יונה כחולה
New member
סיפור יפה על עין
שמעתי פעם בפסטיבל אחד מפיו של מספר סיפורים: בסיני היה בן-שייח' עשיר ומפונק. היה לו ג'יפ מפואר, צלחת לווין מעל לאוהל מפואר, עטור שטיחים פרסיים, שלוש נשים יפיפיות וכו'. יום אחד יצא בן השייח' לשוק ח'אן-אל-ח'לילי בקהיר. הוא שוטט בשוק הצורפים והנה משכה את עינו חמסה
יפיפה, בעלת עין כחולה-כחולה. כחול כזה-כמרומי שמיים, שעין לא ראתה כמוה. ניגש בן-השייח' לצורף ושאל למחירה של ה-
. ענה לו הצורף : " את החמסה הזו-אין לך כסף דייך כדי לקנותה ! " . " מה ? " צעק בן-השייח' " יש לי כסף כחול המדבר ! נקוב מחירך ! ". "יש דרך מיוחדת לקבוע את מחירה." ענה הצורף בשלווה. " מחירה נקבע ע"י המאזניים-מניח אני אותה על הכף, ועליך לשקול כספך על הכף השניה-עד שתתאזן." שלף בן-השייח' את צרורו התפוח בחיוך שחצני והטילו על הכף. הצורף הניח את החמסה בעלת העין הכחולה-כחולה, שעין לא ראתה כמותה, על הכף השניה. והנה..הכריעה החמסה את צרור הכסף. בן- השייח' נדהם, הרי היו בצרור כ-30 דינרי זהב! יצא באכזבה מן החנות ומייד נכנס לג'יפ ודהר למאהל. כל הלילה התהפך על משכבו והעין הכחולה-כחולה, שעין לא ראתה כמותה, זוהרת מולו. בבוקר קם עם שחר, נטל שני צרורות של מטבעות ודהר בג'יפ חזרה לשוק הצורפים. הצורף הניח את החמסה על המאזניים אולם משהניח בן-השייח' את צרורו- שוב הכריע החמסה את הכף. בן- השייח' הזועם והמתוסכל שב למדבר, שכב באוהלו וסירב לשתות, לאכול או לשוחח עם נשותיו וידידיו. עברו כמה ימים והוא עומד במריו, עד כי כמעט נפל למשכב. באו נשותיו להתחנן לפני השייח' הזקן, שיציל את בנו. בא השייח' ושאל את בנו, מה אירע ? בתחילה לא רצה בן-השייח' לגלות את סיבת כעסו, אולם לאחר זמן-מה נתרצה וסיפר לאביו את כל המעשה- וכיצד התגרה בו הצורף ואמר כי אין בידו די כסף לקנות את העין הכחולה-כחולה, שעין כמותה לא ראתה. חייך השייח' הזקן ואמר: " מחר נצא יחדיו ואני אשיג לך את החמסה. " בן-השייח' סירב תחילה להאמין, אך מחמת כבוד אביו היה אנוס לבסוף להסכים. עם בוקר יצאו השניים וכשהגיעו לשוק הצורפים וראו בחלון חנותו של הצורף את העין הכחולה-כחולה, שעין כמוה לא ראתה, ציווה האב על הבן להשאר לשבת בבית-הקפה שמול החנות, נטל מטפחת ופרוטת נחושת אחת ונכנס פנימה. כעבור כמה דקות יצא והראה לבנו את החמסה בעלת העין הכחולה-כחולה, שעין כמותה לא ראתה, עטופה במטפחת שבידו. נדהם הבן ושאל: " אבל איך הצלחת לקנותה בפרוטה אחת, בעוד אני שמתי שישים דינרים על המאזניים?" ענה האב ואמר:" החמסה הזו היא כעין האדם. כל עוד מגולה היא- הרי היא חומדת עוד ועוד מעושר של העולם. כאשר כיסיתי אותה במטפחתי- לא התבוננה עוד החוצה וכך די היה לה בפרוטה אחת, טהורה כאהבת אב. אם תתבוננן אתה פנימה, בני, כאותה עין, תגלה את אותו הדבר. "
שמעתי פעם בפסטיבל אחד מפיו של מספר סיפורים: בסיני היה בן-שייח' עשיר ומפונק. היה לו ג'יפ מפואר, צלחת לווין מעל לאוהל מפואר, עטור שטיחים פרסיים, שלוש נשים יפיפיות וכו'. יום אחד יצא בן השייח' לשוק ח'אן-אל-ח'לילי בקהיר. הוא שוטט בשוק הצורפים והנה משכה את עינו חמסה