אכן, הסימבלטה ספציפית היא מהתרופות שמוצעות לחולי תת"כ / פיבר
ולכן גם אם אני לא טועה נתנו לה התוויה בקופות חולים. או שאני טועה?
אבל נדמה לי שבסוף הכניסו אותה לסל לחולי תת"כ / פיברו.
קטונתי (בעיקר במצבי הנוכחי, יום קשה אימים) להסביר את ההבדל. אבל התרופות שמוצעות לנו עובדות על עוד דברים מאשר על בלימת סרוטונין.
כמו תמיד עם תרופות, יש כאלה שזה מאד עזר להן ויש שלא התאים (לי למשל). אבל היא מופיעה ברשימת החמש תרופות נניח הראשונות שמציעים לנו, אז כנראה שיש איזו סטטיסטיקה טובה לגביה.
יש כאלה שאחרי ניסיונות של כל מיני תרופות בסוף מתאימים להם ציפרלקס, או משהו מהמשפחה הזו. (היא ממשפחת ה-SSRIׂ), ויש תרופות ממשפחת ה-SNRI ויש כאלה שמשלבות את שני המסלולים, כפי שכתבת. זה לא מה שהופך אותן יותר מתאימות לאדם כזה או אחר.
ויש עוד תרופות. מה שאני לוקחת (בין היתר) הוא כדור אנטיאפילפטי וגם מתאים לתת"כ / פיברו.
הנושא התרופתי הוא מאד מורכב. אבל לשמחתנו יש אופציות. ויש גם חולות וחולים שיכולים להעיד על שיפור אדיר בזכותם. אבל זו דרך, יש הסתגלות ויש תופעות לוואי ויש הורדות מינון והעלות מינון עד שמוצאים את הדבר שמשפר את איכות החיים ומצד שני לא גורם לתופעות לוואי שמשבשות אותם.
צריך להסתכל למרחקים ארוכים עם נסיונות תרופתיים. בעיקר כשאצלנו כדאי להתחיל ממינונים מאד קטנים ולהעלות מאד בהדרגה.
בהצלחה רבה. תני לכדור את הצ'אנס. לפעמים בהתחלה נדמה לנו שאנחנו רק רוצים שהוא יילך למקום אחר, אבל תופעות לוואי מתאזנות, לפעמים. הכי חשוב להיות במעקב.
ועם אופטימיות זהירה
בעיקר במחלה שלנו, עם מגוון הסמפטומים שמשתנים מחולה וחולה ועם סף הרגישות שלנו, ממש אין מה ללמוד מניסונם של אחרים. זה מאד מאד אינדיבידואלי. ויכול לקחת זמן למצוא את המינון ואולי את השילוב בין כמה תרופות.
את יכולה פה לשפוך את הקושי עם תופעות לוואי, אם יהיו.
והלוואי ותמצאי את התרופה שתעשה לך שיפור. גדול ככל הניתן, כי זה מאפשר לעשות יותר פעילות גופנית ודוחף את הגלגל קדימה לשיפור גובר והולך
