סיכום שבועי

...שלי


בעבודה הכל רגיל, נכנסו עובדים חדשים למשמרת יום. עשינו שלום שלום ואל תבואו לי בחלום!

השבוע עבר די רגיל ככה ככה, המצב הבריאותי היה באמצע....לא הכי גרוע אבל גם לא הכי טוב. המשכתי לסבול מהקור, כשיצאתי מהמקלחת התיישבתי על המיטה והסתכלתי ברגליים...זה מזעזע
התחלתי להכחיל, כמה שאני לובשת דברים חמים זה לא ממש עוזר. הקור מחלחל לתוך העצמות ומקפיא אותם למוות. לראשונה החורף שמתי כפפות השבוע, אני תמיד שמה אבל רק בחוץ לא בבית, הפעם גם בבית. קיצור חורף זה נהדר רק צריך לדעת להתמודד איתו,

בנוסף לכך התקלקל התנור חימום, אני יודעת שיש מזגן וכל זה אבל לא אוהבת את החום שנותן המזגן, זה מרגיש לי חנוק מדי. וזה תנור כמו אח כזה והוא נרכש רק לפני שנתיים והיה מזה מצער שהוא התקלקל, הפעם רכשתי משהו קצת יותר זול כי הבנתי שלהוציא 900 שקל על תנור ובסוף הוא יתקלקל זה לא שווה.


שיחה ארוכה עם אמא השבוע היא סיפרה לי שהיא עובדת על משהו כבר כמה זמן. היא סיפרה לי שהבית שעזבתי(הבית של אבא שלי שהוא מכר ..כביכול) סיפרה לי שהוא לא מכר אותו בסוף, וזה לא משנה הסיבה כרגע. ושהיא מתכוונת למכור את הבית שלה בשדרות ולקנות את הבית הזה, ושאז אבוא לגור איתה ושהיא תדאג לי שהיא סובלת מאוד מלראות אותי מהצד עוברת כל כך הרבה דברים קשים ושהיא לא לידי ולא מסוגלת לדאוג לי, זה קשה לה, מאוד. ואז אמרתי לה שאני קצת המומה אבל נקבע שבוע הבא פגישה ונדבר ב-4 עיניים, זה קצת הפתיע אותי כי לא חשבתי כמה יכול להיות מנייאק ואגואיסט אבא שלי והיום גיליתי שהוא עלה לרף חדש, להוציא אותי מהבית בטענה שהוא מוכר אותו...ואז לגלות שהוא לא מכר, קיצור זבל,

מעבדת שינה, עברתי את הבדיקה אתמול בלילה! וואוו זה כזה....לא היה הכי קל בעולם אבל לא קשה, הייתה שם מיטה שדי נעימה ונוחה וכרית ושמיכה.. והעובדת הטכנאית שם הייתה סופר מקסימה ואדיבה. בקיצור הבדיקה עברה סבבה חיברו לי מכשירים כאלה אלקטרודות כאלה במצח ובצוואר וביד וברגל בלה בלה, נשאר עכשיו להמתין לתשובה שתגיע בתקווה כמה שיותר מהר, וזהו. הגעתי לבית ב-6 בבוקר ופשוט נשפכתי למיטה נרדמתי עד 9 וחצי בבוקר וזהו, התעוררתי בסדר.

אתמול קיבלתי קופסא שיש בא כל מיני מוצרים חלקם מוקטנים חלקם דוגמיות כמו גלוסיבוקס רק גלאם-גורו, אני מאוד מרוצה זה שימח אותי לסופ"ש וגם לשבוע הבא שיבוא לברכה, הקופסא עצמה מאוד חביבה, פעם ראשונה שבאמת כל המוצרים שמישים לי ולא אצטרך להעביר הלאה חלק. ובכללי השירות לקוחות קסם לי. והשליח שהיה כזה מתוק...הוא היה רוסי נדמה לי, קצת יותר נמוך מימני וקטן וחמוד...
והוא לגמרי היה מקסים כלפיי,


שיר http://www.youtube.com/watch?v=-4ct_fSTVnw
 
לא היה אחריות על התנור?

מבאס שמשהו מתקלקל כ"כ מהר.

