סיפור הלידה שלי

[נ ב ט ו ט]

סיפור הלידה שלי

אחרי העלמות ארוכה - הנה סיפור הלידה שלי... תקציר... בשבוע 39+0 ב 17/08/07 בבוקר יורדים המים, ובניתוח קיסרי דחוף ולא מתוכנן, יוצאות לאויר העולם אור ועדן במשקלים 2560 ו 2880 בהתאמה. רק אחרי שבועים של אישפוז, ב 30/08/07 אנחנו משוחררים הביתה בעיקבות סיבוך - זיהום פנימי קשה באזור החתך של הניתוח. הבנות מדהימות טפו טפו טפו, בלי עין הרע

מלח מים שום בצל

מי שלא מפחדת לשמוע סיפור לא נעים, ובפרט אם את מתכננת להניק – תמשיכי לקרוא את הסיפור המלא בקובץ המצ"ב תודה לכולכן על היותכן פה. הפורום היה לי בית כמעט שנה. אני מאחלת לכולן – הריונות ארוכים כמו שלי ועם משקלים יפים. לידות חלומיות כמו ששומעים פה ברוב המיקרים.

 

[נועהא1]

הו.... מה שעבר עלייך....../images/Emo2.gif

נבטוט יקרה.... קראתי וכ"כ ריחמתי עלייך... נשמעת חוויה כל כך טראומטית וקשה.... אני ממש מקווה בשבילכן שתתאוששו מהר ושתרגישו טוב כולכן.... שיהיה המון המון מזל טוב!!!!!!

 

[iamnurki]

ואו. קודם כל מזל טוב ../images/Emo140.gif

על הבנות במשקל יפה ואני מקווה במצב בריאותי טוב. ממש נשמע נוראי חלק מהטיפול אחרי הניתוח. זה נשמע כאילו הניתוח עצמו היה הכרחי, וחייבים לציין שרב הזמן אנשים אחרי ניתוח לא סובלים את הבעיות שהיית צריכה לעבור (לא יודעת מנסיון אישי), אז בתקווה כשהכאבים יהיו הרבה מאחורייך תוכלי לזרוק את הזכרון הנוראי הזה (עד כמה שאפשר) ולהתמקד במה שנשאר - שתי בנות יפיפיות. באמת מקווה ששארית ההחלמה תעבור נטולת בעיות

מצטערת שההנקה לא הלכה טוב, בגלל דברים כאלה אני לוקחת את יכולות ההנקה שלי בתור משהו שעוד צריך לעמוד במבחן המציאות...

 

[דובשנית29]

../images/Emo140.gif קודם כל המון מזל טוב

להמשך הדרך מקווה שהיא תהיה הרבה יותר מוצלחת ובלי כאבים המון נחת מבנות תנוחי כמה שאת יכולה ותתני לאנשים לעזור לך כמה שיותר.

 

[קרסיקולה]

המון מזל טוב להולדת הקטנות ../images/Emo65.gif../images/Emo65.gif

קראתי את סיפור הלידה שלך בעיניים דומעות. גם אני, הובהלתי לניתוח חירום תוך מספר דקות.. והפחד והלחץ ברגעים אלה, עד היום מעביר בי צמרמורות אצלי, גם התווסף פחד איום לגורלם בגלל שבוע הריון מוקדם מאוד ( 27 ) אבל רק בכדי להרגיע את מי שקוראת ואולי חס וחלילה תמצא את עצמה במצב דומה - חווית ההחלמה שלי היתה שונה משלך. אצלי, ההתאוששות מהניתוח לא היתה קשה כל כך ועברה בשלום. ובסופו של יום, מה שבאמת חשוב הן הקטנות שיכניסו המון אור לחייכם ובטח עם הזמן, יעזרו לפצעים הנפשיים להגליד.

מזל טוב ותמשיכי להיות גיבורה כמו שאת.

 

[anat ve oren]

first, lots of mazal tov!

