סיפור ובקשה

סיפור ובקשה

אחד הסיפורים הקצרים החביבים עלי ביותר (יש לו כמה וכמה גרסאות, לעיתיפ מסופר על נסראדין. כי מה לא מסופר עליו..). המבריח מבריח חכם נהג להגיע לגבול מדינתו עם חמור שגבו היה תמיד עמוס לעייפה בקש. המוכסים, שחשדו באיש, פירקו בכל פעם את החבילה שהייתה על גב החמור עד שקש היה מפוזר במקום, אך דבר בעל ערך לא נמצא חבוי הקש. "אני בטוח שאתה מבריח משהו", אמר ראש המוכסים לאיש בשעה שזה חצה את הגבול, "יום אחד אני עוד אתפוס אותך". בכל יום, במשך עשר שנים בא האיש עם חמורו לגבול, ולמרות שהמוכסים חיפשו וחיפשו בחבילות הקש שעל גב החמור, הם לא הצליחו למצוא דבר בעל ערך. שנים רבות אחר כך, אחרי שראש המוכסים כבר פרש מעבודתו, הוא פגש את האיש בשוק יום אחד ופנה אליו: "בבקשה ספר לי, אני מתחנן בפניך. ספר לי, מה הברחת ?" "חמורים", אמר האיש. והבקשה - לפני די הרבה שנים שמעתי שני סיפורים שאני מחפש את מקורם \ גרסה מלאה שלהם. האחד הוא על מפגש בין שלמה המלך ואשמדאי. אולי הסיפור נקרא "סוד האשלייה" כך אני לפחות זוכר אותו - כששלמה המלך מתפתה לבקשת אשמדאי שהיה אסור אצלו ומוסר לו הטבעת שלו. אשמדאי משליך את הטבעת ושלמה מוצא את עצמו מושלך למסע של חיים שלמים עד לרגע בו הוא מוצא את הטבעת וחוזר לפגוש באשמדאי. אגב, פגשתי לסיפור הזה גרסה הינדית שאני אצרף אותה בהודעה נפרדת. לגבי הסיפור השני הענינים קצת יותר מעורפלים. לפני מספר שנים היה במסגרת התוכנית ציפורי לילה מישהו שנהג לספר סיפורים (אני לא זוכר את שמו - מישהו זוכר ? אולי במקרה הקלטתם אותו או יודעים איך להשיג את הקלטות ? ) בכל אופן הוא סיפר סיפור, נדמה לי יפני, על מישהו שפוגש נערה ענינ בשוק מתאהב בה ולוקח אותה לביתו. היא טווה לו משהו שמאפשר פרנסה אבל משביעה אותו שלא להסתכל בזמן שהיא טווה, ואז הוא מציץ ומגלה עליה משהו, אני לא זוכר מה - אולי שהיא בדמות חהי כלשהי, ואז קורה משהו רע, והיא עוזבת. כן, אני יודע שזה קצת מערופל אבל אולי למישהו בכל זאת זה יזכיר. תודה, הרועה.
 
אגדה יפנית

שלום לך הספור השני שאתה מחפש הוא אכן אגדה יפנית. יש לי את הספור פה בבית אבל דווקא עכשיו לא מוצאת אותו!!!! כך שאספר לך מהזכרון. ובגילי הוא כבר לא.... מסופר על איכר יפני שהציל בחורה מהכשת נחש, הבחורה בתמורה בקשה ממנו שישא אותה לאישה, והיא בדרכה תודה לו. הם נישאו , והבחורה הכינה לו יום יום את ארוחותיו, וכבסה את בגדיו וכ... ובאחד הימים בקשה ממנו כי יביא לה קצת כותנה מהשוק. הוא הביא לה, והיא השביעה אותו כי לא יכנס לחד בו היא עובדת או יציץ לשם. והנה כאשר שב מהעבודה, מצא מפית יפיפיה. את המפית מכר בשוק, ותמורתה קנה ערימת כותנה גדולה יותר, ושוב כאשר שב מהעבודה מצא מפית יפה יותר וגדולה יותר. וכך מידי יום מכר בשוק מפיות ומפות שהבחורה הכינה. כמובן שהסקרנות אכלה אותו..ובאחד הימים במקום ללכת לעבודה, הציץ מבחוץ מבעד לתריסי החדר וראה, עבישה גדולה טווה חוטים מערימות הכותנה, מכניסה ערמה קטנה של כותנה לפה, ומוציאה במקומה חוט ארוך, ואורגת מהם מפיות. הוא כמובן חטף שוק שהבין כי נישא לעכבישה. (לא זוכרת מה עשה בהמשך).. אבל באחד הימים הצליח הנחש שניסה בתחילת הספור להזדחל לתוך החדר שבו טוותה העכבישה, והחל לרדוף אחריה. והעכבישה ניסתה לברוח, היא כבדה מערימות הכותנה שהכניסה לפיה , קרן שמש הצליחה לחדור, מבעד לחרכי התריס, , העכבישה בכוחות אחרונים טפסה על קרן השמש, וטפסה, וטפסה , והקרן משכה אותה אליה ומשכה ומשכה עד אשר הגיעה לשמיים, וכשהגיעה העכבישה לשמיים באפיסת כוחות, עשתה פפוווווףףףףףף... וכל ערימות הכותנה שהיו בפיה ובטנה התפזרו בשמיים,ו....כך נוצרו העננים בשמיים!!! זה מה שאני זוכרת פחות או יותר. כדאי לבדוק עוד גירסה לראות שלא טעיתי.
 
אגדה יפנית-מקסים

היי קראתי ומאוד נהניתי.שפע של דמיון!!! מקסים. תודה חג שמח! פרי גן העדן
 
תודה

תודה הסיפור אכן מקסים ודומה מאוד, והזכיר לי נשכחות. לא זכרתי כלל את עניין הנחש. אם ייצא לך למצוא את המקור אני מאוד אשמח לדעת. שוב תודה, הרועה
 

נמצק

New member
ואם טעית? אז מה?

אנחנו זכינו בסיפור יפה. גם אם אינו מתאים למקור.
 
למעלה