סימני אזהרה

Curious

New member
סימני אזהרה

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3225311,00.html כיצד מזהים לדעתכם חוסר מקצועיות ומיומנות לפני קרות אסונות דומים ואף חמורים יותר?
 

yperelman

New member
חבל חבל חבל ../images/Emo10.gif

כמטפל (זכר), כל מקרה כזה גורם לי לצער ולתסכול. חבל לי ואני מקווה שהמטופלת במקרה דנן תעבור טיפול איכותי , תחזור לעצמה ותמשיך קדימה בתהליך שלה. אענה לך בשתי רמות לשאלתך: ברמת השיעורים שכל נשמה עוברת בגלגול X: מי שלא נועדה לעבור שיעור כזה לא תזמן לעצמה "מטפלים" מהסוג הזה. ברמה האישית, הדרך להימנע: 1. לא ללכת למטפל/מטפלת אלא אם קבלת המלצה מאישה שאת סומכת עליה (הפוך במקרה שמדובר במטופל המגיע לטיפול ע"י מטפלת). 2. להקשיב לקול הפנימי ברגע הכניסה לחדר הטיפולים- התחושות שלך בשניות הראשונות במפגש הראשון יצביעו על סכנה או ביטחון באדם שעומד מולך. נקווה שלא ישנו מקרים כאלה
 
כבר נבהלתי...

זה לא בדיוק שרלטנות. זו סטיה ופשע, זה יכול לקרות עם אינסטלטורים, מכונאים, הילרים ועובדים סוציאליים... אין מה לעשות נגד אנשים שכאלה לפי דעתי. זה גם יכול לקרות עם מישהו שאורב לך בגינה... אני לא יודעת אם אפשר לזהות את מי שהולך להטריד מינית. לי אישית זה קרה בגיל 12, מי שהטריד אותי היה מוכר בחנות של מוצרי קוסמטיקה. אז מה, מבחני מוסר למי שפותח חנות? אני חושבת שרעיון טוב נגד שכאלה היא סוגשל עירנות פנימית, בכל מקום ועם כל אדם... עבודה חזקה על גבולות, על קבלת הרצון שלי והערך העצמי שלי, ואולי גם לקנות איזה שוקר חשמלי או גז פלפל...
 

Curious

New member
אני מסיכמה עם עומר

אני חושבת שלטעון כי מדובר בקארמה בלבד, או היא הזמינה את זה (תרתי משמע, רוחנית או נקודתית לגלגול) זו אמירה גורפת מדי. יש כאן מקום גם למקריות, שהיא מעבר לקארמה. אני לא חושבת שאנשים בוחרים להיהרג, להיאנס, להיפגע, להירצח וכו'... אני גם מאמינה בשינוי, תיקון הקארמה, סטיה מהקארמה וכו'... עם זאת, אני מסכימה עם השיעורים שציינתם. חשוב מאוד לשמור על ערנות פנימית, מודעות וזהירות. וגבולות כמובן גם...הדברים מוכרים גם לי לצערי, מגיל צעיר...עם השנים, לומדים לחזק את הגבולות ולפתח רגישות ומודעות...ולהזהר מסוטים בפועל ובפוטנציה.
 

yperelman

New member
ורק כדי לחדד

דוגמה לא קלה שאני רוצה להביא לצורך הדיון: ילד קטן שנהרג באוטובוס בפיגוע מחבל מתאבד. אילו בחירות מודעות כבר היו לו? איך יכול היה להספיק לעשות תיקון לקארמה? מתי יכול היה לעבור תהליך של מודעות ע"מ לעבור תיקון? זה קשה להכלה ומתסכל ברמה האנושית הרגשית, אך יש בחירות קשות של נשמה שלא נבין/נכיל ברמה הפשוטה שלהן כך גם להיוולד עם נכות קשה, פיגור... מספיק להיום לילה טוב לכולם
 

Curious

New member
אני חושבת שמדובר ב..

