סיפור זן

[kung fu]

סיפור זן

תלמיד לאומנויות הלחימה ניגש אל מורו עם שאלה בפיו. "אני רוצה לשפר את הידע שלי באומנויות הלחימה. בנוסף ללימוד ממך, אני רוצה ללמוד גם עם מורה נוסף על מנת ללמוד סגנון נוסף. מה אתה חושב על כך?" "הצייד אשר רודף אחרי שני ארנבים," ענה המאסטר, "לא יתפוס אף אחד מהם."

ועכשיו לשאלות שלי: 1. האם אתם לומדים יותר מאומנות לחימה אחת? 2. מה דעתכם? האם באמת ללמוד שתי אומנויות לחימה זה לא לכאן ולא לשם? סוף שבוע נעים!

 

[לחימה משולבת]

בתור מי שמתאמן בלחימה משולבת

זה קראטה מגע מלא/אגרוף תאילנדי אני אומר........... שיש בזה רק יתרונות!!!! יניב

 

[ס נ ס א י זקן]

צייד לעולם לא רודף אחר ארנבות

קודם כל, צייד יכול ללכוד ארנבת במלכודת או לצוד אותה ממארב, אפשר גם ללכוד אותה בעזרת סתימת פתחי המאורה שלה וחפירתה החוצה, או לחילופין החדרת עשן או חיית טרף מאולפת על מנת לצוד אותה או להבריחה היישר אל ידיך. לכן צייד בכל מקרה לא יתפוס שום ארנבת אם ירדוף אחריה כי ארנבות הן זריזות יותר ומהירות מהאדם. ארנבת יכולה לפתח מהירות של 70 קמ"ש בעוד שאדם יכול לרוץ לכל היותר במהירות של כ 30 קמ"ש וגם זה למרחקים קצרים מאוד. זה לגבי ארנבות ! לגבי למידה אצל שני מורים שונים או שתי אמנויות שונות. שתי אמנויות שמשלימות זו את זו אצל מורה אחד זה דבר טוב. ללמוד שתי אמנויות לחימה אצל שני מורים בו זמנית זה כבר עניין אחר לגמרי. פה יש הבדל בין הגישה של מתאמנים שונים וגם בגישה של מורים שונים. אדם שרוצה באמת להקדיש את כל כולו ללימודי אמנות לחימה מסויימת, עדיף שייתרכז בלימודים קבועים אצל מורה אחד. סוג אחר של מתאמן הוא אדם שבאופן כללי רוצה לרכוש ידע רב באמנויות הלחימה השונות, ואז יעדיף בוודאי להתאמן אצל מספר מורים או לנדוד ממורה למורה. הכל שאלה של המטרות שכל אחד מציב לעצמו. ישנם גם אנשים שאינם בטוחים באשר למטרות של עצמם ואז הם מתאמנים כאוות נפשם אצל מי שהם רוצים וכמה שהם רוצים. אין חוק, ועדיין אף אחד לא נזרק לתא המעצר בשל אי הקדשה עצמית מוחלטת לאמנות אחת. שאלה של גישה. עליך למצוא את שליבך חפץ בו באמת. בהצלחה, ז.

 

[bizhar]

אבל אם מסתתרים מאחורי עץ

ומקפידים שהזנב או הצוואר לא יבלטו-אפשר גם אפשר לתפוס ארנב!

 

[nitzano]

מאכילים אותו בספיד

מחכים ליד הדוב עד שכל היער ירוץ .....

 

[דוד כפרי]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

 

[דוד כפרי]

עשית לי את היום! ../images/Emo6.gif לא מפסיק לצחוק

 

[bizhar]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

 

[kung fu]

תודה על התשובה המעניינת ../images/Emo13.gif

 

[Tonjin]

לא יודע איזה סיפור זה, אבל זה לא זן

1. כן 2. לא אם אתה יודע מה אתה עושה - יש סיכוי שתצא עם שתי ארנבות...

 

[אוהד סמט]

זה לא זן, ברצינות, בלי להתייחס

למיכל (כלומר זה שהסיפור תואר כ"סיפור זן" לא קשור אליה) הסיפור הזה מופיע בכמה אתרי אינטרנט מפוקפים עם "תובנות" מעניינות על היקום. מה שכן, הוא מנוסח יפה לפי ספר ההדרכה למאסטר המתחזה.

