בוקר טוב לסקרנית
אנו חלוקים בנושא המקריות.ארחיב קצת את הדיון: "הכל כתוב והרשות נתונה" יש למשפט הזה פרשנויות רבות וויכוחים לא מעטים סביבו. האם שתי האמירות האלה- כתוב ורשות נתונה יכולות לחיות זו לצד זו? בעיניי כן! ניקח את הדוגמה שהבאת. הבחורה שנפגעה מ"המטפל"- אני מאמין שהנשמה עוברת מספר שיעורים מרכזיים בגלגול ומבחירה מודעת. מכאן שהכל כתוב. בעזרת השיעורים האלה, הנשמה הנצחית מתפתחת וגדלה מגילגול לגילגול. כדי לעבור את התיקונים המרכזיים לשיעורים בגלגול בו היא נמצאת, היא בוחרת חוויות הקשורות לשיעורים אלה. ואז מגיעה הבחירה המודעת. לאחר הבחירה הנשמתית מגיע שלב התיקון- "הרשות נתונה" כאן המקום לתקן ע"מ לגדול ולהתפתח. אותה נפגעת במקרה שהבאת, יכולה לקחת את השיעור שלה למקום של "קורבנות" למשך כל חייה, או לגדול ממנו, לעבור טיפול ולהתחזק. אני מכיר באופן אישי אנשים שלאחר טראומה, טיפלו בעצמם, למדו תחום טיפולי והפכו למטפלים במקרי פוסט טראומה) ולשנות את הקרמה לגילגולים הבאים. חשוב לי לציין: כאדם, לא קל לי לשמוע על חוויות קשות העוברות על מכריי, משפחתי או מטופליי. ברמה האנושית זה מעורר אצלי רגשות ותחושות קשות מהמקום ה"לא פתור" אצלי. גם לי לא קל להתמודד עם השיעורים שלי והחוויות שעוברות עליי. כאן ועכשיו. בגלגול הזה. ובמקרה הספיציפי: הטיפול אחרי פוסט טראומה הוא לא קל ודורש מהאדם הרבה כוח והתמדה ואני מאחל לאישה שעברה זאת הרבה אומץ וכוח הטוב והרע בחיים מייצגים את הדואליות שיש בנו בני האדם, שמרגע הבחירה בגוף פיזי אנו חצויים. ברמת הנשמה הנצחית אין שחור ולבן ואין מקריות. הכל לימוד מתמשך כדי לחזור לתדר הראשוני ממנו נוצרנו- "האהבה" זאת אמונתי יום מקסים לסקרנית וכל קוראי הפורום