קווי מתאר
מרחף מעלי כמו היית לי עננה קלילה על סף שמיים. והיו בך שפתיים לטעום בי קמצוץ. והיו בי כנפיים עיגול בם בצבע אש מכנסת, מכווצת ונפרשת. ורוך נטווה אז בקצוות החוטים, נימי מגע משתלשלים ונתלים. ובזמן מן הזמנים בציפורן הרעד היינו נפשקים ונפרדים, מושלמים, קווי מתארך בי מתארי בך.