שאלה רוחנית ופילוסופית כבירה. ואנו לא חלוקים, אלא מפתחים דיאלוג. בחירה, האם הייתה כאן בחירה מודעת של אדם או נשמה... חופש הבחירה של אדם, נשמה, אלו הם הדברים הניצבים במרכז דיונינו. על בחירה אני מדברת, לעיתים אנו חווים מקרים שאין לנו בהם שום בחירה, מקרים שחלקם הנם תוצר של מקריות סטטיסטית, וחלקם תוצר של קארמה או סיבתיות. ילד קטן, עשוי לסבול או למות מסיבות רבות, חלקן עשויות להיות קארמה או מקריות בעיניי. נשמה מודעת, אדם שנשמתו הספיקה להגיע למודעות גבוהה, לדעתי עשוי ללמוד לתקן ואולי אף לשנות את הקארמה.... זה מכניס אותנו לעוד שאלה פילוסופית, שאלת ההתחלה והסיבתיות... לפיכך, לגישתי גם לקארמה יש התחלה ואולי גם סוף. אנו מדברים על תיקון, סימן שמדובר דבר מה שמתחיל ממשהו, חי כתוצאה ממשהו, נגרם ממשהו, סימן שניתן גם להסיט את מסלולו. שיהיה לנו המשך ערב מהנה והמשך דיון פורה:)
 

yperelman

New member
בוקר טוב לסקרנית

אנו חלוקים בנושא המקריות.ארחיב קצת את הדיון: "הכל כתוב והרשות נתונה" יש למשפט הזה פרשנויות רבות וויכוחים לא מעטים סביבו. האם שתי האמירות האלה- כתוב ורשות נתונה יכולות לחיות זו לצד זו? בעיניי כן! ניקח את הדוגמה שהבאת. הבחורה שנפגעה מ"המטפל"- אני מאמין שהנשמה עוברת מספר שיעורים מרכזיים בגלגול ומבחירה מודעת. מכאן שהכל כתוב. בעזרת השיעורים האלה, הנשמה הנצחית מתפתחת וגדלה מגילגול לגילגול. כדי לעבור את התיקונים המרכזיים לשיעורים בגלגול בו היא נמצאת, היא בוחרת חוויות הקשורות לשיעורים אלה. ואז מגיעה הבחירה המודעת. לאחר הבחירה הנשמתית מגיע שלב התיקון- "הרשות נתונה" כאן המקום לתקן ע"מ לגדול ולהתפתח. אותה נפגעת במקרה שהבאת, יכולה לקחת את השיעור שלה למקום של "קורבנות" למשך כל חייה, או לגדול ממנו, לעבור טיפול ולהתחזק. אני מכיר באופן אישי אנשים שלאחר טראומה, טיפלו בעצמם, למדו תחום טיפולי והפכו למטפלים במקרי פוסט טראומה) ולשנות את הקרמה לגילגולים הבאים. חשוב לי לציין: כאדם, לא קל לי לשמוע על חוויות קשות העוברות על מכריי, משפחתי או מטופליי. ברמה האנושית זה מעורר אצלי רגשות ותחושות קשות מהמקום ה"לא פתור" אצלי. גם לי לא קל להתמודד עם השיעורים שלי והחוויות שעוברות עליי. כאן ועכשיו. בגלגול הזה. ובמקרה הספיציפי: הטיפול אחרי פוסט טראומה הוא לא קל ודורש מהאדם הרבה כוח והתמדה ואני מאחל לאישה שעברה זאת הרבה אומץ וכוח הטוב והרע בחיים מייצגים את הדואליות שיש בנו בני האדם, שמרגע הבחירה בגוף פיזי אנו חצויים. ברמת הנשמה הנצחית אין שחור ולבן ואין מקריות. הכל לימוד מתמשך כדי לחזור לתדר הראשוני ממנו נוצרנו- "האהבה" זאת אמונתי יום מקסים לסקרנית וכל קוראי הפורום
 

