סיפורי פוגי

[pasteran]

סיפורי פוגי

בבלוג הנפלא של ערן דינר פורסמו קטעים מיוחדים מימי קדם-כוורת. אופרות רוק פשיסטיות במסווה של נונסנס אקזיסטנציאליסטי. חומר סמי-פרוגרסיבי מגלגול מוקדם של גדולת הלהקות הישראליות. שנים רציתי לשמוע את זה וסופסוף הגעתי לנחלה. מסמך מרתק ומרגש מראשית הרוק הישראלי, ופריט אספנות נודע ברבים של מעריצי כוורת. לא תשיגו בחנויות

 

[gryphon music]

אסור לסלוח לכוורת

נגנים אינדיבדואליסטים, מצוינים,מלאי השראה , פרועים , אבל נראה שהם לא לחלוטין הצליחו להשתחרר מהלהקה הצבאית. להקה שנראת כאילו אינה לוקחת את עצמה ברצינות, קשה לנו כמאזינים להתייחס אליה ברצינות. אז הסאונד והרעיונות המוסיקליים עלא כיפאק אבל נראה שהכל בא לשרת את ההומור האנרכיסטי של החבורה , שלפעמים יש כח אליו ולפעמים הוא יושב על הוריד . אני לא מצליח לדמיין איך חובב פרוג חסר הומור {ולצערי רוב אלה שהכרתי לא היו הליצנים של החברה } מצליח להקשיב ליצירה מתחילתה ועד סופה כשאיזה דימיטרי דמיקולו נכנס לו כל שתי תיבות.

 

[LadyG]

אתה כל כך צודק אמנון

 

[captain beefheart]

צודק וטועה בו זמנית

האבחנה נכונה, אבל בכל זאת כוורת היתה תרומה חשובה לתרבותנו. הם ראויים לסליחה.

 

[Abbe Faria]

למה זה משנה?

אפשר לחשוב שמוזיקה זה דבר רציני... ברגע שמכירים בעובדה שלמרות כל האהבה למוזיקה, זה עדיין רק צלילים שנכנסים באוזן אחת ויוצאים מהשניה, אני לא חושב שיש בעיה עם להוסיף הומור וחוסר רצינות... בסופו של דבר, אף אחד פה לא באמת מכתיב לעצמו את חייו על פי הבשורה מפי הבאנג של הנדריקס או על פי דברי הימים של האגו של רוברט פריפ... חוצמזה, תמיד אהבתי את כוורת, עכשיו לפי הבנתי, נתת לי עוד סיבה - הם גורמים לפרוגרים חסרי הומור לסבול...

 

[the mnm factor]

ממש כאילו זאפה מדבר ממך ../images/Emo3.gif

עזוב פרוגרים חסרי הומור. אנשים חסרי הומור זה קוץ בתחת.

 

[the mnm factor]

למה שפרוגר לא יסתדר עם הומור?

ההומור של גונג נניח זה ההומור הכי משונה ששמעתי במוסיקה- והם פרוגרים למיטב הבנתי...

 

[gryphon music]

א יו יה אני לא שואל א יו יה אבל אתם עונים.

אין יכוח על התרומה של כוורת לתרבות הישראלית , גם ללהקת הנ"חל בה הם היו חברים היתה תרומה ולא פחות גדולה. אבל הפרובנציאלים המעטים מתוכנו עם הטעם המעט יותר "אקסקלוסיבי ",תמיד ניסו לנכס מוסיקאים מקומיים לליגות העל ולא תמיד בראייה אוביקטיבית.{זינגלה , צ'רצ'ילים ועוד ...} , יעני ,ישראלים מקבלים הנחה בזכות זה שניסו לעשות משהו טיפה שונה בתוך ים השמרנות של פעם. הגבתי לערן , שהתגלה כבר בדיון הקודם על שלמה {"כשהגעתי באתי " } ארצי שהוא הרבה יותר פתוח וסבלני מרובנו לסצינה המקומית, שזה יפה כשלעצמו. אני חושב שכשהגדרת המוסיקה כבר מסובכת יותר מהמוסיקה עצמה יש תהייה. { אופרות רוק פשיסטיות במסווה של נונסנס אקזיסטנציאליסטי. חומר סמי-פרוגרסיבי מגלגול מוקדם של גדולת הלהקות הישראליות}. כוורת עשו מוסיקה כנענית. דני סנדרסון העדיף פזמונים מסוג " מה הדאווין , רק אני והגלשן שלי , אצל הדודה והדוד " ולא באמת ניסה להכנס לגלריית מלחיני העל או הגיטריסטים המצוינים. להבדיל , זאפה וגונג כן השתמשו במוסיקליות ובטכניקה שלהם כדי ליצור משהו מורכב, ולא חשבו על המוסיקה כקטעי מעבר בתכנית מערכונים. זאת אומרת שאפשר לקחת את ההומור ברצינות. ואם ביוצאי להקת הנחל עסקינן , אפשר לקחת את מירי אלוני כדוגמא למישהי שהיתה יכולה להשאר במיני והצמות ולהצליח כמו מרבית יוצאי הלהקות הצבאיות , אך בחרה בהתאבדות מסחרית והצטרפה ל " אחרית הימים " .

