סיפור אופייני ממעללי אבי השיטה ההתנהגותית

[arana1]

סיפור אופייני ממעללי אבי השיטה ההתנהגותית

ומי שחושב שהפסיכולוגיה ההתנהגותית של היום עובדת לפי עקרונות שונים פשוט מוליך את עצמו שולל

 

[רונן שפירא1]

זה באמת סיפור מזעזע

אבל מי שלא מבין שדברים השתנו מאז מוליך שולל לא רק את עצמו אלא גם אחרים.

 

[אמא של המלאכית]

רונן מה ההבדל בעצם

גם היום הטיפול ההתנהגותי בניתן לאוטיסטים למעשה בא לנרמל אותם ליישר קו עם הנורמה כביכול, גם היום נוקטים בשיטת תגמול וענישה אז לא במכות אבל במניעת דברים, השורה התחתונה היא הטיפולים המאסיביים של שעות על גבי שעות שהילדים עוברים על מנת שישנו את זהותם ואלו שאכן מצליחים לשנות את עצמם זה שינוי חיצוני בלבד שבתווך הארוך מביא אותם לתיסכולים ודיכאונות טיפולים תרופתיים ואפילו התאבדויות. תחשוב שאתה צריך 24 שעות ביממה לאמץ זהות לא שלך, כמה מאמצים זה דורש תחשוב על זה שבתוך הנשמה שלך האני האמיתי שלך כלוא מפחד להרים ראש, אין סיכוי שאי פעם אני יעולל את זה לבתי

 

[רונן שפירא1]

אין טיפול שבא לנרמל אוטיסטים

זה הכל מיתוס
ואי אפשר לשנות זהות של אוטיסטים.
אבל טיפול התנהגותי יכול להיות אינטנסיבי וכוללני, ויכול להינתן למטרה ספציפית ומוגדרת...
הטיפול ההתנהגותי שאני עברתי עזר לי להבין את האני האמיתי שלך ולימוד אותי איך למצוא דרכים שאפשר לחיות גם אתו וגם עם הסביבה...
לעומת זאת יש הרבה אוטיסטים שלא קיבלו טיפול התנהגותי ונהפכו למפלצות אגואיסטיות שרק משליטות אימה וטרור על הסביבה שלהם... סליחה על הביטוי...

 

[אמא של המלאכית]

מה תגיד על

עדויות של אותם אוטיסטים בוגרים גם בארץ וגם בחו"ל שהטיפול הזה הרס אותם, גם זה מיתוס?

 

[רונן שפירא1]

כל טיפול יכול להרוס וכל טיפול יכול לעזור

אבל נורא נוח להאשים רק את הטיפול בלי לדעת את כל הפרטים... ולנחש מה היה קורה אילו זה סתם משחקים.
מעבר לכך שרוב הסיפורים כגון זה, שייכים לתקופה של פני 40 שנה.. וגם הסיפור הזה כשבודקים אותו מדבר בעצם על מטפל שניסה להסתיר את זהותו המינית ולהילחם בה, ולהעביר זאת למטופל...היום זה הרבה יותר נדיר להתקל בדברים כאלה, להיפך. אלה שנתקלתי בהם אומרים כל הזמן שצריך לזהות את הנטיה המינית ולדעת לקבל אותה כמו שהיא ולהשלים עימה.
מנגד יש הרבה עדויות שהטיפול הזה עזר והציל אנשים רבים...

 

[arana1]

הבת שלך היא מפלצת שמשליטה טרור על סביבתה ?

אם קיים מיתוס שמזיק לכולם זה זה שמצייר את האוטיסטים כמפלצות
רוב רובם של האוטיסטים הם אינם מפלצות שמשליטות טרור על הסביבה
להפך
ברוב המקרים הם הקורבנות הכי זמינים למפלצתיות הסביבה
אז חלק מהם סופגים וסופגים עד שלפעמים אינם יכולים לשאת את זה יותר ואז הם מתפרצים
וחלק לא מבוטל מהם פשוט חונק את עצמו למוות רק בגלל שהוא באמת לא מסוגל לפגוע באף אחד אחר
אפילו לא בנבלות שמענות אותו למוות

זה כל כך נורא שיש אנשים שחושבים שאפשר לשרת ולקדם אוטיסטים דרך השמצתם והשחרת פניהם
כאילו שהם לא סובלים מספיק גם בלי התועבה הזאת
בעוד שנזקים כל כך מוכחים של מה שנחשב בטעות טיפול התנהגותי
שגם יותר ויותר הורים לומדים עם הזמן להתנער ממה שהוא מייצג
גם כי לא צריך להיות אוטיסט בשביל זה אלא מספיק להיות אדם הגון וישר ורגיש ומצפוני בשביל לתפוש כמה שהגישה הזאת לא ראוייה אפילו לחיות
מוצגים כאן כמיתוס חסר בסיס

טיפול התנהגותי יכול לעזור מאוד לנ"ט
כי בשביל נ"ט מערכות של שכר ועונש ומקל וגזר הן מובן מאליו
הן מקובלות עליו כמציאות
אוטיסטים חורגים מהממוצע בדרך כלל בדיוק בגלל שזהות נוגעת בשאיפה וביכולת לקיום אחר

 

[רונן שפירא1]

בשום מקום לא טענתי שכל האוטיסטים מפלצות

אבל מי שלא מבדיל בין העולם האמיתי לעולם הוירטואלי לא מסוגל להבין הבדלים "דקים" כאלה....

