chris_seasun
New member
סיפור חיי
92 ספור חיי / CHRIS SEASUN תומאס אולין הוא אחד מאותם סופרים שמלאכתם לא הטיבה עימם . בשנת 1886 , בהיותו בן 12 , היגרה משפחתו מאירלנד אל פרברי ניו יורק שבארה``ב . הם חיו בדוחק והתפרנסו מעבודת אדמה בחלקתם הפרטית . מזג האוויר ההפכפך הרע עימם , ולא אחת אבדו הם את כל יבולם השנתי . בהיותו בן , 24החליט לצאת אל העיר הגדולה במטרה למצוא מו``ל שישמש כאפוטרופוס לספריו . חיפושיו ארכו חודשים ארוכים ללא הואיל . מרבית המו``לים שפגש טענו שסיפוריו מיושנים וחסרים את האלמנטים הדרמטיים שמרכיבים כיום רומאן איכותי . היו אלו העיתונים שהסכימו לעיתים לפרסם את סיפוריו הקצרים , אך לא היה בכך כדי לספק את רצונו . בצעד נואש , החליט לכתוב ביוגרפיה עצמית שתכלול את אותם אלמנטים דרמטיים שחסרים בספריו , ובכך להגיע לפרסום ולהכרה עולמית . אם ספריו אינם מסעירים , אולי חייו הפרטיים מסעירים יותר , חשב לעצמו . בספר תאר את ילדותו הקשה בעיירה קטנה באירלנד , את תלאות משפחתו בעת ההגירה לארה``ב , את משיכתו לפולמוס הכתיבה , את עוניה של משפחתו , ואת תלאותיו העכשווים בניו יורק בחיפוש אחר מו``ל נדיב . באוחזו את יציר כפיו הרגיש אכזבה עמוקה . הוא חש שפרסום ביוגרפיה בעודו צעיר הוא מעשה פזיז , שהרי מספר העמודים מועט וכן כל חייו עדיין לפניו ! . בעקבות כך , החליט תומאס אולין , בצעד יוצא דופן , להמשיך את כתיבת הביוגרפיה בפרקי המשך בדיוניים שיתארו את חייו הכביכול - עתידיים. בעקבות השינוי המשמעותי הזה קרא לספרו `` תומאס אולין - ספור חיי עד עתה ומעבר לכך `` . במרץ רב החל לכתוב את עתידו הדמיוני , כפי שהיה רוצה לראות . תחילה כתב תומאס אולין שסיפוריו הקצרים יתפרסמו אט אט והם יופיעו בקביעות בעיתונייה המפורסמים של ניו יורק . ימים ספורים לאחר מכן , הופיע במלון `` ( `` THE ROYAL KINGבו התאכסן תומאס אולין ) , אדם מכובד שהציג עצמו כעורך העיתון `` , `` THE NEW YORK TIMESשפרסם ספור קצר מפרי עטו של תומאס , כשבפיו הצעה למדור שבועי קבוע שיוקדש אך ורק לסיפוריו הקצרים . כמובן שתומאס אולין הסכים בחפץ לב להצעה נדיבה זו . כעת הקדיש את מרב מרצו למדור זה והיה שוקד על כתיבת סיפוריו הקצרים , כשבין ספור לספור היה מוסיף כמה שורות לביוגרפיה שלו . עם הזמן , סיפוריו התפרסמו ברבים ומרבית עיתוני העיר פנו אליו בהצעות לפרסמם . מעמדו של תומאס אולין בחברת הסופרים השתפר , כמו גם מצבו הכלכלי . לאחר תאור ההצלחה , חסרת התקדים , בספרו האוטוביוגרפי פנה אולין לתיאור מצבו המשפחתי - עתידי . בעוד הוא יושב במושב הרכבת התחתית של ניו יורק , החל לכתוב `` יום אחד , בשעה שנסעתי אל מערכת העיתון שפרסם את סיפוריי , הבחנתי לפתע באישה אמידה , יפת תואר , בעלת עניים כחולות זוהרות ..... `` . כתיבתו הופסקה כשלפתע חש יד ענוגה שנגעה בכתפו מהמושב שלאחריו . `` האם אתה הוא תומאס אולין הנודע ? `` , שאלה האשה מאחורי גבו של אולין ההמום . `` כן , זה אני `` ענה תומאס בלחש . `` הרשה לי להציג את עצמי , אני היא הרוזנת תומפסון , מעריצה גדולה של סיפוריך `` . שיחתם הופסקה כשגלגלי הרכבת חרקו והרכבת עצרה בתחנתו של אולין . הוא ביקש את סליחתה וירד , לא לפני