סיפור ובקשה.

[בינקיס]

סיפור ובקשה.

שלום לכולם! "פגשתי" באגדה הנקראת (תרגום) "הנעלים שנקרעו מרוב ריקוד". אגדה יפיפיה לטעמי. אולי חלק מכם כבר פגשו בה בעבר. אשמח לשתף אתכם ולפתוח דיון בנושא: האם וכיצד נושאים כמו "הבנה בין המינים" ו"העצמה נשית" באים לידי ביטוי באגדה הזו? או אולי להיפך? כל תשובה תתקבל בעניין, תודה וברכה. "הנעליים שנקרעו מרוב ריקוד"/ חלק א' " היה היה מלך ולו 12 בנות, כל אחת יפה מהשנייה. כולן ישנו יחד באותו חדר, מיטה לצד מיטה, ובכל לילה בלכתן לישון, היה המלך נועל את דלת חדרן במנעול ובשרשרת, היטב היטב. אך בכל בורק בפתחו אותה, גילה שנעליהן נקרעו לחתיכות וחוררו מרוב ריקוד, ואיש לא ידע כיצד קרה הדבר. אז הודיע המלך כי מי שיוכל לפתור את התעלומה, יזכה לבחור לו אחת מבנותיו ולשאתה לאישה, ולרשת את כתרו לאחר שימות, אך מי שינסה, ולא יצליח לפתור זאת לאחר 3 ימים ו- 3 לילות, יומת. לא חלף זמן רב ובן מלך שכן התנדב למשימה. הוא התקבל בכבוד, ובערב הובא למיטה בחדרון סמוך לחדר הנסיכות. הוא היה אמור להתבונן בהן, ולכן הושארה דלת חדרן פתוחה. אך עפעפיו של הנסיך כבדו והוא נרדם, ובבוקר נראה שכל 12 הבנות רקדו בלילה, כיוון שכל נעליהן היו מונחות מתחת למיטותיהן, מחוררות וקרועות. כך קרה גם בלילה ה-2 וה- 3, ואז נערף ראשו של הנסיך ללא רחמים. רבים באו אחריו, אך כולם לא הצליחו ונאלצו למסור את חייהם. במקרה עבר באזור הממלכה חייל עני, שגילו מתקדם ולכן שוחרר משירותו. על אם הדרך פגש אישה זקנה ששאלה אותו לאן פניו. "אני בקושי מכיר את עצמי" ענה לה כששמע מה קורה בממלכה, "בוודאי שלא אוכל לגלות היכן רוקדות הנסיכות, ולא למלוך אחרי המלך." "זה לא כל כך קשה" אמרה,"רק אל תשתה מן היין שיובא לך בלילה, ועליך להעמיד פני ישן שינה עמוקה". אז נתנה לו שעון קטן ואמרה: "ענוד אותו, ותהפך בלתי נראה, וכך תוכל לעקוב אחריהן." אז פנה השחייל למלך והכריז על עצמו כמחזר, שבא לנסות לפתור את החידה. הוא התקבל יפה כאחרים לפניו, הובא לחדרון שליד חדר הנסיכות, וכאשר התכונן ללכת לישון, באה אליו האחות הבכורה והגישה לו כוס יין. אך הוא קשר ספוג מתחת לסנטרו, היין זרם לתוכו, והוא לא שתה אף טיפה. אז נשכב במיטתו, והחל לנחור בקול, כמי ששרוי בתרדמה עמוקה.

 

[בינקיס]

הנעליים- חלק ב'

