סיפור אופייני ממעללי אבי השיטה ההתנהגותית

arana1

New member
אתה אדם בוגר ועצמאי,יחסית

רוב האוטיסטים שעליהם מדובר רחוקים מאוד מהמצב הזה
יש הבדל עצום בין גבר בין 40 שלמד ועבד והתנסה ונוהג במכונית ומסוגל לדבר עם אנשים לבין ילד קטן שרק אתמול למד ללכת ועוד לא יודע לדבר בכלל
גם מבחנית התלות שלו במבוגרים וגם בכלל מבחינת בשלות הזהות שלו

הגיוני שלאדם שמאמין בסמכויות טיפול התנהגותי יכול לעזור
לחלק גדול מהאוטיסטים יש דווקא רתיעה מאוד מובהקת ומאוד מתועדת מתפישה היררכית וסמכותנית
 
אפילו בפורום הזה דיווחו על ילדים שהתנגדו

לטיפול.
אם ההורים המשיכו למרות ההתנגדות, זאת בעיה של ההורים.
הגיוני שאדם שלא מבין על מה הוא מדבר לא מבין מורכבות של סיטואציה ודרכים שונות להשגת דברים.
 
לא כל ההורים מפסיקים בטיפול

ולא כי הם רעים או שונאים את הילדים שלהם אלא כי הם באמת ובתמים חושבים שזה הדבר הנכון והטוב לעשות. להבדיל אם ילד חולה והולך לבדיקה אצל רופא והוא בוכה במקרה כזה ההורה לא יפסיק את הביקור אצל הרופא נכון? כך יש הורים שחושבים שגם אם הילד בוכה במהלך הטיפול ההתנהגותי או מביעה חוסר רצון צריך להמשיך כי הילד לא יודע מה טוב בשבילו. רונן לצערי יש הרבה מקרים כאלה ושוב לא מאשימה את ההורים הם חושבים שזה הדבר הנכון לעשות במיוחד שתיכף אחרי האיבחון של הילד מרצים להם על השיטה ההתנהגותית ועל חלון ההיזדמנויות ועוד ועוד.
 

arana1

New member
ילד לא יודע להתנגד

ילדים לוקחים הרבה דברים כמובן מאליו
הם לא יודעי םבדיוק להבדיל בין מה שטוב להם למה שרע להם
רוב המקרים של התעללות מינית מתרחשים בלי שהילדים מתנגדים בכלל
כי הם עוד קטנים מדי בשביל להבין שמישהו מזיק להם
אחרי זה שהם מתבגרים הם משלמים מחירים הכי כבדים לכל החיים
ובהרבה מקרים גם מתאבדים

ילדים מקבלים את המציאות כמו שהיא
ילד שנולד למציאות אלימה ולא מכיר דבר אחר חושב שאלה הם החיים
חבל שלאנשים שכותבים כאן אין שום מושג בתהליכים נפשיים הכי בסיסיים
 

alonaken

New member
וגם ילדים אוטיסטים שיודעים להתנגד

הם הרי "לא יודעים מה טוב בשבילם"....וגישה הזו ממשיכה גם כשהם מתבגרים (אלא אם כן מדובר אולי בתפקודים סופר-גבוהים, בעלי יכולת ביטוי מאוד קרובה לנורמטיבי ויכולת להיות עצמאים ולהסתדר ברמה בסיסית סבירה פלוס חרף המצוקות והקשיים - אלו אולי יזכו גם ליחס יותר מכבד ופחות זלזול - אולי, תלוי גם במזל, באסרטיביות והחוסן הנפשי שלהם).
 

