שלום
שבוע רגוע בלימודים
חופש, שלכבודו נתנו מעט שיעורים
הסיפור המרכזי:
אתמול בלילה חזרנו הביתה מסבתא. לפעמים אבא נשאר בבית, הפעם לא. אז הבית סגור. אמא מחפשת חצי שעה, ולא מוצאת את המפתח. כנראה נשאר בתוך הבית, כי כשיצאנו אבא השתמש במפתח שלו (אמא נתנה לו טרמפ).
אחותי התלהבה ממה שקרה, אני התבאסתי לחכות לתפוצ'יפס, ואמא הציעה שנצא לבלות. אחותי הציעה לקנות חטיפים ולבלות באוטו, ואמא הציעה הצעה מפצה מדי בשבילי- מסעדה. אחותי התנגדה בכל תוקף. כי במסעדה יש "אנשים מוזרים שיוצאים באמצע הלילה בלי שיש להם סיבה כמונו", וכי ככה מפספסים את החויה (יותר חויה ממסעדה??
).
קודם נסענו לחנות שלנו כדי שאמא תוכל ללכת לשרותים, ואולי למצוא שם את המפתח (המפתח של החנות נמצא עם המפתחות של אוטו). היא הלכה לשרותים, ולא מצאה את המפתח.
היה לנו חלון זמן עד 2, שאז אבא אמור להגיע. אחרי הנסיעה לחנות הסכמנו על פיצה. עשינו סיור וחיפשנו פיצה שפתוחה. היו רק פיצריות בשלבי סגירה. אמא ואחותי חיפשו עם האייפון פיצות שפתוחות בלילה, אף אחת מהן לא באמת היתה פתוחה.
בסוף אמא התעצבנה ורצתה לחזור הביתה ולוותר, כי בזבזנו את כל הזמן. אני הייתי עצובה כי ממש ציפיתי לארוחת לילה משותפת.
כשחנינו ליד הבית, מצאתי בכל זאת פיצה
הזמנתי, והפיצה הגיעה כשכבר היינו בבית (אבא הגיע בשעה הרגילה). כשחיכינו לאבא במכונית ליד הבית, ביררתי מי הודח באק פקטור
צפינו אצל סבתא ועזבנו קצת לפני הסוף.
הפיצה הגיעה, נתנו לשליח טיפ יותר גדול מבד"כ אבל עדיין לא מספיק, והפיצה היתה טעימה