"הנעליים שנקרעו מרוב ריקוד"/ חלק ב' "..12 הנסיכות שמעו את נחירותיו וצחקו. הבכורה אמרה:"גם הוא יכול היה להינצל ולהישאר בחיים." אז קמו, פתחו אורנות, הוציאו שמלות יפות, התלבשו והסתדרו מול המראות, ודברו על הריקודים הקרבים. רק האחות הצעירה אמרה: "איני מבינה, כולכן כל כך שמחו, אך אני מרגישה מוזר, משהו רע עומד לקרות לנו." "את תמיד מפחדת." אמרה בכורה, "שכחת כבר מה קרה לכל בני המלך הגאוותנים שבאו הנה? כמעט לא הייתי צריכה להשקות את החייל, בכל מקרה, הליצן לא יתעורר." לפני שיצאו הביטו היטב בחייל, אך הוא עצם עיניו, לא נע ולא זע, והן חשו בטוחות. אז נגשה האחות הבכורה למיטתה ודרכה עליה ברגלה. המיטה שקעה מיד בקרקע, וכל האחיות ירדו בזו אחר זו למטה, דרך הפתח שיצרה, האחות הבכורה בראש. החייל שראה הכל, ענד את השעון הקטן וירד אחריהן, בעקבות האחות הצעירה. בדרך דרך מעט על שמלתה. "מה זה? מי מושך בשמלתי?" "אל תהיי טיפשה! היא נתפסה בקצה המדרגה." אמרה הבכורה. ירוד, וכשהגיעו לתחתית נצבו בשדרת עצים יפיפיה, כל עלי העצים מוכספים. "אני חייב לקחת ראייה מכאן." אמר החייל לעצמו. הוא חתך גזיר עץ, שהשמיע רעש. "משהו לא בסדר. שמעתם את זה?" קראה שוב הצעירה. "זוהי יריית אקדח לחגיגה, כי נפטרנו מהנסיכים בקלות." ענתה הבכורה. הם עברו בשדרות עצים שעליהם מוזהבים ושעליהם עשויים יהלומים, ובכל אחת מהן חתך לו החייל גזיר עץ להוכחה. בכל פעם שנשמע הרעש נזדעקה הצעירה, והבכורה הרגיעה אותה שהן בטוחות. הם הגיעו לאגם נפלא שלחופו עגנו 12 סירות, בכל אחת מהן ישב נסיך נאה, וכל אחות עלתה על סירה. החייל התיישב מאחורי הנסיכה הצעירה. "מדוע הסירה כבדה כל כך היום? אני חייב לחתור במלוא כוחי" אמר הנסיך. "אני לא יודעת, אולי מזג האויר, אני חשה שחם לי היום מאוד." ענתה נסיכה במבוכה. בצדו השני של האגם עמד ארמון מקסים, ומוסיקה מושכת נשמעה מתוכו. הם נכנסו לנשף וכל נסיך רקד עם אהובתו, אך החייל רקד עמן בלתי נראה, וכשאחזה נסיכה כוס יין שתה ממנה, והיא נותרה ריקה בידה. הצעירה שוב נחרדה מכך, אך הבכורה השתיקה אותה. המוסיקה היתה מכשפת, והן רקדו עד 3 לפנות בוקר, כשנעלי כולן היו קרועות ומחוררות והן נאלצו לחזור. הנסיכים חתרו בסירות חזרה, כל נסיכה בסירה, והחייל התיישב הפעם מאחורי הבכורה. הן נפרדו מהנסיכים והבטיחו לשוב מחר. כשעלו במדרגות ,רץ החייל לפניהן ונשכב במיטתו והחל לנחור בקול. הן עברו על פניו ואמרו זו לזו "אנו בטוחות מפניו". הורידו את שמלותיהן, הניחו נעליהן מתחת למיטות, ושכבו לישון. בלילה ה- 2 חזר החייל על מעשיו, ובלילה ה- 3 גם לקחת כראייה כוס יין מן הנשף. כאשר הגיעה השעה לומר את תשובתו הראה למלך את גזירי העץ וכוס היין. 12 הנסיכות נצמדו לדלת מחוץ לחדר והאזינו. "היכן קורעות בנותיי את נעליהן בריקוד בלילה?" שאל אותו המלך. "בארמון תת-קרקעי עם 12 נסיכים" ענה החייל והציג הוכחותיו. המלך קרא לבנותיו ושאל אם אמת בפיו. כאשר ראו שנתפסו ולא יוכלו להתחמק, הודו בכל. המלך שאל את החייל במי מהן יבחר לו לאישה. "אני כבר לא צעיר, לכן תן לי את הבכורה." ענה החייל. החתונה נערכה באותו יום, והממלכה הובטחה לחייל, לאחר מותו של המלך."

 

[love lev]

הסיפור במקורו הוא של האחים גרים

והוא מסופר קצת שונה ויותר ארוך. לא הבנתי מה משמע "הבנה בין המינים" ו"עצמה נשית". אשמח אם תאירי את עיני.

 

[בינקיס]

אכן, וזהו תקציר.

ראשית, שמחה על נכונותך והתעניינותך. "הבנה בין המינים"- פשוטו כמשמעו: הבנה בין הגברים לנשים, באם נניח שהסיפור משתמש בנסיכות כ"נשים" ובחייל כ"גברים", כדמויות מייצגות,סמלים, אז... מה דעתך? האם הסיפור עשוי להוות אמירה כלשהי מעבר לכתוב, כי לא מצוין "והם חיו באושר ועושר" וכו'. העצמה נשית- צמיחה של נשים, ושל הנשיות בכל אחת, חיבור לנשיות,חיזוק נשים בתפקודן בעולם, בפנימיותן וכו'. זו לפחות דרכי להגדיר "העצמה נשית". אשמח לעוד שאלות ותשובות, תודה.

 

[הגבירה מן האגם]

היי בינקיס

גם המלך שייך למחנה ה"גברים" ויש לו תפקיד חשוב כסמל בסיפורים בכלל. יש לי כמה שאלות יותר מאשר תשובות בעניין שאלתך והן מכוונות לכלל חברי הפורום: מדוע 12 אחיות? הרי מצויינות בעיקר הבכירה והצעירה אז מדוע 12? ברוב הסיפורים בהם מופיעות אחיות מספרן בדר"כ שלוש. מדוע נישא החייל לבכירה? הוא מנמק את בחירתו בסיפור בגיל אבל מה זה אומר? מדוע נעלי הריקוד מתבלות? מדוע לא נבחר דבר אחר או סימן אחר לכך שמשהו מתרחש? מדוע לא יצא המלך בעצמו לבדוק את העניין? יש לי עוד כמה אבל אלה מספיקות בתור התחלה. בברכה,

 

[יונה כחולה]

נסיון לנחש כמה תשובות..