arana1

New member
כמובן

הרי חלק גדול מהילדים האוטיסטים,וגם הבוגרים,תופשים את היחס בין כינויי הגוף השונים בצורה הרבה הרבה יותר נזילה מהממוצע
הרבה אוטיסטים בכלל לא מבדילים בין "אני" ו"אתה"
איך ילד שלא מבדיל בין "אני" ו"אתה" ידע להתנגד למה שעושה לו רע ?
הזהות האוטיסטית זורמת בצורה מאוד דינמית בין יחוסי גוף שונים
מה שמתבטא כמה שענת מכנה אנשים שלא יודעים להפריד,אנשים חסרי אגו
זה דבר שצריך ללמוד לכבד ולהכיל ולטפח ולא לנצל לרעה
למרות שהפיתוי לכך הוא גדול מאוד
הגמישות הזאת מביאה מצד אחד גם לפגיעות מאוד גדולה אבל מצד שני הם גם הכי מאפשרת יצירתיות ואהבה
ובוודאי שאין לכלוא אותה בתוך מה שנחשב למסגרת רגילה או נורמטיבית

בדיוק בגלל זה גם גישה לא טיפולית היא זאת שדורשת את מירב ההשקעה והיצירתית והמסירות להענות גמישה ועמוקה
שיטות סדורות שמציגות מטרה ברורה משמשות כמוצא זמין לכאורה אבל הן פוגעות בדיוק בדבר הכי מהותי
 

alonaken

New member
וההורים שלא המשיכו טיפול

כי הילדים התנגדו - אותם הורים שניסו להיות קשובים לילדים שלהם ולבחור שיטות טיפול שהילדים לא יתנגדו להן, זכו לגינויים תקיפים מצד המאבחנים, הפסיכיאטרים, הרופאים ההתפתחותיים וכמעט כל בעלי הסמכות שנתקלו בהם.

כל המאבחנים והמומחים שהעליתי בפניהם את הסוגיה הזאת: "מה לעשות אם ילד מתנגד לטיפול זה או אחר" - התיחסו בביטול לרצונו של הילד. כולם השוו זאת לטיפול רפואי, מבחינתם זה אותו הדבר וזה פחות או יותר ההסבר ששמעתי בכל מקום:" כמו שהורה לא אמור להפסיק לילד טיפול כימותרפי או אנטיביוטיקה כי ילד מתנגד ככה לא אמורים להפסיק טיפול לאוטיסט."

אז אם הורים ממשיכים טיפול למרות ההתנגדות זו כמו שאתה אומר 'הבעיה של ההורים'. וגם של הילד - כי גם הילד וגם ההורים ישאו בתוצאות ההרסניות ארוכות הטווח של טיפול כזה שנעשה בכפיה. אך מי שאחראי לכך הוא בעל הסמכות המקצועית שמפעיל לחץ מסיבי על הורים כאלו, שמאיים עליהם שאם הם מפסיקים טיפול כי ילד מתנגד הם "הורים מזניחים ולא אחראיים" ושהם פוגעים בעתידו של הילד להיות עצמאי אם יוותרו על הטיפול רק כי ילד מתנגד.

יש הבדל עצום בין אדם בוגר שבוחר טיפול מרצונו החופשי ויכול להפסיק את הטיפול מתי שבא לו, לבין ילד צעיר עם קשיי תקשורת לא קלים שהטיפול נכפה עליו מלמעלה, ועוד בהמלצת מומחים בעלי שם וסמכות מקצועית.
 

alonaken

New member
אוי נו באמת...התירוץ הידוע

המטפלים שהגענו אליהם היו מהמומלצים והידועים ביותר בארץ, לא חסכנו גם כסף ונסיעות עבורם - היינו אצל לא מעט אנשי מקצוע בכירים ידועים ומוכרים, אשר כל הקולגות וההורים מכירים את השם שלהם, אנשי מקצוע שיושבים בתפקידים בכירים בתחום, כולל מטפלים ומאבחנים שהומלצו וממשיכים להיות מומלצים כאן בפורום באופן תדיר.
 
