סיפור החברויות שלי:
ראשית,אתוודה על כך שעד לצבא לא היו לי מעולם חברים רציניים.גם כשהיה נדמה לי שיש לי,אלו למעשה היו רק חברים בשביל ניצולים שהיו בוגדים באמון שלי על ימין ועל שמאל.בצבא הכרתי מספר בלתי מבוטל של חברים שגדל טיפה לאחר שהחברים הכירו לי חברים שלהם. בקיצור,אני כבר 4 שנים משוחרר מצה"ל ועם חלק מאותם חברים שהכרתי בצבא אני עדיין בקשר הדוק למדיי.נכון להיום,יש לי בערך שלושה חברים טובים משם,שמתוכם רק עם שניים יוצא לי להתראות בתדירות גבוהה(כמעט כל שבוע) ולשוחח לא מעט בטלפון,ואילו עם אחד מהם לצערי לא יוצא לי להתראות הרבה,גם כי אין לו הרבה כסף,גם כי הוא גר נורא רחוק וגם כי הוא נורא עסוק ולא נייד.עד לפני כמה זמן,היו לי חוץ מהם עוד כמה חברים מהצבא שהייתי איתם בקשר הדוק,אך הוא נותק-כל אחד מהסיבה שלו:חבר אחד ניתק לבינתיים את הקשר כי הוא ממש ממש עסוק,עם חבר אחר ניתקתי קשר כי הוא היה טיפוס כמעט הפוך ממני.כ"כ שנאתי את האופי שלו,אין לכם מושג!רק מלשמוע אותו מדבר בטון הביקורתי והציני שלו היתה לי חררה.עד שיום אחד פשוט החלטתי שחבר כזה יכול לעשות לי רק צרות ואנרגיות רעות ופשוט חתכתי ממנו.קשר נוסף שנותק הוא דווקא עם החבר הכי קרוב שהיה לי.הוא היה החבר הכי קרוב,אך לא החשבתי אותו לחבר נורא טוב.לא אהבתי את הבן אדם בכלל,הוא היה מכניס בי אנרגיות ממש ממש שליליות.אפילו את הקול שלו והדיבור שלו לא סבלתי.ומעניין איך דווקא הוא היה איתי בקשרים הכי קרובים.היינו מדברים שעות בשבוע,ומרבים להפגש.נדיר מאוד שהיינו מסכימים על משהו.למעשה,לא חיבבתי בו שום דבר.נראה לי שהתחברנו רק מתוך אילוצים.שנינו בצבא היינו באותו חדר,והיינו בודדים כאלה.לא היו לנו חברים.ואז פשוט מצאנו "כתף" אחד אצל השני.אבל זו לא היתה חברות מתוך כבוד והערכה אמיתיים.עד שיום אחד,למראת כל הקושי שבצעד,החלטתי לחתוך גם ממנו.פשוט שלחתי לו הודעת אס.אמ.אס והסברתי לו את הכל בצורה יפה.הבחור הזה הכניס בי אנרגיות כ"כ רעות,שאפילו עד היום,למראת שאנחנו כבר לא בקשר,אני סובל מכל מיני מחשבות עליו.לא יודע להסביר.המחשבות עליו פשוט לא עושות לי טוב.מכירים את האנשים האלה שהמחשבה עליהם מעלה בכם רק קונטציות שליליות?אז אותו חבר היה בדיוק הדוגמא לכך אצלי. עם כל ניתוקיי הקשר הללו נשארתי כעת עם חוג מצומצם של חברים,וזה לא מפריע לי.כי חברים באמת צריך לבחור ולא ללכת להתחבר עם כל בן אדם,גם אם אתה לא סובל אותו.לכן עדיף להישאר עם מספר מצומצם של חברים,אבל כאלו שפשוט יהיה לך טוב איתם.ככה אני חושב. אז....זהו.זה על קצה המזלג סיפור החברויות שלי.
