ולופקה (המרגל מבית המשוגעים). וזוזו (עם עיניים אדומות כדם ומפוחית בה שלא מחה לרגע). וזאקי (עם הסברס והחאמלה מלאנה והשקדים הירוקים והנאומים שאינם נגמרים, בהשפעת הערק לצריכה עצמית). ועוד אחד שלאחרונה פתאום נעלם, עם מאגפון ו we want mashiach now w w w
הלחישות אז היו שהוא נעלם באורך מסתורי כי המודיעין חוקר אותו על ריגול. כבר אז לא היה ברור לי על מה הוא יכול לרגל בשוק של מחנה יהודה, אולי אחר שיטות הקליה השונות בפיצוחיות?
היה את קַליק, הבחור הערבי הצעיר שהיה ידוע יותר בכינוי "אוּ!", שהיה הולך ברחוב וצועק "אוּ!, אוּ!", בקול גדול על העוברים והשבים. בעוונותי סידרתי לו עבודה אצל קרוב משפחה, ועד היום צעקות "אוּ!, אוּ!" ממלאות את ערבי החג שלנו.