 

[kung fu]

עתקתי את זה מאתר שקורא לעצמו

אתר לסיפורי זן. אז הם בעצם מתחזים לדעתך?

 

[kung fu]

עתקתי = העתקתי.

לפי איזה מדדים סיפור הוא סיפור, או שהוא סיפור זן?

 

[אוהד סמט]

חס וחלילה מתחזים, אולי קצת שטחיים

לא כל מי שמתרגל זן מבין זן. אני בכלל לא מבין זן, אבל גם לפרקטיקה הזו יש הגדרה. מהסיבה הזו, לא כל זקן קריפטי הוא חכם זן ולפעמים צריך לשאול את עצמנו מה הסיפור הזה מנסה להגיד. זה מקסימום מורה לא"ל עם נפש קצת פיוטית שלא רוצה לאבד תלמיד.

 

[kung fu]

../images/Emo13.gif

 

[nitzano]

ציידים מוצלחים

סון לו טאנג ,גאו אי שנג , וואנג שיאנג דזאי ועוד כמה הצליחו לצוד אף יותר מ 2 . לפעמים הסגנונות משלימים ולפעמים סותרים . משלימים - שינג אי צ'ואן ,אי צ'ואן ,בה גואה ג'אנג .....

 

[מוסאשי]

מאמר רלוונטי מבית קונצרן אקב"ן

המאמר

 

[amir_aikido]

לפעמים סיפור הוא רק סיפור

בשונה מהסיפור: כמעט כל המייסדים של אמנויות לחימה שאני שמעתי עליהם: ג'ייוג'ורו קאנו, אאושיבה, היראי ... למדו יותר מאמנות לחימה אחת ומיותר ממורה אחד. למיטב ידיעתי, ביפן המסורתית היה דווקא נהוג לשלוח לוחמים מצטיינים ללמוד בבתי-ספר נוספים ללחימה מלבד בית-הספר המקושר ישירות לדמיו (אציל) הספציפי. כשלומדים רק ממקור אחד (ויהיה זה ספר או מורה), לא פתוחים לקיומן של רעיונות / אפשרויות נוספים. לא פעם, למורה נוסף יש השפעה מאוד רחבה גם על הלימוד מהמורה הקודם. לגבי הדרך שלי, כבר כתבתי בעבר: כיום אני לומד רק קורינדו אייקידו מחוסר זמן, אילו היה לי זמן, הייתי לומד עוד אמנות לחימה. והייתי שוקל מאוד ברצינות ללמוד מעוד מורה, ודווקא משום שיש לי מורה מעולה (הוא שהמליץ לי לנהוג כך גם בעבר). וכשהיה לי זמן באמת למדתי גם טקוואנדו, וכתבתי על כך רצף הודעות ארוך, שלצערי מנוע החיפוש של תפוז לא עוזר לי למצוא כרגע

אמיר

 

[אוהד סמט]

../images/Emo45.gif תשובה ממצה

 

[דוד כפרי]

המורה שלי פעם סיפר לי שנבחרת

הונג-קונג באיגרוף התאמנה (גם) בטי-צ'י, לפחות תקופה מסויימת. הוא טען שזה לא הפך אותם למתאגרפים יותר טובים. אחד מחברי לטאי-צ'י, שהיה שנה ביפן (בעיקר) ללימודי קנדו, סיפר שהמורה שלו שלח אותו לכל מיני מורים ללמוד מהם שיטות שונות, אבל שם זה היה (כנראה) גם מבחן: לראות אם התלמיד מספיק רציני גם בשביל ללכת וללמוד, וגם בשביל לחזור ולהתעקש להמשיך אצל המורה הראשון. (יפנים עם מוזר

) לדעתי האישית, זה יותר ענין אישי של תלמיד-שיטה-מורה-עוד-מורה-עוד-שיטה, ופחות ענין של עיקרון אחד שמתאים לכולם. יש אנשים שיתאים להם ללמוד רך כמו טאי-צ'י יחד עם איגרוף תאילנדי, ויש שלא. המורה שלי תמיד אמר שאפשר ללמוד שתי שיטות, אבל כדאי מאוד לשים-לב ולהפריד אותן כל עוד אפשר; אחרת לא תדע מתי אתה עושה שיטה X ומתי שיטה Y, וזה יפריע לך להתקדם בשתי השיטות.