ראשית,אתוודה על כך שעד לצבא לא היו לי מעולם חברים רציניים.גם כשהיה נדמה לי שיש לי,אלו למעשה היו רק חברים בשביל ניצולים שהיו בוגדים באמון שלי על ימין ועל שמאל.בצבא הכרתי מספר בלתי מבוטל של חברים שגדל טיפה לאחר שהחברים הכירו לי חברים שלהם. בקיצור,אני כבר 4 שנים משוחרר מצה"ל ועם חלק מאותם חברים שהכרתי בצבא אני עדיין בקשר הדוק למדיי.נכון להיום,יש לי בערך שלושה חברים טובים משם,שמתוכם רק עם שניים יוצא לי להתראות בתדירות גבוהה(כמעט כל שבוע) ולשוחח לא מעט בטלפון,ואילו עם אחד מהם לצערי לא יוצא לי להתראות הרבה,גם כי אין לו הרבה כסף,גם כי הוא גר נורא רחוק וגם כי הוא נורא עסוק ולא נייד.עד לפני כמה זמן,היו לי חוץ מהם עוד כמה חברים מהצבא שהייתי איתם בקשר הדוק,אך הוא נותק-כל אחד מהסיבה שלו:חבר אחד ניתק לבינתיים את הקשר כי הוא ממש ממש עסוק,עם חבר אחר ניתקתי קשר כי הוא היה טיפוס כמעט הפוך ממני.כ"כ שנאתי את האופי שלו,אין לכם מושג!רק מלשמוע אותו מדבר בטון הביקורתי והציני שלו היתה לי חררה.עד שיום אחד פשוט החלטתי שחבר כזה יכול לעשות לי רק צרות ואנרגיות רעות ופשוט חתכתי ממנו.קשר נוסף שנותק הוא דווקא עם החבר הכי קרוב שהיה לי.הוא היה החבר הכי קרוב,אך לא החשבתי אותו לחבר נורא טוב.לא אהבתי את הבן אדם בכלל,הוא היה מכניס בי אנרגיות ממש ממש שליליות.אפילו את הקול שלו והדיבור שלו לא סבלתי.ומעניין איך דווקא הוא היה איתי בקשרים הכי קרובים.היינו מדברים שעות בשבוע,ומרבים להפגש.נדיר מאוד שהיינו מסכימים על משהו.למעשה,לא חיבבתי בו שום דבר.נראה לי שהתחברנו רק מתוך אילוצים.שנינו בצבא היינו באותו חדר,והיינו בודדים כאלה.לא היו לנו חברים.ואז פשוט מצאנו "כתף" אחד אצל השני.אבל זו לא היתה חברות מתוך כבוד והערכה אמיתיים.עד שיום אחד,למראת כל הקושי שבצעד,החלטתי לחתוך גם ממנו.פשוט שלחתי לו הודעת אס.אמ.אס והסברתי לו את הכל בצורה יפה.הבחור הזה הכניס בי אנרגיות כ"כ רעות,שאפילו עד היום,למראת שאנחנו כבר לא בקשר,אני סובל מכל מיני מחשבות עליו.לא יודע להסביר.המחשבות עליו פשוט לא עושות לי טוב.מכירים את האנשים האלה שהמחשבה עליהם מעלה בכם רק קונטציות שליליות?אז אותו חבר היה בדיוק הדוגמא לכך אצלי. עם כל ניתוקיי הקשר הללו נשארתי כעת עם חוג מצומצם של חברים,וזה לא מפריע לי.כי חברים באמת צריך לבחור ולא ללכת להתחבר עם כל בן אדם,גם אם אתה לא סובל אותו.לכן עדיף להישאר עם מספר מצומצם של חברים,אבל כאלו שפשוט יהיה לך טוב איתם.ככה אני חושב. אז....זהו.זה על קצה המזלג סיפור החברויות שלי.