חחח ../images/Emo6.gif
אהבתי את זה, אני זוכר שבכיתה א' או ב' למורה היה קטע כזה שכולנו נעקוב אחרי הסיפור שקוראים, ילד אחד היה קורא והשאר אמורים לעקוב אחריו, אני, שאהבתי לקרוא [ידעתי לקרוא לפני כיתה א', השנה הראשונה במוסד הפדגוגי היתה משעממת], הייתי לא מסתכל על הספר בכוונה, ורק מדי פעם מציץ כדי לדעת איפה אנחנו בקריאה. אין לכם מושג כמה פעמים המורה נסתה להפיל אותי ולהגיד "אלון, תקרא מכאן" ,וישר קראתי מהמקום שהיא רצתה שאני אקרא
הייתי חולה על זה, המורה כל כך שנאה אותי על זה שביום הורים היא אמרה את זה להורים. אבא חיבק אותי על זה כי הוא צחק מזה בעצמו [ושמח שדפקתי את המורה] אח, השטויות מכיתה א'...