סיפור זן

zappon

New member
כמה שאתה לא מצחיק בנתיים לא הגבת

לי.הגבתי קצת ברצינות ועניתי על השאלות שלך בהודעה שעם הכותרת well well well.. נו יאלה.
 

bizhar

New member
ומה עם קילוף מלפפון?

שאל כל שף על ניקוי דגים או חיתוך בשר. לכל חלק או פעולה יש סכין מיוחדת וכלי ספציפי. האם תנסה לפרוט על פסנתר עם קשת כינור? שאל את גוטמן, השף המנגן..
אם תרגלת אלמנט מסויים שהוא מעין אופטימיזציה ע"פ שיטתך , האם נבון ללמוד במקביל אלמנט שונה לחלוטין לצורך אותה המטרה? אני לא מכחיש שישנן יתרונות וחסרונות בכל אומנות שהיא וניתן לקחת מפה ומשם, רק בעיני, גישה אוניברסלית הטועמת מכל יד היא בהכרח שטחית ואולי הרווח יוצא בהפסד?
 

Tonjin

New member
במקרה....

בחרת נושא שאני אוהב.... נכון שלכל כלי במטבח יעוד פחות או יותר ספציפי אבל עדיין הכלי השימושי ביותר ושמופיע בכל המטבחים הוא 'סכין השף' ניתן לעשות איתו כמעט הכל וגם אחרי שנים במטבח אם רק תפקח עיניים תוכל ללמוד טכניקה חדשה. עקרונות בישול שונים שהם בבחינת 'יהרג ובל יעבור' במטבחים מסוימים( Cuisine לא Kitchens) הם בבחינת בסיס של מטבחים אחרים. בתנור אפשר להכין גם עוגות גם בשר וגם דגים.... לדעתי עם התנסת ביותר שיטות והבנת יותר עקרונות הבישול שלך יהיה יותר טוב מהנה ומפתיע... גם פה כמובן הסייג הוא שליטה בבסיס והבנה של עקרונות, אני לא אוהד גדול של מנות כמו פלאפל ברוטב ג'ינג'ר ושוקולד, אבל עוף (תאילנדי) מוקפץ בבאגט (צרפתי) או כבד אווז בלאפה (עיראקית) הם שילובים שהפכו פופולריים בארץ, כנראה שלא בלי סיבה... (זוהי למעשה לא דוגמא כ"כ טובה -אף אחת מהמנות האלה לא תוכננה מראש כמנת "פיוז'ן" ולא דרשה ממש תכנון והכרה של מרכיבים וטכניקות בישול - אבל אני מניח שאתה מבין למה אני מתכוון) הגישה לא חייבת להיות אוניברסלית ושטחית כמו שלמידת אמנות אחת לא חייבת להיות מנותקת ומשעממת.... נסה לבדוק את סיפור חייו של Nobu (Nobuyuki Matsuhita) כדי להבין למה אני מתכוון (רק אם זה מעניין אותך, כמובן)
 

שי רגב

New member
דוד, לגבי הפיסקה האחרונה:

אני ממש ממש ממש מסכים עם כל מילה (וזה ע"ס התנסות)! תודה לך!
 

kung fu

New member
ועכשיו הדיעה האישית שלי ../images/Emo141.gif

1. אני לומדת רק קונג-פו. 2. אני לא חושבת שזה בעייתי ללמוד שתי אומנויות לחימה.
 

מוסאשי

New member
מטרה, בסיס ומכוניות

לרוב אומנויות הלחימה, אותה מטרה במקור. - יעילות. בבניית מכוניות לדוגמא, קיימת אותה מטרה בסיסית, לשנע אדם ממקום למקום על פני האדמה. כל שאר ההבדלים בין מכוניות תלויות ביכולת (חומר, חומר בערה ויכולת כלכלית) ובמטרה : שטח, כביש, מהירות, כמות נוסעים וכיו"ב. אבל מכונית היא מכונית, הבסיס אותו בסיס. אם מטרת בניית המכונית היא אחרת, המכונית יכולה להפוך למשהו אחר כמו המכוניות שעיצב אנדי וורהול. אם אומנויות לחימה סוטות ממטרת הבסיס המקורית ומשנות אותה, נוצרים דברים שונים ואפשר באופן מפתיע, לראות אנשים מחקים תנועות של חרקים ומשמיעים קולות מוזרים. אם מטרת הבסיס נשארת זהה, לדעתי אין סתירה בין אומנויות לחימה ואפשר להתאמן במקביל באין מפריע, אם בנית בסיס יציב באחת, לפני שהתחלת אחרת. לדעתי אין אלה שפות שונות אלא דיאלקטים שונים.
 
מכוניות?

אז המנוע של הפיג'ו 205 שלי, על כל 1,100 סמ"קו, יעבוד טוב אם ישתילו אותו באוטובוס? ומה יקרה אם יכניסו לפיג'ו המסכן שלי את מערכת ההילוכים של אותו אוטובוס? בשיטות שונות יש דגשים שונים. יש שיטות שיותר קרובות אחת לשניה, יש שפחות; מההתרשמות שלי בפורום, נראה שיותר קל לשלב שיטה יפנית אחת באחרת, מאשר שיטות סיניות - אבל זו הכללה גסה, וכנראה לא ממש מדוייקת. אבל אם אתה משווה למכוניות, השאלה היא לא אם נהיגה בפיג'ו 205 דומה לנהיגה על (סתם דוגמא) וולבו, אלא אם אפשר להחליף ביניהם חלקים; ואישית נראה לי שלא הייתי מסתכן בשום דבר יותר מורכב מהווישרים...
 