שהרוזנת הביעה את רצונה להיפגש עמו . `` בשמחה `` ענה אולין וירד מן הרכבת . ואכן , השניים נפגשו פעמים רבות ושוחחו שעות ארוכות על אהבתם לספרות , כשביום בהיר אחד החליטו למסד את אהבתם והם התחברו בברית נישואין. תומאס אולין לא ידע ימים טובים יותר מאז אותה פגישה . לשניים נולדו בן ובת , סיפוריו לוקטו לספרים רבי מכר והוא אף הרצה באוניברסיטאות רבות . חייו קבלו סוף סוף משמעות . יום אחד , בעודו ממתין בתחנת הרכבת לאשתו האהובה , החליט תומאס אולין שספרו האוטוביוגרפי הגיע לגודלו הרצוי , ולכן מן הראוי לסיימו כעת . הוא החליט לסיימו בפואנטה שתסתום את הגולל על חייו . הוא החל לכתוב את השורות האחרונות `` ביום בהיר אחד , בעודו ממתין לשובה של אשתו , נרצח הסופר הנודע תומאס אולין בדם קר ע``י מאהב ישן של אשתו . אבל כבד נפל על קהיליית הסופרים . `` . עתה נאנח תומאס אולין אנחת רווחה משסיים את ספרו עב - הכרס , כשלפתע , חש מכה חזקה בגבו וכשהפנה מבטו לאחור הבחין בגבר נאה גדל - מימדים שנעץ שוב ושוב סכין גדולה בגבו . תומאס אולין איבד דם רב והתמוטט . לאחר דקות מעטות נפח את נשמתו . עוברים ושבים שהבחינו בגבר גדל מימדים בורח ממקום האירוע , הזמינו את המשטרה והחלו בנסיונות החיאה לשוא של הסופר . בעל הוצאת ספרים שעבר באזור הבחין מתחת לגופתו של תומאס אולין בדפים רבים שהוחתמו בדמו . הוא אסף אותם , ולאחר שבועות אחדים פרסם את ספרו האוטוביוגרפי של תומאס אולין . בכריכה החיצונית נרשם `` ספורו הטראגי של אדם שיכל לקבוע את עתידו ! `` , ואלו בכריכה הפנימית נרשם `` הספר שקבע את גורל יוצרו `` . לא עברו
92 ספור חיי / CHRIS SEASUN תומאס אולין הוא אחד מאותם סופרים שמלאכתם לא הטיבה עימם . בשנת 1886 , בהיותו בן 12 , היגרה משפחתו מאירלנד אל פרברי ניו יורק שבארה``ב . הם חיו בדוחק והתפרנסו מעבודת אדמה בחלקתם הפרטית . מזג האוויר ההפכפך הרע עימם , ולא אחת אבדו הם את כל יבולם השנתי . בהיותו בן , 24החליט לצאת אל העיר הגדולה במטרה למצוא מו``ל שישמש כאפוטרופוס לספריו . חיפושיו ארכו חודשים ארוכים ללא הואיל . מרבית המו``לים שפגש טענו שסיפוריו מיושנים וחסרים את האלמנטים הדרמטיים שמרכיבים כיום רומאן איכותי . היו אלו העיתונים שהסכימו לעיתים לפרסם את סיפוריו הקצרים , אך לא היה בכך כדי לספק את רצונו . בצעד נואש , החליט לכתוב ביוגרפיה עצמית שתכלול את אותם אלמנטים דרמטיים שחסרים בספריו , ובכך להגיע לפרסום ולהכרה עולמית . אם ספריו אינם מסעירים , אולי חייו הפרטיים מסעירים יותר , חשב לעצמו . בספר תאר את ילדותו הקשה בעיירה קטנה באירלנד , את תלאות משפחתו בעת ההגירה לארה``ב , את משיכתו לפולמוס הכתיבה , את עוניה של משפחתו , ואת תלאותיו העכשווים בניו יורק בחיפוש אחר מו``ל נדיב . באוחזו את יציר כפיו הרגיש אכזבה עמוקה . הוא חש שפרסום ביוגרפיה בעודו צעיר הוא מעשה פזיז , שהרי מספר העמודים מועט וכן כל חייו עדיין לפניו ! . בעקבות כך , החליט תומאס אולין , בצעד יוצא דופן , להמשיך את כתיבת הביוגרפיה בפרקי המשך בדיוניים שיתארו את חייו הכביכול - עתידיים. בעקבות השינוי המשמעותי הזה קרא לספרו `` תומאס אולין - ספור חיי עד עתה ומעבר לכך `` . במרץ רב החל