סיפורי רכבות .....

LiranAr

New member
סיפורי רכבות .....

רכבות ... בכל מקום בעולם כמעט קיימת רשת רכבות גדולה בהרבה מקומות בעולם הרכבות היא גם פרנסה לאלפי ומאות אלפי אנשים שעובדים בה ומתפרנסים ממנה ובמדינות העולם השלישי בדגש על הודו הרכבת היא כלי התחבורה המוביל והפופולארי ביותר , ומקבץ סביבו הרבה חוויות למטייל הממוצע . חוויות מהרכבת ההודית , כל מי שהיה בהודו ונסע ברכבת נסיעת לילה ומעבר לזה , מכיר את חיי הרכבת ההודית , חיי הרציפים , הקרונות, דרגשי השינה , התושבים החיים לצד פסי הרכבת , הקבצנים , מנקי הרכבות המצורעים ועוד ועוד . אני אשמח אם בשרשור זה תחלקו את חוויותכם ברכבות השונות , בין אם בהודו בין אם בכל מדינה אחרת . החוויה שלי : לאחר הרבה נסיעות ברכבות בהודו הכוללת גם נסיעה מאד ארוכה מדלהי לגואה של 42 שעות , שום דבר לא הכין אותי לנסיעה הזו , לכאורה היה מדובר במבצע פשוט מאד של נסיעה מקטמנדו - סונאלי - ווראנסי נסיעה פשוטה שהפכה לסיוט לא קטן.... יוצאים בלילה באוטובוס מקומי מקטמנדו , לאחר נסיעה של 4 שעות ישנה עצירה של 4 שעות מכוון שבנפאל חל עוצר נסיעה החל משעה 12 בלילה ועד 4 לפנות בוקר , 4 שעות , מנסים לישון קצת אך ללא הצלחה , משם ממשיכים ומגיעים לסונאלי עיירת הגבול בין הודו - נפאל . עוברים את הגבול וישר רצים לתפוס את האוטובוס לווראנסי , אך מתברר לנו שכל האוטובוסים לא נוסעים מכוון שמתרחשת בדרך הפגנה כלשהי של מוסלמים ולכן הכביש נחסם ולא ידוע מתי ייפתח לתנועה . לאחר התייעצות עם כמה מקומיים החלטנו אני וחברתי על אופצית הרכבת לאחר שביררנו גם שרכבת ניתן לקחת מגורקפור אשר שוכנת במרחק 3 שעות נסיעה מסונלי ונסיעה משם ברכבת שיוצאת ב 2 בצהריים לווראנסי תיקח 7 שעות בדיוק . שמחים יצאנו לדרך באוטובוס מקומי על אבר גורקפור ששמענו עליה לא מעט דברים שליליים ותרמילאים שפשוט אמרו לנו לא להתקרב למקום , אבל אנחנו ישראלים ואנחנו חזקים ואיזה מקום יכול להתיש אותנו? , אז נסענו מגיעים לאחר 4 שעות לתחנת הרכבת בגורקפור , עיר מסריחה ומטונפת ברמות שדלהי נראית פנינת השרון לידה ועוד עזבו את נחילי היתושים והברחשים שנכנסים לכל חור אפשרי , כן כן , גם לחור ההוא .. אבל עזבו את זה. טוב , הולכים לקנות כרטיסים , בדלפק מבשרים לנו שרכבת האקספרס יותאת ב 8 בערב ורכבת נוסעים יוצאת בדיוק עוד 20 דקות , עשינו 1 +1 והחלטנו לקחת את הרכבת המקומית לנסיעה שאמורה הייתה לארוך רק שעה וחצי יותר מאשר רכבת האקספרס , ומכוון שמדובר בנסיעה קצרה יחסית החלטנו לוותר על רכבת האקספרס שיצאה 7 שעות מאוחר יותר . טוב קונים את הכרטיסים במחיר זול למדי ( 35 רופי לכרטיס ) נכנסים לרכבת או לצינוק או אני