Curious

New member
בוקר נהדר, יוסי וכולם ../images/Emo42.gif../images/Emo188.gif

אני מאוד מסכימה איתך יוסי לעניין כל מה שאמרת כאן. אני מסכימה עם כך שהכל כתוב והרשות, מכאן נובעת האמונה שלי שניתן לתקן ולשנות קארמה. לעניין המקרה הספציפי, אני אכן מסכימה עם בחירתה המודעת של הנשמה הנצחית בין אם לשקוע בתוך הטראומה לבין אם להתמודד עמה ולהתעצם דרכה. עם זאת, הטראומה עצמה בעיניי עשויה להיגרם בעיקר ממקום של מקריות סטטיסטית בין היתר....(עם זאת, יתכן ובאמת מדובר במשהו קארמתי, ואזי זוהי בחירה לא מודעת, שמאוד מעניין כיצד היא נעשית, כיצד הנשמה "בוחרת" להיות במקום מסוים, בוא נלך למקרה קיצוני יותר וננסה להבין את סוגיית ההתאבדות, האם הנשמה באמת בוחרת להתאבד, או סוגיית האסונות למיניהם, האם וכיצד הנשמה בוחרת להיות בזמן ובמקום הנתון של האסון?). לסיכום, עדיין לא ברור לי עדיין כיצד הנשמה יכולה לבחור להיפגע. מה שכן ברור לי זה כיצד הנשמה בוחרת להתמודד. בוקר קסום ויום פורה לנו
 

yperelman

New member
הקושי להבין

בעיניי נובע מאי היכולת שלנו "לתפוש" באמצעות ה"מינד" ומתוך התבניות עליהן גדלנו. מה שאת רואה כפגיעה, ברמה הנשמתית לא קיים. אין פגיעה אלא עוד שיעור ללמוד. התאבדות בעיניי זו לא בחירה של נשמה אלא זו בדיוק הכוונה במילים "הרשות נתונה": מה שהוביל את הנשמה של האדם לגדול בקשיים שונים זו בחירת הנשמה מתוך "הכתוב" אבל הבחירה להתמודד ולגדול או חלילה להתאבד זה זה כבר ברמת "הרשות נתונה" (או אם תרצי האפשרות לתיקון/שינוי קרמה) וואו לאן הגענו בדיון יום טוב
 

Curious

New member
היי, שוב מסכימה../images/Emo8.gif

מסכימה עם מוגבלות התפיסה האנושית לצד היכולות הלא מוגבלות של המוח והנשמה בפוטנציה... מסכימה גם עם עניין הפגיעה והשיעור. כשאני משתמשת במונח "פגיעה" אני מתכוונת לפגיעה עובדתיית, לאור נסיבות הגלגול. הבנת מלוא המשמעות של האירועים בחיינו, כפסיפס החיים במלואו לא נתונה לנו, לצערינו או לשמחתינו, למרות שכל חיינו ניתן להמשיך ולהעמיק. זהו הרי גורלה של כל נשמה ש"מחפשת משמעות". אני חושבת שאנחנו חלוקים/מנהלים דיון על "היד המכוונת", הכוח המוביל להתרחשויות, ומידת חופש הבחירה. בעצם הבחירה שלך במונחים הייתה מאוד מתאימה: "הכל כתוב" ו"הרשות נתונה". מה שמוביל אותנו אל תוך הסיג והשיח המופלא הזה הוא בעצם נסיונינו הבלתי אמצאי לצייר את קו הגבול בין "הכל כתוב" לבין "הרשות נתונה". וזאת ביחוד בשלב של משהו שהוביל את הנשמה של האדם להיכנס לתוך מסכת עובדתית מסוימת. ואילו בשלב של אחרי ההתרחשות, אני מסכימה שישנה הברירה של לשקוע או לגדול. לעניין ההתאבדות, הלכה למעשה לטעמי, המדובר בנושא סבוך ומרתק ביותר הניצב בדיוק על קו גבול שבין "הכל כתוב" ל"רשות נתונה" או בין מקום של בחירה מודעת/בלתי מודעת/רוחנית/פיזית/נפשית לבין מקום של חוסר בחירה/השתלשלות אירועים/חולי נפשי/לקות רוחנית וכו'... אני לא חושבת שבסוגיה זו ניתן לחרוץ גורלות ולטעון שהנשמה בחרה להיכנע, לא להתמודד, ועל כן התאבדה. התמונה הגדולה, הפסיפס במלואו בהקשר זה סבוכים מכדי לנהל דיון בלתי אמצאי או פילוסופי. עם זאת, אני חושבת שפרשנויות רבות לנקודה, וסביר להניח שיש שיטענו את טענתך. לטעמי, המדובר בכל מקרה לגופו. שיהיה לנו המשך ערב מהנה ופורה
 

yperelman

New member
רק לודא שדברי הובנו

לגבי התאבדות: התאבדות לתפישתי איננה בחירה של נשמה. להיפך. זו בחירה מתוך "הרשות נתונה". כלומר היכולת לבחור ולתקן כאן ועכשיו ולא לשים קץ לחיים.
 

