אז אם כבר הרמת להנחתה
אז לכאורה לפי מה שחלק מהכותבים טוען, תכנון שביל אופניים אמור להיות רק למען מיקסום ההנאה מהשביל. ומדוע לא בעצם? השאלה הראשונה מהי ההנאה מהשביל? מי קובע אותה? לא מזמן לקחתי קבוצת חברים מאותגרי סינגלים של קק"ל בהרי י-ם ושפלת יהודה, לסינגל רוחמה דורות. מלבד הפריחה זה היה אחד הימים המאושרים בחייהם. נוחות הרכיבה ברוחמה עשתה להם את היום ואת הרכיבה. אז עבור מי מתכננים? כמובן שהתשובה היא במגוון. אבל יש עוד שיקולים: למשל ניסיון לעשות שבילים קהילתיים. אני לא מתמצא בשיקולי התכנון של סינגל תמרת אבל אני יודע שגם הוא וגם סינגל גבעת אלה בוצעו לבקשת הקהילות המקומיות, ועבודה קהילתית היא אחד מעקרונותינו לא פחות מהנאת הרוכב. כך כפי שכבר כתבתי גם בסינגל עין רפה שהוא הראשון בארץ שהוקם ביוזמה ובעזרה של קהילה ערבית.
שיקולים ידועים נוספים הם שמירת טבע, עלויות, שטחים מוגבלים, פגיעה בנוף, שימוש או אי שימוש בכלי מכני, רצון לעבור באתרי נוף וטבע מסוימים (ראה שבילי פארק עדולם), בקיצור מגוון שיקולים שיוצרים את התבשיל שנקרא שביל אופניים .
מרכיבות לא מעטות שעשיתי בחו"ל השיטה שבה אנחנו עובדים נהוגה גם שם במקומות רבים, במיוחד במקומות מושפעי IMBA. לעתים אכן עולים במקום בסינגל בדרך רחבה על מנת לחסוך תשתית אבל זאת רק כאשר השיפוע מתאים. אם הוא רב מדי או הדרך מדורדרת, יוצרים שביל יעודי בזוית הנכונה. לא מדובר על אתרי אופניים מסוג מורזין שנועדו אכן רק למקסם הנאת רכיבה אלא תפיסת שטח וטיול רחבה יותר.
אז לכאורה לפי מה שחלק מהכותבים טוען, תכנון שביל אופניים אמור להיות רק למען מיקסום ההנאה מהשביל. ומדוע לא בעצם? השאלה הראשונה מהי ההנאה מהשביל? מי קובע אותה? לא מזמן לקחתי קבוצת חברים מאותגרי סינגלים של קק"ל בהרי י-ם ושפלת יהודה, לסינגל רוחמה דורות. מלבד הפריחה זה היה אחד הימים המאושרים בחייהם. נוחות הרכיבה ברוחמה עשתה להם את היום ואת הרכיבה. אז עבור מי מתכננים? כמובן שהתשובה היא במגוון. אבל יש עוד שיקולים: למשל ניסיון לעשות שבילים קהילתיים. אני לא מתמצא בשיקולי התכנון של סינגל תמרת אבל אני יודע שגם הוא וגם סינגל גבעת אלה בוצעו לבקשת הקהילות המקומיות, ועבודה קהילתית היא אחד מעקרונותינו לא פחות מהנאת הרוכב. כך כפי שכבר כתבתי גם בסינגל עין רפה שהוא הראשון בארץ שהוקם ביוזמה ובעזרה של קהילה ערבית.
שיקולים ידועים נוספים הם שמירת טבע, עלויות, שטחים מוגבלים, פגיעה בנוף, שימוש או אי שימוש בכלי מכני, רצון לעבור באתרי נוף וטבע מסוימים (ראה שבילי פארק עדולם), בקיצור מגוון שיקולים שיוצרים את התבשיל שנקרא שביל אופניים .
מרכיבות לא מעטות שעשיתי בחו"ל השיטה שבה אנחנו עובדים נהוגה גם שם במקומות רבים, במיוחד במקומות מושפעי IMBA. לעתים אכן עולים במקום בסינגל בדרך רחבה על מנת לחסוך תשתית אבל זאת רק כאשר השיפוע מתאים. אם הוא רב מדי או הדרך מדורדרת, יוצרים שביל יעודי בזוית הנכונה. לא מדובר על אתרי אופניים מסוג מורזין שנועדו אכן רק למקסם הנאת רכיבה אלא תפיסת שטח וטיול רחבה יותר.
