סיפור חביב
סיפור חביב של מרק טווין. אפשר להשתמש בו כפתיחה להופעות כמספר סיפור. יום אחד הגיע מרצה לעיירה. הוא הוזמן להרצות במשך שלושה ימים, אך ביום הראשון הוא ממש התעצל. לא היה לו חשק להרצות. כשהגיע לאולם ההרצאות וראה את הקהל מצפה למוצא פיו, אמר: "האם אתם מכירים את נושא הרצאתי?" - "לא" - ענו לו. "אם כך, אין טעם בהרצאה שלי". והלך. למחרת בערב, הגיע שוב המרצה, ראה את הקהל ושאל: "האם אתם מכירים את נושא הרצאתי?" - הפעם הקהל היה יותר חכם, וענה "כן". "אם כך - אין טעם בהרצאה שלי". והלך. ביום השלישי, לפני ההרצאה, התכנס הקהל והחליט לעשות מעשה. חצי יגידו ששמעו את ההרצאה, והחצי השני יגיד שלא שמעו את ההרצאה. כשהגיע המרצה ושאל את שאלתו המפורסמת, חצי קהל ענה "כן" והחצי השני "לא". "אם כך", אמר המרצה, "יספרו אלה שיודעים לאלה שלא יודעים". והלך.
סיפור חביב של מרק טווין. אפשר להשתמש בו כפתיחה להופעות כמספר סיפור. יום אחד הגיע מרצה לעיירה. הוא הוזמן להרצות במשך שלושה ימים, אך ביום הראשון הוא ממש התעצל. לא היה לו חשק להרצות. כשהגיע לאולם ההרצאות וראה את הקהל מצפה למוצא פיו, אמר: "האם אתם מכירים את נושא הרצאתי?" - "לא" - ענו לו. "אם כך, אין טעם בהרצאה שלי". והלך. למחרת בערב, הגיע שוב המרצה, ראה את הקהל ושאל: "האם אתם מכירים את נושא הרצאתי?" - הפעם הקהל היה יותר חכם, וענה "כן". "אם כך - אין טעם בהרצאה שלי". והלך. ביום השלישי, לפני ההרצאה, התכנס הקהל והחליט לעשות מעשה. חצי יגידו ששמעו את ההרצאה, והחצי השני יגיד שלא שמעו את ההרצאה. כשהגיע המרצה ושאל את שאלתו המפורסמת, חצי קהל ענה "כן" והחצי השני "לא". "אם כך", אמר המרצה, "יספרו אלה שיודעים לאלה שלא יודעים". והלך.