/תעבוד שם.

 

[יוסאריאן]

למה דווקא על קוד לבוש ????????

אפשר גם להגיד: אדם המגיע לעבוד במקום מסויים, מודיעים לו מה השכר שנהוג שם, למשל 5 ש"ח לשעה. לא רוצה - שלא יעבוד שם. או: אדם המגיע לעבוד במקום מסויים, מודיעים לו שלא מוכנים להעסיק הומואים ואם הוא עובד שם, אסור לו לקיים יחסי מין עם גברים. לא רוצה - שלא יעבוד שם. או: אדם המגיע לעבוד במקום מסויים, מודיעים לו שאין במקום חופשה שנתית ועובדים 14 שעות ביום בלי לקבל "שעות נוספות". לא רוצה - שלא יעבוד שם.

 

[אביא]

הקוד הוא לא על לבוש בלבד

נראה אותך מעסיק כאיש שיווק מישהו שמתקלח בשנים עגולות בלבד או שמתעקש להשתמש בתמצית בואש בתור אפטרשייב. כאשר המחוקק קבע לרגל מה אסור להפלות הוא התכוון לזה ולא לכל דבר עובד לא יכול לעשות ככל העולה על רוחו במקום העבודה. אם נחזור לדיון אתמול הרי שאי קבלתו לעבודה של הומו על רקע היותו הומו הינה אפליה וככזו אסורה בחוק. אולם אי קבלתו של אותו הומו על רקע לבישת שלטים בנוסח אני הומו בואו ותהנו או משהו דומה אינה אפליה אותו הומו יכול להחליף חולצה. (ובדומה השבתי לך גם במקרה של כיפה) גם חופש העיסוק לא שייך אף אחד לא מפריע לו לעסוק בשיווק כל שמבקשים הוא למנוע פגיעה בעסק.

 

[סאטיר #3]

קל להביא דברים אד-אבסורדום

אבל- יש בכל אופן כמה הבדלים בין אפליה על רקע העדפות מיניות, או הג´נדר אליו אתה שייך, לבין דרישה ללבוש מסויים. נכון?! האנלוגיה שאתה יוצר כלכך מגוחכת, עד שאתה הופך מאבקים עקרוניים באותה נשימה למגוחכים במיוחד.

 

[יוסאריאן]

זה כשרון מיוחד.

 

[אביא]

זוהי בדיוק טענתי, שמח שההגזמה עזרה

לך להבין. גם מאבק עקרוני נוטה לבסוף להגיע להגזמה. כך יוסאריאן רוצה לטעון כי כל דרישה ללבוש הולם הינה פגיעה בחופש העיסוק. יוסאריאן: דרך ההגזמה לקוחה ממקצועך האם לא זו הדרך לאבחן מקרים?

 

[מירי,]

אבל באמת אומרים....

אולי לא מפורשות ואולי לא בכזו קיצוניות - אבל אני מכירה אנשים שעובדים 12 שעות ביום שכר מינימום ובלי שעות נוספות... וכמובן שתמיד אפשר לזרוק מישהו כי הוא לא מתאים לעבודה (מה פתאום בגלל שהוא הומו??) ..... אז אולי לא אומרים את הדברים מפורשות אבל בהחלט מבצעים אותם! ואנשים מהחשש לאבד את פרנסתם אפילו לא "מצייצים"!!!

 

[יוסאריאן]

לא מקובל עלי. אבל אין לי חשק לפרט.

 

[עוד צפורה גנן]

אני התחלתי לחשוד בך

שאתה ידידי משכבר הימים, עו"ד ע.ש. העוסק בתחומך, גם הוא דתל"ש, שנהג להופיע לאוניברסיטה נעול נעלי התעמלות קרועים ומרובבים בבוץ, מכנסי ג´ינס קצרצרים מטונפים, גופיה מלאה גריז, וכובע טמבל מתנוסס על ראשו, בהיותו גם גנן. להלן נימוקי מדוע לא: א. הוא יודע את שמי. ב. אחיו חילונים. ג. הוא הולך היום ענוב בעניבה, גם כשהוא לא מחויב לכך. ד. יש לו חרדת מחשבים (או בכל מקרה היתה לו). ה. ילדיו בגילאים כמו שלי. אני חושבת שאתה כנראה עו"ד מספיק טוב שלקוחות יבואו אליך גם אם תחליט ללכת איתם לסאונה, ולשבת לפניהם עירום ועריה. ואולם, פקידה הרוצה לעשות תפקידה נאמנה מבלי לנצל את גופה לצורך כך, צריכה לבא לעבודה לבושה בצניעות מה. ההתעלמות מכך שיש לנו כוחות המושכים את הגבר, (מה שמעיד הרבה על העדר מעלותיו), לא מועילה לנשים, ולמעמדן המקצועי. כי אם אשה שמתהלכת וכל אבריה חשופים לכל, תתקדם בתפקידה, תמיד ירמזו שלא שכלה הביאה עד הלום, אלא גופה.