מכונית, בסיס ,מטרה..

יש מכוניות שנוסעות על בנזין ,יש שעל סולר...יש אפילו על חשמל אילו שמתדלקים אותן בצ'י ...נוסעות או רק מרגישות יותר בריאות?? לדעתי זה לא דיאלקטים שונים אלא שפות שונות..
 
תשובות (מכיוון מעט שונה...)

1. לא. (אם כי בעבר למדתי קראטה. כיום אני לומדת טאי-צ'י, אך בין התקופות קיים רווח של כמה שנים) 2. בניגוד לרוב ההתייחסויות הענייניות לעצם למידת שתי אומנויות לחימה, אני חושבת שהסיפור, זן או לא זן, מכוון יותר לחוסר מיקוד ו-ל"קפיצה" על יותר מדי מטרות, באופן כללי, ולאו דווקא ללימוד של אומנויות לחימה. ולצורך עניינינו, לתשובה זהה היה התלמיד זוכה לו היה מבקש מהמורה לצוד את הטורבו-ארנב של ניצן...
 

pzirpim

New member
תמולי גפ"צ.

אף אכילס סב על עקיביו בעומדו מול גונג פו צב. (אם אכילס, קו"ח האגנב?) בבגקת גיסים בסובגו יגוק (אגנבות היזהגו).
 

zoti

New member
נראה לי שהמורה בסיפור פחד שהתלמיד

יברח לו לאומנות אחרת. לדעתי, קישקוש. ניתן ללמוד יותר מאומנות לחימה אחת במקביל. השאלה היא כמה זמן תשקיע בכל אחת. אם אתה מתאמן שעתיים בשבוע באומנות אחת ומתכוון להשקיע עוד שעתיים באחרת, ברור שלא תתקדם הרבה. אני מכיר הרבה אנשים שמתאמנים ביותר מאומנות אחת ולפעמים אפילו ב3-4 במקביל כך שהם משלימים את הדברים החסרים באומנות אחת בעזרת האחרת.
 

Yin

New member
שניים זה תמיד ביחד

לדעתי, התשובה ל"האם כדאי ללמוד יותר מאמנות אחת במקביל?" טמונה בתשובה לשאלה מה סוג האמנויות הנלמדות במקביל, ומה זה במקביל. בעקרון לא! לא ניתן ולא כדאי ללמוד שתי אמנויות (או יותר) במקביל וזה אף מזיק לכל אחת מהאמנויות בצורה כל כך חמורה שהמתאמן לא ידע אף אחת מהן על בוריה. למה שאמרתי יש יוצאים מהכלל: 1. מתאמן ותיק, שהאמנות "יושבת" אצלו טוב, יכול להשלים השכלתו באמנות אחרת, עדיין תהיה לו אמנות עיקרית ואמנות משנית. 2. לימוד אמנויות "אחיות", כלומר אמנויות שאין סתירה בין עקרונות התנועה שלהן. למשל, אני כן רואה לימוד במקביל של קראטה והאבקות כלימוד שאינו סותר ואינו פוגע באף אחת מהאמנויות. אני כן רואה רואה סתירה, מהותית, בלימוד קראטה (לדוגמא) ולימוד טאי צ'י צ'ואן או בה-גווא (למשל). לגבי לימוד שפות, אני לא יודע כמה קל לשלב בין השפות השמיות לשפות החמיות (שם מדברים בנקישות של הלשון). 3. לימוד אמנות אקלקטית כמו ג'יט קון דו, או ארניס מודרני שבהגדרה משלבים יכולות של מספר אמנויות אחרות כתהליך. (גם כאן יכולים להיות שילובים "מסוכנים" בעיקר בתזמון הלמידה). ובכלל, אני ממש לא בטוח שצריך לשלב מספר אמנויות. לדעתי יש רבדים של תנועה בכל אמנות שמכילים את מה שיש לאמנויות האחרות להציע, לא תמיד מודעים אליהם או מוכנים להשקיע בכדי להגיע לשם. עדי
 

Tonjin

New member
לגבי השורות הראשונות שלך -

אני לא בטוח שכולם היו מסכימים אתך.... כולל כמה מהמאמנים הבכירים והטובים ביותר ביפן שמאמנים ב'דאיבודו' (כפי שהיא נקראת בקיצור) האוניברסיטה היחידה בעולם כיום (למיטב ידיעתי, דווקא אשמח לשמוע שטעיתי) לאמנויות לחימה - את התואר הראשון (3-5 שנים, תלוי באדם) מסיים תלמיד עם כשלושה שודאנים (חגורות שחורות) באמנויות שונות - תאמין לי שאף אחד לא מחפף שם ואף אחד לא מעגל פינות... מדובר גם בתלמידים שאינם בעלי רקע קודם, כך שנראה לי שזו עובדה שדי מדברת בעד עצמה לגבי השורות האחרונות, זו בעייה אמיתית - מה עדיף: להשקיע שנים ואימונים באמנות 'שלך' או לגשת וללמוד אמנות נוספת ששמה דגש או מחדדת את הנושא שאתה רוצה ללמוד? (וזה כמובן בהנחה שיש לך או למורה שלך את הגישה והיכולת להגיע לרבדים האלו שאתה מדבר עליהם) אני מניח שהתשובה שונה מאדם לאדם, אני למשל די עצלן מטבעי כך שנראה לי שאולי הייתי הולך על הדרך הקצרה, אבל אני לא בטוח לגמרי.... לגבי כל מה שבאמצע (כל מה שמתחיל במספר
)- בהחלט מסכים!
 
למעלה