לא יודע איך לקרוא לדבר הזה , עשרות קרונות צפופים ומלוכלכים , אנשים שוכבים על הרצפה , דרגש עץ שחמישה אנשים יושבים ומצטופפים עליו בכל צד , נשים ילדים וגברים שלועסים פאן ויורקים לכל מקום אפשרי גם על הרגליים שלנו . הרכבת הייתה אמורה לצאת בשעה 1 בצהריים , אבל הודו כמו בהודו היא התעקבה 4 שעות!!! ויצאה בשעה 5 , לאחר ששרדנו 4 שעות של נגיעות מגברים הודים ושאלות הזויות למדי ואצבעות מופנות אלינו , התחלנו קצת להשבר ולהגיב בצורה עצבנית לאנשים ברכבת שהמשיכו במה שעשו כמובן . בשעה 5 זה קורה !! , הרכבת סוף סוף זזה , אנחנו נוסעים , קדימה ווראנסי! אני , חברה שלי אלפי הודים ועשרות אלפי חרקים ברכבת יוצאים סוף סוף הרכבת המדוברת שלנו כנראה הייתה הרכבת המאספת ופשוט כל 5 -10 דקות היא עצרה בתחנות לאסוף ולהוריד נוסעים , כשברקע במסילה אחרת אנחנו רואים רכבת ממוזגת AC שועטת ועוברת אותנו במהירות ואנחנו ממשיכים לאכול את עצמנו למה לא חיכינו לרכבת האקספרס. נוסעים במשך 4 שעות נוספות מלאות עצירות , עד שלפתע הרכבת עוצרת באמצע שום מקום ! אנחנו עומדים כבר חצי שעה , אני החלטתי לרדת להתסכל איפה אנחנו ולמה אנחנו עוצרים , אני יוצא מן הרכבת מסתכל החוצה ולפתע רואה שאין לנו קטר!! , לפתע מגיח הודי דובר אנגלית רצוצה שמסביר שלרכבת האקספרס התקלקל הקטר ולכן אנחנו הרכבת "הפשוטה" היינו צריכים לתת לאקספרס את הקטר ולחכות לאחד חלופי שיגיע , ככה אנחנו עוברים עוד 4 שעות סיוטיות למדי הכוללות 2 הודים אשר מסתכלים עלי ובת זוגתי ומאוננים מולנו ואין ספור נגיעות ואצבעות מופנות. חשבתם שבזה זה נגמר? לא .. בשלב מסויים נגמרה השתיה וכשעצרנו בתחנה ירדתי לקנות משהו לשתות לא לפני שביררתי הייטב האם הרכבת עוצרת ליותר מ 10 דקות , שהתבשרתי שכן רצתי לקנות , לפתע אני רואה את הרכבת מתחילה בנסיעה , את כל ה 100 רופי השארתי אצל המוכר , ורצתי להכנס לאחד הקרונות ומשם לעבור לקרון בו נמצאת חברה שלי. אך המזל אינו לצידי ביום זה , עליתי לקרון הנשים , קרון עם הפרדה מלאה מקרונות הגברים ( משהו שנהוג ברכבות נוסעים בניגוד לאקספרס בהודו) מצאתי את עצמי מוקף מאות נשים ביישניות עם סארי שרק רוצות שאני אצא משם כמה שיותר מהר , חלקן אף צעקו אבל לאחר מכן גיחכו מאחורי היד שלהם . אז אני תקוע לי בקרון הנשים וחברה שלי נשארה לבד כמה קרונות מאחורי במחשבה שגם אני נשארתי מאחור בתחנה , אך לאחר 10 דקות הייתה עצירה וחזרתי לקרון שלי ובמשך כל המשך הנסיעה ניסיתי להרגיע את חברה שלי שכבר ראתה את הסוף ... למי שלא התייאש והגיע לפה אז לאחר 23 שעות הגענו לווראנסי עייפים וחבולים , אך עם אחת החוויות הגדולות ביותר של הטיול ואיך אפשר בלי כמה תמונות
 