 

[captain beefheart]

בואו רק נכניס משהו לפרופורציות

זאפה וגונג זה שני בתי אבות שונים לגמרי

 

[pasteran]

מה הדאווין שלך?

לכוורת יש קבוצה גדולה של שירים מצויינים, שאף להקה מלבד משינה לא יכולה להתחרות בו. אבל אולי זה אומר משהו על המתחרות. כי רוב הלהקות בשנות ה-70 הוציאו יצירת מופת אחת ופרשו. כוורת לעומתם ויתרה על הקונספט של יצירת מופת ויצרה שלושה אלבומים נפלאים. נכון שסנדרסון הוא לא זאפה הישראלי, ואני מתקשה לשמוע את ההשפעות המוזיקליות שלו בכוורת ובקטעים הללו (אם כי השפעה מתקדמת כללית בהחלט קיימת), ובכל זאת הוא המלחינים הגדולים שהיו פה. נראה לי שדווקא בקטעים שקשרתי אליהם סנדרסון כן ניסה ליצור משהו מורכב מהמקובל (למרות שהתוצאות בוסריות) אבל כנראה שאז פשנל נכנס לתנועה וקבלנו את כוורת. אז אולי הפסדנו את יצירתה של אופרת הרוק הכנענית האולטמטיבית. בשם כוורת אני שם ז על הסליחה שלכם אגב גריפון, חזרתי לשמוע תקליטים. אולי נוכל לקנות חדשים בקרוב!

 

[noamrap]

מצידי סנדרסון...

ותאמין לי, מר גריפון היקר, שאם גונג וזאפה היו חיים ויוצרים מוזיקה בארץ בתקופה היא - סביר להניח שהם גם היו מכניסים מערכונים ליצירה שלהם. אתה שוכח אדוני היקר שמוזיקאים גם צריכים להתפרנס בארץ הזו, וסנדרסון שימר את שמו גם בזכות להיטי האוויר שלו משנות השמונים והתשעים. מה שהוא עשה בכוורת זה דבר ענק שאחריו הוא יכול מצידי לכתוב כל שטות שהיא עד יום מותו. למה אתה חושב שזאפה לא כתב שירי להיטים מעצבנים ? מתחילת שנות השמונים הוא גם כתב שירים מסחריים לצד היצירות המורכבות שלו. וזה למה ? כי גם הוא היה צריך להתפרנס אחרי שחברת האחים וורנר עשקה אותו בגדול.... ולסיום, אחי היקר : אם היה יוצא לך לנגן בהרכב עם סנדרסון (מה שיצא לי בתקופה מסויימת בחיי) - היית מגלה שזה אחד הגיטריסטים המדהימים ביותר שיש.

 

[Abbe Faria]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

שונא הודעות כאלה, אבל מזמן לא היתה פה הודעה שכ"כ הסכמתי עליה...

 

[LEATHER REBEL]

ההקלטות הראשונות של זאפה היו SURF

כן, גם בהתחלה, שזה תחילת הסיקסטיז, הוא עשה דברים בכדי להתפרנס נטו. החומר המדובר שייך לחברת DEL-FI ויצא בזמנו על CD. הקלטות אלו -אינן- חלק ממה ששייך כיום למשפחת זאפה ושיצא על RYKO.

 

[Liorking]

לא מבין מה הבעיה

אני מסכים איתך שזה חבל שהם לא לחלוטין הצליחו להשתחרר מהלהקה הצבאית, אני מעדיף רוק'נרול ישראלי אמיתי, בלי טיפת השפעה מהלהקות הצבאיות. בכל מקרה, כוורת הם כותבי שירים טובים מאוד וכיף להקשיב להם דווקא בגלל ההומור, כי הסאונד שלהם נשמע מיושן. אני בכלל לא מבין את כל אלה שמתנגדים להומור במוזיקה (למשל, אביב גפן). לא צריך הומור מעוות של פרנק זאפה, אבל להיות חסר חוש הומור כמו רוברט פריפ זה סתם גרוע. צריך קצת הומור. פינק פלויד, הביטלס, הסטונס - כולם היה להם הומור במוזיקה. ובאשר לפרוגרים חסרי הומור - בעיה שלהם שהם סתם פוצים פלצניים חסרי חוש הומור שלוקחים הכל יותר מדי ברצינות ונוטים להתנשא מעל כל מה שאינו פרוג.