 

[יוסאריאן]

אני מסכים איתך ...

אבל רק בזה שאני אכן לא ידידך משכבר הימים. (הנימוק הראשון שהבאת לכך שאני לא הוא, לא מובן לי; אני כן יודע את שמך (וגם את שם משפחתו של מ.ה.)). לגבי רוב מה שכתבת בענין הלבוש, אני לא מסכים. אני יכול להסכים (וגם אולי מסכים), שרצוי שפקיד יזכה לקידום בגלל מקצועיותו ולא בגלל לבושו, אבל אני חושב שההחלטה על הלבוש אמורה להיות של הפקיד ולא של המעביד שלו. אם המעביד מספיק סומך על העובד בכל מיני עניינים מקצועיים, שיסמוך על שיקול דעתו גם בענין בגדיו.

 

[אמיר.]

מה פירוש יותר קל ?

כי מראש יש להם את הטקט להבין מה ראוי ומה לא ונשים הן קלות דעת ? לדעתי, הסיבה היא שאם הפקיד יופיע בגופיה והמנהל יעיר לו, אף אחד לא יראה בזה התערבות אפליתית, אבל לפקידה הערה כזאת תקים קול זוועה אצל כמה גופים. אני זוכר מקרה בו סירב בוחן דתי של משרד הרישוי לבחון נערה שהופיעה בלבוש מינימלי.. קמה הזעקה הצפויה, אבל בפועל לא עשו לו כלום כי הוא צדק.

 

[אלת הירח]

סליחה, אבל יש הבדל בין מישהי

שבאה לטסט שבו בעצם היא הלקוחה, לבין מי שעובדת במקום מסוים. אם המקרה היה הפוך, אם היה נבחן שהיה מתלונן על בוחנת שלבושה לא צנוע זה דבר אחר. אבל להגיד לאנשים פרטיים מהרחוב איך להתלבש? מה הדבר הבא? רופא מסרב לבדוק פציינטית? פקיד בבנק מסרב לשרת לקוחה כי לא נראה לו איך שהיא לבושה?

 

[טל קר]

אני מסכימה עם אלת ירח. הלקוח יכול

להתלבש איך שבא לו, כל עוד הוא לא עובר על החוק, נותן השירות צריך להראות יותר סולידי.

 

[אביא]

גם לקוח לא יכול תמיד להתלבש כאוות

נפשו. זכותו של מועדון אקסקלוסיבי לדרוש הופעה בעניבה ובחליפה. (במקום בו לא מדובר במונופול)

 

[אלת הירח]

בוחני נהיגה הם לא מועדון אקסקלוסיבי

אם כל כך לא נח לבוחן, הוא יכול לבקש מאחד מעמיתיו או עמיתותיו להתחלף איתו, כטובה. אבל אם אף אחד לא מוכן, או סתם לא פנוי, אני לא חושבת שיש לו זכות לא לבחון אותה.

 

[אפרת_ח]

במקרה המסויים הזה הבחורה באה

עם חזיה צבעונית, וקראה לזה גופיית-בטן... בעיתון זה באמת נשמע כמו אפליה, אבל בטלביזיה ראו היטב למה הבוחן לא הסכים להכנס אתה לאוטו. היא בטח שמעה שכדאי למצוא חן בעיני הבוחן, ולקחה את זה קצת רחוק מדי

 

[סאטיר #3]

צצצצ - ומורֶה בבית-ספר?

האם הוא יכול לבקש שיחליפו אותו בגלל שצעירונת הגיעה עם חולצת בטן, כשחצי משדיה בחוץ? לא מה פתאום- הוא בעצם אדם מבוגר שצריך להתעלם מכל הדברים האלה. אבל חירות הפרט, חירות הלבוש הזכות להגדרה עצמית - וכל המורים הם זקנים חרמנים- כן כן מכירים.

 

[aaa123]

בבית הספר ניתן לדרוש שהתלמידות

והתלמידים יגיעו בתלבושת אחידה. בהחלט ניתן לזרוק הביתה את אלו שלא עומדים בדרישות אלו. לא מדובר בנושא של חרמנות אלא בנושא של משמעת. התלמידים יכולים להתלבש איך שהם רוצים מחוץ לבית הספר אבל מותר להחליט בבית הספר על כללים. אין לי התנגדות לתלבושת אחידה ,ויש טיעונים בעד תלבושת אחידה(למשל שתלבושת לא אחידה יכולה להוביל ליותר קנאה של העניים בעשירים שרואים את העשירים באים עם האופנה האחרונה לבית הספר)

 

[יוסאריאן]

גם דרישה כזו פוגעת בפרטיות ובכבוד

האדם. זה שמישהו תלמיד - זה לא אומר שמותר לרמוס את זכויותיו.