זו בדיוק הסיבה

שהביאה אותם להיות בכירים לספק את אנשי המערכת
וזה הופך אותם לבכירים
 
אני הייתי ממליץ על אחרים

אבל צריך לזכור גם שלא כל מי שמומלץ לגבי ילדים גם מבין באוטיסטים.
אני למשל סולד באופן בולט מסופר נני וגישתה וחושב שהיא ממש לא מתאימה לילדים עם צרכים מיוחדים, ומכיר לא מעט כאלה.
 

alonaken

New member
אני דווקא די משוכנעת שהיית ממליץ עליהם

ואם אינני טועה גם המלצת כאן על חלק מהם בעבר. למה אתה כל כך בטוח שלא היינו אצל אלו שאתה ממליץ עליהם? כל מי שהיינו אצלו עד היום הם מומחים ידועי שם בתחום האוטיזם. פנינו אך ורק לאנשים שידועים כמבינים ומנוסים בתחום האוטיזם, לא סתם איזו יועצת סטייל סופר נני.

פנינו למאבחנים שהם מהידועים והמוכרים בתחום האוטיזם, שמאבחנים לפי הקריטריונים הכי עדכניים ויש להם ההשכלה והניסיון בתחום האוטיזם.

אתה סתם שופט אותי באופן שגוי ושקרי בלי לדעת ולהסתמך על שום דבר, בלי לדעת כלום בכלל על כל מה שעשינו, איך טיפלנו ואצל מי אבחנו - סתם לקבוע קביעות שקריות חסרות שום קשר למציאות רק כי אני לא חושבת כמוך?
 
אני לא נתקלתי באיש מקצוע

שלא אומר שההורה הוא בעל הסמכות להחליט עבור הילד, היו לא אחת ולא שתיים ויכוחים איתם בנושא, ולא זכור לי אחד שחשב אחרת!
 

alonaken

New member
המטפלים שעובדים איתנו מתאימים מאוד

והם עוזרים ומקדמים וזה כי בחרנו שלא להקשיב לנבואות השחורות וההלחצות של המאבחנים והמטפלים הלא מתאימים. אבל אני מאוד יכולה להבין מה עובר על הורים אחרים ולמה יש מי שלא יכולים לעמוד בלחץ, האיומים והנבואות השחורות של כל מיני מומחים ולכן מתבלבלים ומתקשים להיות קשובים לילדיהם.
 

arana1

New member
אגב,כימו מהווה בעצמה גורם לסרטן

על-פי דוח חדש של המכון הלאומי לסרטן של ארה"ב (NCI), יתכן שמספר משמעותי של אנשים שקיבלו טיפול בסרטן בעשורים האחרונים לא היו כלל חולים במחלה. מחקר ממלכתי זה, אשר פורסם אונליין על-ידי כתב העת של ההתאחדות הרפואית האמריקנית (JAMA), מזהה שני גורמים מרכזיים לגידול באפידמית הסרטן: אבחון יתר ואבחון מוטעה. שני אלה גרמו למליונים, שלא היו חולים בסרטן, להיות בטעות מטופלים על-ידי ניתוחים, הקרנות וכימותרפיה.

הדוח חושף מספר כשלים משמעותיים של האופן שבו מאבחנים סוגי סרטן שונים. למשל, לעתים מה שמאובחן כסרטן השד אינו אלא השלב הפרה-סרטני הקרוי DCIS (Ductal Carcinoma in situ), שהוא גידול אשר אינו שולח גרורות בדרך-כלל, אך מהווה סכנה פוטנציאלית (הערת מתרגמת). אולם, מליונים של נשים עם DCIS אובחנו בטעות כלוקות בסרטן השד וטופלו למיגור תופעה, שלא היתה פוגעת בשום צורה בבריאותן. בדומה לזה, גברים המפתחים מצב טרום סרטני של סרטן הערמונית הקרוי HGPIN (high-grade prostatic intraepithelial neoplasia), לעתים קרובות מטופלים בטעות בסרטן עצמו.