Hi, and I am happy the girls are all well and with great weights! you should find a lot of comfort in that. Second, I wanted to cheer you up that it's still possible with breastfeeding. I had a very very similar story to you, with an emergencry c-sections, clots in my womb with a terrible intervention to get them out of there, and the horror of staying paralyzed after my legs didn't wake up for several very long hours. I, same as you, read every possible book about breastfeeding but I couldn't do it since I didn't have milk (the doctors said it was because of the traumatic delivery). for 2 week I had no milk but I pumped like crazy and then I started to have some milk. very little at the beginning but after a month I was breastfeeding both my girls I cannot tell you it was easy. but it is possible. I know it's unbelievably hard with trying to get well yourself and with zero sleep at nights, (not to mention the frustration of the delivery and the pains etc) but the milk can come even after several weeks, so don't lose hope. All the best and get well soon! anat . .

 

[שיפרה7]

הי נבטוט...

כבר זמן רב שאני מחכה להודעה שלך בפורום אודות הלידה... לפי סיפורך, נראה שלא היה מנוס מניתוח קיסרי, לטובת העוברית במצוקה. כואב לשמוע את כל התלאות שעברת, השוק הנפשי (שכלל לא היית מוכנה לאופציה של ניתוח...ועוד כזה...), הסיבוכים הפיזיים (זיהום פצע הניתוח, ההתמודדות עם הכאבים הקשים בעקבותיו..),הקשיים האדירים בהנקה, ההתמודדות עם טיפול ממושך בפצע פתוח (ריצות למרפאות להמשך טיפול, כשיש 2 תינוקות בבית, כמויות האנטיביוטיקות המחלישות כ"כ...), ליבי ליבי איתך. מאחלת לך החלמה מהירה ושלמה, שתרווי נחת מהתינוקות, שבכל זאת אולי תצליחי להגשים את חלומך להניק. מסקנתי האישית מכל סיפור היא, שבדברים האלה אין לתכנן יותר מידי תוכניות וציפיות וצריך להיות מוכנה נפשית לכל ההתפתחויות האפשריות ולהבין שהן אינן בשליטתנו....העיקר שבסופו של דבר את בבית בריאה ושלמה עם שתי בנות בריאות ומקסימות. שוב מזל טוב. ואגב... המון תודות על כל הסיכומים/ההמלצות/איסוף המידע והסקרים שביצעת בנוגע לכל הציוד שיש לרכוש לקרת הלידה, הדפסתי הכל, נעזרת בכך הרבה בכל הרכישות...

 

[נ ב ט ו ט]

תודה רבה רבה

 

[עינתי6]

ראשית - מזל-טוב../images/Emo24.gif../images/Emo20.gif

אחרי סיפור כזה, אני בטוחה שבשבועות האלה ראית כוכבים..... אבל הכי חשוב שהילדות יצאו בריאות עם משקלים יפים ולמרות הסבל שעברת אני בטוחה שהאושר בלראות אותן מתוקות ובריאות שווה כל רגע... שיהיה המון בריאות והצלחה! תחזיקי מעמד ותעברי את ההחלמה במהירות...

 

[shiralan]

מזל טוב....

שמכאן והילך רק ישתפר ויהיה קל יותר....... העיקר שהתאומות בריאות ובמשקלים טובים.

את מלכה....

 

[לוני5]

את גיבורה ../images/Emo106.gif

קראתי את סיפורך וממש כאב לי לקרוא את כל מה שנאלצת לעבור ועדיין עוברת.... מאחלת לך המון בריאות ואושר מהבנות המתוקות, החלמה מהירה, וימים יפים ומחייכים יותר. מזל טוב מכל הלב

 

[ענבלית והבטן]

ישמור השם יקירתי, איזה סבל...../images/Emo178.gif

זה מרגיש לי כמו רשלנות במיטבה שנקלעת אליה. הרבה ניתוחים קייסריים נעשים גם בפתאומיות ולא נגמרים ככה. הלואי ותעבור החויה הזו מעליך כמה שיותר מהר ותשובי לחיים שבאמת רצית לעצמך.