המספר 12 מסמל בדר"כ מחזור שלם ( 12 מזלות, חודשים וכד' ) כלומר מעגל המקיף את כל האפשרויות: במקרה זה נראה לי: מהמנהיגה, החכמה והמנוסה היודעת להפריד עיקר מטפל ( גאווה מאהבה )ועד להצעירה חשדנית, ודעתה נתונה לחלומות ובילויים. הבכורה מעלימה עין משגיאות החייל, בגלל ידיעתה שבכוח האיחוד עימו, יהפוך חלום למציאות של אהבה צנועה ואמיתית. לכן לדעתי הוא גם בוחר בה לבסוף- כי גם הוא יודע זאת. לצעירה אין את היכולת להבין כי החייל נועד להביא אושר קבוע ע"י איחוד. לגבי הנעליים- אינני בטוחה..אולי הן מסמלות את תקופת הרווקות והחיזור העליזות של הנשים, הקורה תוך כדי ריקוד ( המגע המהוגן היחיד האפשרי בין נסיכה לגבר ). הנסיכות מושכות את התקופה הזו ע"י הקסם שבמסע ( נעליים ) הלילי החלומי, אבל יש לברוא את הקסם כל לילה מחדש, כי הוא מתפוגג ( מתבלה )ביום. לגבי המלך- הוא איננו יוצא לבדוק את הענין, כי בעצם הוא מחוץ לקונפליקט- כאביהן של הנסיכות, אין הוא נתפס כאן כ"גבר-מחזר" המתחרה על ליבן, אלא כ"גבר-מנהיג" האמור לדאוג לכך, שהסדר והאיחוד יושגו- ואין באפשרותו לגלותם או לכבשם בעצמו, עבור בנותיו הבוגרות והעצמאיות.

 

[הגבירה מן האגם]

נעליים

פירוש הסמל בעולם החלום הוא אחד משני דברים: גבר (אם אלה נעלי אישה), גבר בבחינת בן-זוג, או, הכיוון אליו מועדות פניך בחיים. בברכה,

 

[בינקיס]

לגבירה וליונה כחולה:

היי, מודה לשתיכן על ההתייחסויות המעניינות והמחכימות. לגבירה- שוב תודה על היכולת שלך לשפוך אור על רעיונות ותכנים נחבאים, אני כמו מגלה את הסיפור מחדש, רק דרך השאלות שלך. והפרשנות של סמל ה"נעליים" בחלומות- האמנם? זה מה שהן מסמלות? מעניין מאוד... ליונה כחולה- קראתי בעניין את התשובות שלך, זה יפה לשמוע התייחסות והשקפה של אישה אחרת (את אישה, כן?) לטקסט. בערב, כשאהיה פנויה יותר, אכתוב את התשובות שלי לשאלות, אתייחס לשלך, ואשמח לשמוע את דעתך. וכמובן עוד חברים בפורום.

 

[בינקיס]

והניסיון שלי להשיב לשאלות:

המספר 12: אכן קשה להתעלם מהאסוציאציה של חודשי השנה והמחזוריות בכלל. נראה לי שהבכורה והצעירה הן בכל זאת החשובות כאן, והשאר משלימות מעין "מעגל", אולי מייצגות שלבי התבגרות, כדי שיהיה אמצע ו"בשר" לראשונה ולאחרונה. לכן ה- 12 אולי. מדוע נישא לבכירה?- אפשר ללכת לסברה שעולה ישירות מן הסיפור, שהבכורה היא ה"בשלה, מבינה, בטוחה, לא מפחדת, מוכנה לאיחוד, נישואין "וכו'. ואפשר גם לראות בצעירה עירנות, חיבור לחופש וזיהוי מלכודות בדרך, אולי גם חוסר הסכמה להתמסד במהירות. נראה לי שלא במקרה החייל המבוגר הוא גם זה שפותר את החידה ומצליח היכן שנכשלו הנסיכים הצעירים והנאים, ללא ספק יש כאן דברים בשבח הגיל והבגרות, אולם ישנה אפשרות של מבט ראשון של החייל לכיוון הצעירה, ומשהו קורה לו בדרך (לאו דווקא לחיוב) שגורם לו לפנות לבכורה. הדברים: "איני צעיר עוד, לכן- הבכורה." לא בדיוק נשמעים נלהבים. גם הסוף הפסקני- "נערכה החתונה, וממלכה ניתנה לו" לא בדיוק מתקשר לי ל"חיו באושר ועושר"... המלך- אולי מפאת גילו, מעמדו, תפקידו אינו מסוגל לראות מה קורה באמת. נעלי הריקוד- גם אצלי מתקשר הריקוד לשעשועים ומשובת נעורים, וגם ליצירה, חופש, ביטוי עצמי. הן בורחות בלילה כדי לרקוד.