לכתוב את עתידו הדמיוני , כפי שהיה רוצה לראות . תחילה כתב תומאס אולין שסיפוריו הקצרים יתפרסמו אט אט והם יופיעו בקביעות בעיתונייה המפורסמים של ניו יורק . ימים ספורים לאחר מכן , הופיע במלון `` ( `` THE ROYAL KINGבו התאכסן תומאס אולין ) , אדם מכובד שהציג עצמו כעורך העיתון `` , `` THE NEW YORK TIMESשפרסם ספור קצר מפרי עטו של תומאס , כשבפיו הצעה למדור שבועי קבוע שיוקדש אך ורק לסיפוריו הקצרים . כמובן שתומאס אולין הסכים בחפץ לב להצעה נדיבה זו . כעת הקדיש את מרב מרצו למדור זה והיה שוקד על כתיבת סיפוריו הקצרים , כשבין ספור לספור היה מוסיף כמה שורות לביוגרפיה שלו . עם הזמן , סיפוריו התפרסמו ברבים ומרבית עיתוני העיר פנו אליו בהצעות לפרסמם . מעמדו של תומאס אולין בחברת הסופרים השתפר , כמו גם מצבו הכלכלי . לאחר תאור ההצלחה , חסרת התקדים , בספרו האוטוביוגרפי פנה אולין לתיאור מצבו המשפחתי - עתידי . בעוד הוא יושב במושב הרכבת התחתית של ניו יורק , החל לכתוב `` יום אחד , בשעה שנסעתי אל מערכת העיתון שפרסם את סיפוריי , הבחנתי לפתע באישה אמידה , יפת תואר , בעלת עניים כחולות זוהרות ..... `` . כתיבתו הופסקה כשלפתע חש יד ענוגה שנגעה בכתפו מהמושב שלאחריו . `` האם אתה הוא תומאס אולין הנודע ? `` , שאלה האשה מאחורי גבו של אולין ההמום . `` כן , זה אני `` ענה תומאס בלחש . `` הרשה לי להציג את עצמי , אני היא הרוזנת תומפסון , מעריצה גדולה של סיפוריך `` . שיחתם הופסקה כשגלגלי הרכבת חרקו והרכבת עצרה בתחנתו של אולין . הוא ביקש את סליחתה וירד , לא לפני שהרוזנת הביעה את רצונה להיפגש עמו . `` בשמחה `` ענה אולין וירד מן הרכבת . ואכן , השניים נפגשו פעמים רבות ושוחחו שעות ארוכות על אהבתם לספרות , כשביום בהיר אחד החליטו למסד את אהבתם והם התחברו בברית נישואין. תומאס אולין לא ידע ימים טובים יותר מאז אותה פגישה . לשניים נולדו בן ובת , סיפוריו לוקטו לספרים רבי מכר והוא אף הרצה באוניברסיטאות רבות . חייו קבלו סוף סוף משמעות . יום אחד , בעודו ממתין בתחנת הרכבת לאשתו האהובה , החליט תומאס אולין שספרו האוטוביוגרפי הגיע לגודלו הרצוי , ולכן מן הראוי לסיימו כעת . הוא החליט לסיימו בפואנטה שתסתום את הגולל על חייו . הוא החל לכתוב את השורות האחרונות `` ביום בהיר אחד , בעודו ממתין לשובה של אשתו , נרצח הסופר הנודע תומאס אולין בדם קר ע``י מאהב ישן של אשתו . אבל כבד נפל על קהיליית הסופרים . `` . עתה נאנח תומאס אולין אנחת רווחה משסיים את ספרו עב - הכרס , כשלפתע , חש מכה חזקה בגבו וכשהפנה מבטו לאחור הבחין בגבר נאה גדל - מימדים שנעץ שוב ושוב סכין גדולה בגבו . תומאס אולין איבד דם רב והתמוטט . לאחר דקות מעטות נפח את נשמתו . עוברים ושבים שהבחינו בגבר גדל מימדים בורח ממקום האירוע , הזמינו את המשטרה והחלו בנסיונות החיאה לשוא של הסופר . בעל הוצאת ספרים שעבר באזור הבחין מתחת לגופתו של תומאס אולין בדפים רבים שהוחתמו בדמו . הוא אסף אותם , ולאחר שבועות אחדים פרסם את ספרו האוטוביוגרפי של תומאס אולין . בכריכה החיצונית נרשם `` ספורו הטראגי של אדם שיכל לקבוע את עתידו ! `` , ואלו בכריכה הפנימית נרשם `` הספר שקבע את גורל יוצרו `` . לא עברו