סיפור ועצה
שלום לכולם, כתבתי לפני כמה זמן שחברה(כלומר ידידה ממעגל חברים) "הציעה לי חברות". ואני היססתי והתלבטתי ובסוף החלטתי שכן. יצא ככה שחצי מהפעמים שנפגשנו היו עם החברים. הרגשתי אי נוחות מסויימת, לא יודע למה, אין ממש סיבה אבל זה פשוט לא עזב אותי. כל פעם שאני לא איתה אני ממש רוצה להיות איתה כמו שלא רציתי אף פעם וכשאני איתה, לפעמים לבד ולפעמים עם החברים, אני עדיין עצור! זה ממש מחרפן אותי. כשדיברנו שנינו לאחר כמה פגישות הסכמנו שיש משהו מוזר בקשר אבל לא יכולנו להצביע על משהו מסויים. אם זה קשור - אני רק "הצלחתי" לנשק אותה ולא מעבר לכך. לא בגלל שאני לא רציתי או שהיא לא רצתה. היום זה דיברנו והסיכמנו על זה שאין התלהבות בינינו אז כדאי להפסיק. אבל היא לא יוצאת לי מהראש! אני כל כך רוצה אותה לידי, איתי ומתעצבן על עצמי שאני דפוק ולא מוציא מעצמי את מה שאני מרגיש ורוצה. כמובן שאמרתי לה את זה באותה שיחה שהוחלט שכדאי להפסיק. היא אמרה שהיא לא יודעת מה היא רוצה. אני ממש מתוסכל ולא מצליח להבין דבר שיעזור לי... עצות בבקשה... ושבוע טוב לכולם
שלום לכולם, כתבתי לפני כמה זמן שחברה(כלומר ידידה ממעגל חברים) "הציעה לי חברות". ואני היססתי והתלבטתי ובסוף החלטתי שכן. יצא ככה שחצי מהפעמים שנפגשנו היו עם החברים. הרגשתי אי נוחות מסויימת, לא יודע למה, אין ממש סיבה אבל זה פשוט לא עזב אותי. כל פעם שאני לא איתה אני ממש רוצה להיות איתה כמו שלא רציתי אף פעם וכשאני איתה, לפעמים לבד ולפעמים עם החברים, אני עדיין עצור! זה ממש מחרפן אותי. כשדיברנו שנינו לאחר כמה פגישות הסכמנו שיש משהו מוזר בקשר אבל לא יכולנו להצביע על משהו מסויים. אם זה קשור - אני רק "הצלחתי" לנשק אותה ולא מעבר לכך. לא בגלל שאני לא רציתי או שהיא לא רצתה. היום זה דיברנו והסיכמנו על זה שאין התלהבות בינינו אז כדאי להפסיק. אבל היא לא יוצאת לי מהראש! אני כל כך רוצה אותה לידי, איתי ומתעצבן על עצמי שאני דפוק ולא מוציא מעצמי את מה שאני מרגיש ורוצה. כמובן שאמרתי לה את זה באותה שיחה שהוחלט שכדאי להפסיק. היא אמרה שהיא לא יודעת מה היא רוצה. אני ממש מתוסכל ולא מצליח להבין דבר שיעזור לי... עצות בבקשה... ושבוע טוב לכולם