ב י ש ו ף

New member
תראה יש הרבה מה ללעוס בעידן החדש

ותאוריות לחוד ומציאות לחוד. שמעתי על תאוריה שאומרת שבמישורים מסויימים כל האפשרויות מתרחשות ובאיזה שהוא מקום, משהו ספציפי בסוף מתרחש, גם אמירות פלצניות כמו הכל צפוי והרשות נתונה, זה בולשיט. אני מאמין במקריות ובאי מקריות בו זמנית, ואין סתירה אם התאוריות המלבבות שלך היו נכונות, וכל כך בטוחות בעצמן אז העולם היה נראה מקום טוב יותר..... יש רצון של האינדיבידואל ויש רצון חיצוני כפוי של אינדבידואל אחר. מה שיכול לגרום לשינוים הן בטווח הזמן, והן ביעד. תבין שאתה באופן יחסי אולי עוסק בתחומים הוליסטים אבל יותר מפעם אחת אתה פוטניציאל להיות כלי לניצול וככלי לניצול אתה עשוי לשמש ככלי לניצול לאחרים. גם מיסטיקנים הם לא נקיים מאינטרסים ואני מכיר לא מעט כאלה.
 

yperelman

New member
אני מאמין

ששיפוטיות כלפי דעותיי לא מקדמות את הנושא הנדון לא נותר לי אלא לאחל לך שבוע טוב רגוע ושקט
 

ב י ש ו ף

New member
לא הייתה פה כוונה להעליב

אבל אני הבחנה בין להבחין לגבי משהו לגבי לשפוט אותו שיפוט הוא יותר שלילי, הבחנה היא יותר הבנה לגבי נכונות. מיסטר פרלמן עוד משהו לגבי דעות, דעות הן חשיבה על טבע המציאות וכחשיבה על טבע המציאות, הן אף פעם לא יהיו המציאות המציאות היחידה שאתה יכול להבין בצורה שלמה היא חוויתית זרקת פה תזה, שהיא על בסיס חומר שקראת ואימצת אותו אידיאולוגית. קודם כל גם הטפה על חומר מסויים היא סוג של תהליך עיכול לתודעה כי אתה פולט חומר שהוא לא מיושב אצלך בגלל שקיים הספק הבסיסי, מגיעה ההטפה. הטפה היא במקורה הצורך של האינדבידואל לקבל אישור חיצוני לאידיאולוגיה שאימצת. לעומת זאת כשאין הטפה, אין ספקות, כשמשהו מובן במלואו השאלות נפסקות והנושא מפסיק להטריד, איפה שיש טרדה חסרה הבנה.
 

yperelman

New member
אחזור בפעם האחרונה

שיפוטיות כלפי דעותיי לא מקובלת עליי תחשוב על דעותיי אשר תחשוב ותפתח איזו תיזה שתבחר אך מרגע זה לא אהיה לך פרטנר לתגובות נוספות. חייה והתפתח כרצונך ואני אמשיך בדרכי כל טוב
 

Curious

New member
לא לריב....../images/Emo9.gif../images/Emo189.gif

בישוף לא שיפוטי יש לו סגנון ביטוי מאוד מיוחד. והאמת, אני מסכימה עם זווית ראייתו לעניין המקריות, ומבינה שלמעשה גם אני מאמינה בשילוב של מקריות מקרית ומקריות לא מקרית
 

yperelman

New member
שיפוטי. כדאי לקרוא שוב

וזו הסיבה שאין לי עניין להמשיך. מותר לכל אחד להתנגד לדעתי ולהביע אותה. ולהיפך. אך שיפוטיות סוגרת אצלי את הרצון להמשיך ולדון ולא חשוב באיזה נושא ועם מי. זו עמדתי "העקשנית"(מזל שור אין מה לעשות
). מעבר לזה שאני כמובן לא מסכים איתך בנושא המקריות (המקרית) אבל בסרט הזה כבר היינו, לא?
לילה טוב
 

Curious

New member
בעיניי חסר טקט באופן יסודי

וזה בסדר לא להסכים... בשביל זה אנחנו פה לדון= להסכים ו\או לא להסכים.
 
למעלה