"לפי צוות מטעם המכון הלאומי לסרטן, מקצוע האונקולוגיה בארה"ב זקוק לשורה של רפורמות ויוזמות למיגור בעית אבחון היתר וטיפול היתר בסרטן", מסביר Medscape.com. "הצוות קובע, כי מצבים טרום סרטניים שונים, כמו DCIS וHGPIN, אינם צריכים להיקרא יותר 'סרטן'".

שוב מוכח, כי טיפולי סרטן קונבנציונאליים מהווים גורם מרכזי לסרטן

אלה הודאות מרעישות, במיוחד כשהן באות מן המכון הלאומי לסרטן, הממומן על-ידי הממשל האמריקני, הנוטה להעדיף את הדגם הקונבנציונאלי לאבחון וטיפול בסרטן, למרות שהוכח ככשלון. אולם חמורה יותר היא האמירה, שמליוני אנשים בריאים טופלו ברעל ובהקרנות נגד מחלות שמעולם לא היו להם, אשר גרמו לרבים מהם לפתח סרטן ולמות ממנו.

מכל זה יוצא, שהתפיסה של "אבחון מוקדם" מוטעית מיסודה, שכן שיטות אבחון רבות נכשלות בהבחנה בין תאים סרטניים שפירים וממאירים. פירוש הדבר, שאנשים רבים, המאובחנים בטעות עם סרטן, יפתחו בסופו של דבר את המחלה כתוצאה מן הטיפולים שיקבלו עבור סרטן שלא היה להם – תופעה המוכיחה את האבסורדיות של הדגם כולו.

"אפילו במקרה של איתור מוקדם של גידול למיגורו על-ידי ניתוח, כימותרפיה ו/או הקרנות,
ידוע שתת-האוכלוסיה הקטנה של תאי גזע סרטניים בתוך הגידולים הללו תועשר ותהפוך ממאירה יותר בעקבות הטיפול הקונבנציונאלי"

"למשל, לא מזמן מצאו חוקרי מרכז ג'ונסון לסרטן של ה-UCLA (UCLA Jonnsson Comprehensive Cancer Center), שאורכי גל של הקרנות הרדיותרפיה הופכים תאי סרטן השד לתאי גזע סרטניים ממאירים פי 30 מאשר לפני הטיפול."




והבעייה עם אוטיזם זה שרוב בעלי המקצוע הישרים יודו בלי בעיות שהם בכלל לא יודעים מה זה אוטיזם
אז אם אתה לא יודע מה זה אוטיזם למה אתה מתיימר לטפל בו כל כך אינטנסיבית ובצורה כל כך נחרצת ?

השיטה ההתנהגותית מתיימרת לפתור את הבעייה הזאת דרך גישה של "אנחנו אפילו לא מנסים לדעת מה יש לילד ב"פנים""
אבל זה פתרון פשטני מדי לצערנו
 
ולכן

צריך להשאיר את ההחלטה למטופל ואם מדובר בילד ההורה צריך להחליט ואסור ללחוץ על ההורה
 


ממש כך, הורה שקשוב לילד שלו נחשב להורה שאין לו סמכות הורית, ואנשי מקצוע מאוד יוצאים נגד הורה כזה תוך התעלמות שגם לילד יש מה להגיד,
הורה שמעז להגיד את זה {שלילד יש זכות להביע רצונו}נחשב להורה שלא יודע להפעיל סמכות הורית ואשם.
 
אין בכלל הרבה דעות בנושא

המטפלים טוענים שהורה החייב להפעיל סמכות כי הוא ההורה והוא יודע מה טוב לילד והילד הוא רק ילד,
והדעות שלו לא נחשבים כי האישיות שלו עדין לא בשלה להחליט החלטות,
הדעות האלו של כל המטפלים הבכירים , זו דעת כל אנשי המקצוע שיושבים במקומות עבודה שקשורים במישרין או בעקיפין למערכת
 
ממש לא נכון

זה שנחשפתם רק לגישה אחת לא אומר שאין עוד גישות.
עובדה שכל גני התקשורת של העמותה לילדים בסיכון עובדים אחרת.
 
למעלה