האמת שסינית מודרנית
היא מנדרינית מודרנית (לא מדברים על מנדרינית קדם-מודרנית, כי אין ממש תיעוד שלה, רק של ההגיה של הסינית הבינונית והסינית העתיקה, ושל הדקדוק של הסינית הקלאסית הכתובה). מבחינה בלשנית טהורה, אנחנו מדברים על שפה ש"קיימת" כבר 100 שהתחילו לכתוב בה כבר בשלהי שושלת מינג ותחילת שושלת צ'ינג. הרבה רומנים פופלרים נכתבו בה, למשל המסע למערב. כשאנחנו מתייחסים לשפה הזאת בקונטקסטים מוקדמים (לפחות אלה שקדמו לרפובליקה), אנחנו קוראים לה סינית וורנקולרית, אבל בקונטקסטים יותר מודרנים אנחנו קוראים לה מנדרינית. היא מן הסתם שונה מן הסינית הקלאסית בהרבה, אבל אני לא יודע אם יש מה לדבר על "עיוותים" ועל שפת רחוב. זה לא רלוונטי. מה שרלוונטי זה האטימולוגיה, המקור של המילה. מבדיקה היסטורית, אני יכול לומר שלדעתי הסיפור עם המשבר=סכנה+הזדמנות הוא אגדה אורבנית (כמובן שכמו כל אגדה אורבנית יש לו איזשהו בסיס רעוע).