סיפור לשבת

KOOKI10

New member
סיפור לשבת

להלן סיפור אמיתי, שהוא מעשה ניסים בימנו ממש. הסיפור התפרסם בעלון "פניני החודש" של מוסדות "הפקדתי שומרים" בירושלים. הציצית שהצילה ממות מעשה אשר ארע בימים אלו, בבחור ישיבה שחלה ל"ע במחלה הקשה, והחל לקבל טיפולים כימותרפיים. לקראת הטיפול בקשה ממנו האחות להחליף את בגדיו לבגדי בית חולים סטריליים. הבחור החליף את הבגדים, ועל הבגדים לבש ציצית חדשה שהביא עמו מהבית, אך האחות לא הסכימה לבצע את הטיפול כשהבחור לבוש בציצית. הבחור עמד על שלו שאינו מסוגל להסיר מעליו את הציצית. וכך הלכה האחות באמרה שלא תבצע את הטיפול כך. המתין הבחור בחדר ההמתנה, ובני משפחתו מחכים בחוץ ולא ידעו כלל מהמתרחש בפנים. לאחר מספר שעות, עבר רופא במקום ושאל את הנער מה מעשיו במקום זה. סיפר לו הבחור את אשר ארע. נכנס הרופא לדבר עם האחות, וכשיצא היה נרגש כולו. שאלו הבחור מדוע הוא נסער כל כך, והשיבו הרופא כי קודם יכנס לקבל את הטיפול כשהציצית עליו, לאחר שדיבר עם האחות והיא הסכימה לכך, ואח"כ יספר לו ממה הוא נרגש. ואכן בתום הטיפול, ניגש אליו הרופא וסיפר לו, כי הפעם נוכח לראות עין בעין כיצד הציצית הצילה את חייו: תוך כדי ששכנע הרופא את האחות לבצע את הטיפול, ברר איזה טיפול היא עומדת לתת לו, ונדהם לראות כי האחות התכוונה לבצע, כמובן בשגגה, טיפול לא מתאים שהיה יכול לגרום לבחור מכת מוות מהירה, אך בזה שסרב להוריד את הציצית ובכך התעכב הטיפול,ניצל ממוות!!!
 
מעשה ניסים או רשלנות רפואית

עם כל זאת שהסיפור סיפור יפה ומראה כוחה של האמונה. צר לי לומר הסיפור עצוב מאוד וקשה מאוד. מעבר לאמונה של אותו נער צעיר באלוהיו ובמצוותיו יש כאן רשלנות רפואית. לצערי, לאחותי קרה מקרה דומה והיא לא דתייה ולא עם ציצית. וזה הסיפור שלה: בהריונה השלישי, קבלה אחותי צירים מוקדמים והובהלה לבית חולים לשמירת הריון. היא קבלה טיפול רפואי לדיכוי הצירים (או משהו כזה, איני בקי כל כך בהליך הרפואי הנדון). בחדר איתה שכבה בחורה שגמרה תשיעי ועדיין לא ילדה. והייתה צריכה לקבל זריקות לזירוז הריון. והנה נכנסת האחות, ובאה להזריק לאחותי זריקה. כיוון שאחותי "נודניקית" היא תמיד שואלת ומתעניינת. היא שאלה את האחות איזו זריקה זו ולמה היא מקבלת אותה. האחות אמרה לה זו זריקת זירוז - אופס. אחותי אמרה לי לדעתי, יש כאן טעות. את לא צריכה לתת לי זירוז. והאחות מת מתעקשת, גברתי, אל תפריעי לי בעבודתי, את צריכה לקבל זירוז. ואחותי מתעקשת, לא איני צריכה זירוז. ואז האחות מסתכלת בטופס שלה ואומרת: "קוראים לך מיכל נכון" "כן" אומרת אחותי - "אז כתוב כאן שאת צריכה לקבל זריקה" ממשיכה האחות. ואז לאחותי נפל האסימון - והיא אמרה לאחות: "תגידי לי מה שם משפחתה של מיכל זו שצריכה לקבל את הזריקה? האחות אמרה את שם המשפחה - שכמובן אינו השם של אחותי... והוא בעצם שם המשפחה של הבחורה השנייה שגם לה קראו מיכל... ואיזה מזל ואיזה נס שאחותי "נודניקית". עצוב עצוב. אגב באותו שבוע שזה קרה לאחותי - פורסם בתקשורת שחולה מתה כיוון שקיבלה תרופה של מישהי אחרת - שם לא היה נס ושם לא הייתה חולה נודניקית ששואלת שאלות.
 

KOOKI10

New member
לבס, לצערנו יש הרבה רשלנות רפואית

ולכן זה נס!! כי אם הרשלנות היתה מתממשת - בשני המקרים הנ"ל - הסוף היה עצוב!! לדעתי גם במקרה של אחותך זה נס, כי התוצאה דומה, אם כי הסיבה לנס היא אחרת בשני המקרים. הסיבה לנס היא פחות חשובה. עצם ה-נ-ס זה העניין כאן!
 
הוי כמה שזה עצוב

הוי כמה שזה עצוב, שאנו צריכים נס כדי שהאנשים האמונים על בריאותנו אכן ישעו את מלאכתם נאמנה. אין בדברי, כדי לפגוע חלילה, באדם האמוני הרואה בכך נס, אלא, יש בי כעס ואכזבה מהצוותים הרפואים הפועלים מתוך רשלונות רפואית.
 
למעלה