 

[arana1]

לא טענת שכולם אבל טענת שהרבה

"לעומת זאת יש הרבה אוטיסטים שלא קיבלו טיפול התנהגותי ונהפכו למפלצות"
זה ציטוט ישיר שלך מלמעלה ואני מקווה שתנסה להיגמל מהנסיונות להכחיש מה שכתבת לפני שנייה
כי זה ממש לא מוסיף לך כבוד או אמינות

ההבדל בין "הרבה" ו"כולם",כשמדובר על אוכלוסיה או מגדר מסויים ,הוא באמת דק מדי


וזה לא שציפית שתהיה מסוגל להבין מה שכתבתי על העולם הווירטואלי אבל בשום מקום לא כתבתי שאין הבדל
מה שכתבתי זה שהתפחות הזהות,החברתית והאישית,מתאפיינת גם על ידי שינוי מיקומו של הגבול בין הווירטואלי לאמיתי
והשינוי הזה מתבטא גם דרך "זליגה" של מאפיינים שהיו נחשבים כדמיונים למציאות ולהפך
ההבדלים תמיד קיימים
רק שההבדל המסורתי והישן והארכאי לא תקף יותר

 

[רונן שפירא1]

טענתי שהרבה, כי פגשתי לא מעט

אבל אדם שלא מבין את ההבדל בין עולם וירטואלי לממשי לא יודע לשים לב לקטנות כאלה.
ומי שמתכחש כל הזמן למה שכתב קודם זה אתה.
ושוב אתה משנה מה שכתבת כי זה לא התאים לתגובות שקיבלת

 

[אמא של המלאכית]

ארנה הבת שלי מיפלצונת מדהימה

הלוואי וכל המיפלצות היו כמוה

 

[רונן שפירא1]

וגם לא טענתי שזה המקרה הזה

אבל אותי נורא נוח לתקוף,, נכון?

 

[אמא של המלאכית]

רונן התגובה כאן היא הלצה

אני יודעת שלא התכוונת לבת שלי אתה אפילו לא מכיר אותה אבל היא באמת מפלצונת מתוקה

 

[arana1]

אני בטוח

גם ביתי,כיאה לבת של השטן,הולכת על התקרה ומנבלת את הפה כל הזמן

 

[יפחוצית מצויה]

 

[יפחוצית מצויה]

אז היה לך מזל

תוכל לכבד את זה שלאחרים היה הרבה פחות מזל מלך עם הגישה ההתנהגותית?
ולכנות חוויות אמיתיות של אנשים ״מיתוס״, זה לא ממש מועיל.
(ולפני שתקפוץ, אכריז מראש שאני מסכימה איתך לגמרי שגם כשעושים את זה לך זה לא מועיל בכלל. לכנות חוויות אמיתיות של אנשים ״מיתוס״ זה אף פעם לא מועיל, נקודה.)

 

[רונן שפירא1]

חוויות זה אף פעם לא מיתוס,

מי שחווה דברים מסויימים עבורו זאת אמת.
השאלה מי ומה אחראים לחוויות הללו ולמה צריך לקשר אותם.
ואותם אלה שטיפלו בי טיפלו בעוד הרבה אחרים ומייצגים גישות לא פחות תקפות. הם לא עשו את זה סתם ככה מהאוויר.

 

[רונן שפירא1]

ואגב, אני זה שבמידה רבה קבע שזאת צורת

הטיפול והסגנון שמתאימים לי.
מי שחושב שאוטיסטים לא יכולים להתנגד לטיפול מסוים בדרכים שונות ומשונות לא מכיר אוטיסטים....

 

[אמא של המלאכית]

יש כאלה שיכולים

ואז קשה להפעיל עליהם מניפולציות אבל מה יעשו ילדים כמו הבת שלי שלא יודעת לדבר ובמקרה הטוב ביותר היא יכלה להביעה את תחושתה בבכי ובזעם, אבל אז תוגבה כזו לפי השיטה ההתנהגותית הייתה גוררת ענישה ולא הבנה שמשהו לא בסדר

 

[רונן שפירא1]

גם לילדים יש דרכים להביע התנגדות

החל מבכי ועד לחסור שיתוף פעילה.
ולא כל מטפל התנהגותי תומך יש בענישה, צריך לדעת לבחור...
טיפול התנהגותי טוב מחפש דרכים לעשות דברים ללא ענישה אלא תוך שיתוף פעולה ובירור דרכים נוספות לביצוע מטרה מסוימת.