 

[אלמוג שלי]

קראתי את הסיפור שלך ובכיתי

אז קודם כל מזל טוב וברוכה הבאה לעולם ההורות לתאומים ולמה בכיתי ? כי עברתי משהו דומה לפני כמעט 4 שנים עם הבכור שלי. לידה שהסתבכה- ניתוח חירום ממש לא צפוי (אפילו לא קראתי בספר את הפרק על הניתוחים הקיסריים כי חשבתי שלי זה לא יקרה)- בכיתי לאורך כל הניתוח- טראומה נוראית ולבסוף סיבוך בגלל זיהום בפצע של הניתוח (חום, כאבים, חומרים שורפים ששמו לי שם, אנטיביוטיקה ושבועיים אשפוז) טראומה ענקית !!! לקח לי חודשים להשתחרר מזה. למזלי עם כל הבלגן הצלחתי להניק (אבל זה היה רק תינוק אחד), ומגיל שבועיים הוא היה על הנקה מלאה. לא יודעת אם הייתי מצליחה עם שניים במצב כזה. לאחר שנה ו- 4 נכנסתי להריון עם תאומים ובגלל שילדתי את הראשון בקיסרי אז היה ברור מההתחלה שאלד גם אותם בקיסרי. נורא פחדתי מזה ועשיתי הכל כדי שתהיה לי חוויה מתקנת- הרופא הפרטי שלי ניתח אותי, הייתי ראשונה באותו יום, בעלי הפעם היה איתי, דרשתי לקבל אנטיביוטיקה לוריד עם סיום הניתוח, מאחר וזה היה ניתוח אלקטיבי הצוות היה יותר נינוח ובהחלט היתה לי חוויה מתקנת ואני מניקה את התאומים אפילו עד היום (כמעט שנתיים). אם תצטרכי עזרה, תמיכה, לדבר על מה שעברת וגם להיעזר אני כאן ושוב מזל טוב

 

[נ ב ט ו ט]

תודה ../images/Emo24.gif

אני חוששת מאוד מלידות באות - כי זו היתה הלידה הראשונה שלי שמחתי לקרוא את תגובתך כי זה נותן לי לפחות לחשוב שלידות אחרות יכולות להיות אחרת תודה

 

[שתיים באחת]

שולחת לך ../images/Emo24.gif

קודם כל המון מזל טוב! שחה לשמוע שלבנות שלום והן נולדו בכאלו משקלים יפים! אני כבר קרובה מאוד ללידה (שבוע 37) כך שקצת פחדתי לפתוח את הקובץ שלך אבל עשיתי זאת ואני שמחה כי כהרגלך את מכינה אותנו לכל האפשרויות בעתיד לבוא... צר לי על החוויה הקשה שעברת, מקווה שמעכשיו רק ילך וישתפר. רוצה הלמליץ לך על כדורי ארניקה - טבעי לחלוטין, מומלץ לאחר הלידה במקרים שהיתה טראומה לגוף. תוכלי לשאול את המדקרת הסינית שלך על זה והיא תדע לספר לך יותר ממני. שתהיה לך החלמה מהירה ובהצלחה עם ההנקה!

 

[adva36]

העיקר שהן בחוץ ובריאות../images/Emo65.gif

קראתי והתרגשתי, אמנם לא פשוט אך שורה תחתונה - בנות בריאות, משקלים טובים ואתם כבר בבית. מסכימה עם הלקחים שרשמת ומודה לך ששיתפת אותנו. המון הצלחה ומזל טוב

 

[מיצמיצון]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif המון מזל טוב

סיפור כואב, אבל הכי חשוב שתרגישי טוב ותתחזקי ושהקטנטנות שלך יהיו בריאות!

 

[ayeli99]

לנבטוטי...

ממש שמחתי לראות את ההודעה שלך בפורום של התאומים - סוף סוף הצטרפת אלינו... אח"כ קראתי את סיפור הלידה שלך וממש בכיתי, כל הכבוד על כל מה שעברת - את גיבורה בעיני, צר לי שלא חווית את חווית הלידה וההנקה כפי שתחננת אבל עם הזמן הכאב ישכח ומה שישאר הלו שתי בנות מקסימות שישכיחו ממך כל סבל. מקווה לטייל איתך יחד עם הבייבי גוגר שלנו בקרוב(אנחנו די שכנות)... יש לך את הטלפון שלי (אני מקווה) אם לא תשלחי לי מסר.. שנה טובה לך ולמשפחתך המורחבת... איילת

 

[נ ב ט ו ט]

../images/Emo13.gif

 

[shirzon]

המון מזל טוב!!../images/Emo140.gif