 

[HelterSkelter1]

נו ב'מת

"ובאשר לפרוגרים חסרי הומור - בעיה שלהם שהם סתם פוצים פלצניים חסרי חוש הומור שלוקחים הכל יותר מדי ברצינות ונוטים להתנשא מעל כל מה שאינו פרוג." מה שאתה אומר פה זאת האמא של הקלישאות. אתה באמת מכיר מישהו שלוקח את עצמו ואת המוזיקה שהוא שומע יותר מדי ברצינות, עד כדי התנשאות על כל מה שהוא לא פרוג? בוא אני אגיד לך ככה - אני לא מכיר אף אחד כזה, ויותר מזה - אני לא מכיר אף אדם שמאזין *רק* לפרוג. אין חיה כזאת, לא שאני יודע עליה לפחות. ואם לדעתך לרוברט פריפ אין הומור (במוזיקה שהוא עושה - אני לא מכיר אותו באופן אישי) אז צר לי להגיד לך, אבל או שאתה לא מכיר את המוזיקה שלו ושל קרימזון, או שאתה פשוט לא מבין את ההומור שלו, שהוא לא סטנדרטי במיוחד, אני חייב לציין. הוא בטח שלא In your face כמו זאפה. הוא לא עושה "קומדי רוק" וקרימזון זה לא מונטי פייטון, אבל אני אשמח לתת לך הרבה מאוד דוגמאות שמוכיחות את זה.

 

[Liorking]

מי שאמר שאסור לסלוח לכוורת

הוא זה שאמר את זה לגבי פרוגרים חסרי הומור. סתם חיפשתי סיבה להביע דעה על פרוג, זה הכל. אני נגד הגישה המתנשאת של הפרוגרים כשאומרים שמופע פרוג זה כמו קונצרט וגם שקינג קרימזון היו לבושים בחליפות ועניבות, לא בבגדים של רוקרים. זה מה שהיה כתוב באתר mitkadem. זה לא ממש משנה משהו אם לא מתייחסים לזה, אבל עובדה שהטיעונים האלה חוזרים על עצמם שוב ושוב בהקשר הזה. דוגמה אחרת שקצת יותר משנה היא שרוברט פריפ היה יושב על שרפרף בזמן הופעה! זה ראש זקן. לא לכולם יש אנרגיה כמו למיק ג'אגר או למר דינמיט (ג'יימס בראון), אבל בחייאת פאקינג רבאכ - לשבת על שרפרף? אני לא אוהב את המסר של זה ואת הגישה הזו.

 

[LEATHER REBEL]

רגע, אז אתה לא שומע את קרימזון?

פשוט... אם כבר - אז כבר!

 

[האירי]

כל מי שעושה הכללות מניאק

אמרתי שרב הפרוגרים שהכרתי הם לא בדיוק הליצנים של החברה , ולא רואה איך הם מסתדרים עם היצירה הגנוזה והמצחיקולית של כוורת שהובאה כאן בלינק והוגדרה כפרוג . אבל לא אמרתי שהפרוגרים הם צנוניות חס וחלילה חס ושלום ,{ ראו ערך: ברמלאי ,שהוא איש מצחיק ומגניב במיוחד למרות שלא אתפלא אם בנערותו היה מאלה שהקימו אוהל מול הקופות של "מלחמת הכוכבים שובו של הג'די " לילה לפני הבכורה}

. {הא? הא? תפסתי אותך ?} רק מי שראה את " נאמנות גבוהה " יסכים איתי שלא ג'ק בלאק יחזור הביתה וישים תקליט של קרימסון אלה יותר שותפו המעט חנוני ויפה הנפש.

 

[HelterSkelter1]

תתפלא ../images/Emo13.gif

אותו ג'ק בלאק, בחור ענק אגב, נותן בסרט אחר (בית ספק לרוק) את Fragile לאחד הילדים, ש"יקשיב לסולו של ריק ווייקמן בראונדאבאוט". הנה לך מופרע עם צד פרוגי

בנאמנות גבוהה, יש לקיוזאק גם בריאן אינו בבית, כך שהוא שילוב אולטימטיבי - גם לא חנון, וגם שומע מגוון מוזיקלי גדול. החנון הממושקף היה חובב של הבטא באנד, אם אני זוכר נכון, לא? ואני אומר - יחיו קרימזון, ג'נטל ג'יאנט וואן דר גראאף ליד מינגוס, פארקר, דולפי ומונק, שייחיו ליד באך, סטרווינסקי ווארז, שייחיו ליד איגי פופ והפול, שייחיו ליד ברט יאנש וג'ון רנבורן, שייחיו ליד סרז' גנסבורג, שייחיה (וייעשן) ליד ג'פרסון איירפליין והפיפטי פוט הוז, שייחיו ליד אמון דול 2, קאן ונוי! שייחיו ליד כל מוזיקאי טוב שהיה אי פעם. סליחה על הניימדרופינג, המטרה היא להראות שאין דבר כזה להיצמד לז'אנר אחד, ויש טוב ולא טוב בכל ז'אנר.

 

[האירי]

מכל הניימדרופינג דווקא לגנסבורג אתה מאחל

חיים ארוכים ? מאוחר מידי. לגיבורי "נאמנות " התייחסתי רק כסטראוטיפים ממש מדויקים של מוכרי תקליטים. אגב , הרבה אנשים ששמעו פרוג בצעירותם התפכחו בבגרותם ועברו לסינגרס סונגרייטרס ולהקות מסוג הבטא בנד.