sela v

New member
תסתכים איתי

שאת הסיפור הזה תזכור להרבה זמן, ואם הייתה נוסע ברכבת האקספרס זו הייתה עוד נסיעה אחת מיני רבות. אני כבר לא זוכר איך אני הגעתי לורנאסי מהגבול של נפאל.
 

jeshu

New member
וזה גם הטעם של הודו האמיתית ואלה התנאים שאיתם צריכים המקומיים להתמודד. אנחנו סובלים/נהנים מזה - אבל בסוף עולים על ג'מבו וחוזרים הביתה.
 

kogawa

New member
סיפורי רכבות יש לי הרבה

אבל יקח זמן לכתוב אותם, אז סתם חרוזים על משקל "רכבת העמק" של יונתן גפן משיחות סלון, בשילוב שיקשוק הרכבת בנסיעות רצח בלילה בהודו (מועתק מהבלוג שלי) רכבת של לייל פורסם ב2 במאי 2005, דוהר ברכבת של ליל למקום שאת שמו לא זוכר שוכב על דרגש וחושב לי שכני לדרגש כבר נוחר חושב על הכל ועל כלום ועליך ירח מלא שבחוץ לילות ארוכים שעברתי זמנים אחרים בקבוץ מרגיש שתמיד כך הייתי נוסע אל תוך העבר ברכבת דוהרת של לייל ומגשרת היום למחר עובר על פני מקומות שאת שמם לא אדע אף פעם על פני אנשים שחיים כאן שאותם לא אכיר לעולם הרכבת עוצרת לרגע וצופרת לכפר שבחוץ מוכרים של מזון מתחילים כבר אחרי הרכבת לרוץ מרגיש פתאום זר וחושב לי שאני הדבר שעובר ושהם כאן חיים את חייהם לפעמים זה כמעט ושובר כי לחשוב שאני הוא הרוח והם הוא הצוק האיתן ושהנה לרגע עברתי ומייד אני לא יותר כאן וכמו רוח נושבת על סלע וזורקת עליו קצת אבק הוא עומד לו והיא מסתלקת לפעמים הוא אולי קצת נשחק אבל היא לעמוד לא חושבת ונושבת לה לאבדון והוא יעמוד כך לנצח נושא את ראשו בגאון דוהר ברכבת של לילה למקום שנקרא ג`ייסאלמר יושב בקרון וחושב לי שכני לדרגש כבר נוחר ברכבת באורך הנצח שקציה נושק למחר חורז חרוזים וחושב לי שהלילה כמעט ונגמר
 

natyh

New member
איזה יופי

שלום לך משורר הנוודות ...
אהבתי .
 

kogawa

New member
רכבות צעצוע

מתחנת הרכבת של ניו-ג'לפאיגורי לעיר ההרים דרג'ילינג, נוסעת לאיטה רכבת צעצוע מונעת קיטור, ובמשך 10 שעות ארוכות ומייגעות, מעיפה את שרידי הפחם על הנוסעים בשלושת קרונותיה. הרכבת הזאת הוכרה על ידי אונסק"ו כאתר שימור (Heritage Site), והחוויה של נסיעה בפיתולים, מילוי מי הקיטור בזרמים היורדים מההרים, ועובדי הקטר המעמיסים פחם, שווה גם את מחיר הכתמים על הבגדים והאיטיות הרבה. לפני הכניסה לדרג'ילינג עושה הרכבת מסלול מדהים הנדסית, כשהיא מטפסת בסיבוב הדוק למדי, ומשלימה סיבוב שלם כדי לעלות להר.
 
../images/Emo207.gif

שתהיה לי בריא ,כבר שלושה ימים אני שוברת את הראש ,עוברת על לוחות הרכבות ומנסה להבין איך אני מגיעה מקולקאטה לדרג'ילינג והנה הבאת לי את הפתרון
 

kogawa

New member
למה לשבור את הראש?

תשאלי ותקבלי תשובות מצורף לוח הרכבות המגיעות לסיליגורי/ניו-ג'לפגורי, ומשם באוטובוס זו הדרך המהירה ורכבת הקיטור זו הדרך החוויתית
 
../images/Emo6.gif צודק

ואוו תודה מיד מצטרף למועדפים ו... אני אעדיף ככל הנראה את הדרך החוויתית שהרי הדרך היא העיקר ולא לסמן
ואגב אם כבר שאלות אז תציץ בהודעה עם ה
שפתחתי אשמח לקבל גם ממך חוות דעת.
 

Stavstav0910

New member
אפרופו רכבות צעצוע

A day out לקורנדה, עיירונת קסומה (אם כי תיירותית משהו) בפרברי קיירנס, שהאטרקציה שבה היא בעיקר דרכי ההגעה אליה - מחד רכבל ומאידך רכבת. הרכבת עצמה היא רכבת היסטורית, כשהמסע בה מלווה בהסברים על איך היא נבנתה, עם עצירות ביניים להתענגות על הנופים עוצרי הנשימה. ערך מוסף - התמונות מהדרך יוצאות מדהימות גם כשאתה צלם חובב
 

natyh

New member
אחלה סיפור

נו הסיפור של הקטר שנוטש את הרכבת ... הוא כנראה נכס צאן ברזל של העולם השלישי לי זה קרה בבוליביה בדרך ממדבר האטאקמה בצ'ילה אל אויוני בבוליביה , בדרך כלל העצירות הן כאלה בלב שום מקום , אחרי יותר מלילה שלם , אחרי ריב עם גרמנים שיכורים ברכבת , והופ עצירה ואין קטר .... כמובן שאפשר וצריך לראות את הצד החיובי שבזה זה העולם השלישי ועדיין אפשר להגיע שם , אם מתרגלים לכללים , לכל מקום שרוצים , אגב בפעם הבאה אולי כדאי שתיסע ברכבת האקספרס .....
 
למעלה