סיכום
זהו, עוד שנה עברה לה, מהר מדי ולאט מדי, שנה של התבגרות, שנה בה מצאתי גוונים נוספים של אפור. שנה של חששות, אי-ודאויות, כעס, עצב, אהבה, בעיקר שנה לא ממוצה מבחינתי. עצוב לי, הדמעות כבר נקוות בזוויות העיניים והשירים ברדיו בטח שלא מקלים... אני חושבת שזאת היתה בעיקר שנה של שאיפות, שאיפות לא ממומשות. אני כבר לא נאיבית כמו לפני שנה והאהבה... האהבה דבר מסובך, פתלתל, ובעיקר לא אמיתי. אומרים שאנחנו מחפשים באהבה ובבן הזוג את עצמנו, ובכן, לא מצאתי את עצמי. אם היה אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, אני חושבת שהייתי "מתקנת" את השנה האחרונה ואולי אפילו עוד כמה שנים בדרך.. ברדיו השיר "מה איתי, מה איתי, מה איתי..." ואני, אני מקווה למצוא את עצמי בשנה הקרובה או לפחות בשנים הקרובות. בינתיים שעון החול שלי הולך ואוזל, ואני, אני משכנעת את עצמי שאני מתבגרת, אולי זה נכון, אולי זאת סתם אשליה. סתם הרהורים, שעון.
זהו, עוד שנה עברה לה, מהר מדי ולאט מדי, שנה של התבגרות, שנה בה מצאתי גוונים נוספים של אפור. שנה של חששות, אי-ודאויות, כעס, עצב, אהבה, בעיקר שנה לא ממוצה מבחינתי. עצוב לי, הדמעות כבר נקוות בזוויות העיניים והשירים ברדיו בטח שלא מקלים... אני חושבת שזאת היתה בעיקר שנה של שאיפות, שאיפות לא ממומשות. אני כבר לא נאיבית כמו לפני שנה והאהבה... האהבה דבר מסובך, פתלתל, ובעיקר לא אמיתי. אומרים שאנחנו מחפשים באהבה ובבן הזוג את עצמנו, ובכן, לא מצאתי את עצמי. אם היה אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, אני חושבת שהייתי "מתקנת" את השנה האחרונה ואולי אפילו עוד כמה שנים בדרך.. ברדיו השיר "מה איתי, מה איתי, מה איתי..." ואני, אני מקווה למצוא את עצמי בשנה הקרובה או לפחות בשנים הקרובות. בינתיים שעון החול שלי הולך ואוזל, ואני, אני משכנעת את עצמי שאני מתבגרת, אולי זה נכון, אולי זאת סתם אשליה. סתם הרהורים, שעון.