מקווה שיסתדר לך הדברים עם הבית ושהתוצאות מהמעבדת שינה יהיו טובות.
 
היה אחריות שנה

והוא ברשותי כבר שנתיים, מבאס אבל למדתי שלא תמיד "יקר" זה מוצלח. ככה תמיד נהגתי לחשוב, עכשיו כבר לא.

וכן נקווה שהכל יסתדר לטובה
 

נווד 77

New member
שבועיים בלי עבודה....


כרגע נמצאים מחוץ לעונה אז מקום העבודה לי מספק תעסוקה.....
בינתיים מחפש עבודות מזדמנות....
 

Brombit

New member
תני גם לי קצת


אפשר להוסיף כשיש לי יום קצר.
----
נו, שלשום שודרה (שוב) בערוץ 23 תכנית על שחיקה בעבודה...
 

orald

New member
שלי...

התחלתי השבוע עבודה חדשה בשירות לקוחות ביחד עם זוגתי(היא במוקד סמוך של אותה החברה), אחרי הרבה זמן של חיפוש נואש.
קצת מותשת משבוע עמוס בעבודה, בייחוד אחרי הרבה זמן שלא הייתי רגילה לזה.
מאד התגעגעתי לעבודה במוקד טלפוני.
סידרתי גם לחברה מהקורס שעשיתי ראיון והיא התקבלה למוקד של אור.

ביום שלישי הלכתי לדואט אופרה של אותה החברה(היא זמרת אופרה). היה משעמם פה ושם(אופרה אינה כוס התה שלי), אבל בסה"כ היה כיף, ואני לא מתחרטת שהלכתי וחזרתי אחרי 11 בלילה אחרי יום שלם בעבודה ובלי אוכל, ועל היום המעט קשה שהיה לי למחרת בעבודה בגלל חוסר השינה.

החמיאו לי שאני לא מאבדת את קור הרוח מול לקוחות עצבניים ומקרים קשים(אישית הרוב מצחיק אותי, וצעקות כאלו מזכירות לי ערסים מטופשים שמעולם לא התרשמתי מהדאווינים שלהם), וגם שהשתפרתי מאד במהלך השבוע(עליתי להדרכה קצרה והאזנה ביום ראשון, וביום שני כבר עבדתי עם חונכת ואח"כ לבד, עכשיו עדיין נעזרת הרבה באחמ"שים ועובדים אחרים אבל הרוב מתקתקת לבדי), ושעוד קצת ואגיע לזמן השיחות הממוצע הנדרש. אני חושבת שזה בעיקר העצירות שלי להתייעצות והיסוסים וייעלם בקרוב עם התרגול.

כרגיל חוששת לצאת מהארון, באשמתי או שלא, בעיקר בעניין המגדרי, כי עוד פעם חצי/רוב המוקד הם חרדים(אחת האחמ"שיות שלי חרדיה), והמוקד ממוקם בבני ברק.

הספקתי לעשות אתמול בדיקות דם בזמן לפני הביקור אצל האנדוקרינולוגית בסוף החודש, וגם לא לאחר לעבודה בבוקר.

תוהה עדיין למי להצביע במידה ואטרח להצביע(מקווה שישבצו אותי לעבודה בבחירות כמו שביקשתי, אבל סביר להניח שלא). ככל הנראה למר"צ, למרות שהמצע הבטחוני שלהם לא מעורר בי ביטחון, כי מבחינה חברתית הם הכי מייצגים אותי, ככל הנראה.
אני כנראה אתן למפלגות דומות לנסות לשכנע אותי ליד הקלפי.

אתמול אני וזוגתי היינו במייקס פלייס ליד החוף בת"א ואיזה גברבר צעיר ניסה להתחיל איתנו באנגלית, ומשקלט שאנחנו לא תיירות אמריקקיות עבר לעברית. הייתה לו החוצפה להתיישב ליד זוגתי עם כוס המשקה שלו, ואחרי כמה שניות שראיתי שהוא לא קולט לבד שלא נזרום איתו אמרתי לו בטון מעט נוקשה, עם שמץ של עצבנות, שהוא מפריע לנו לרגע פרטי, והוא עזב.
 
איזה יופי על העבודה!


אני לא חושבת שאת צריכה לצאת מהארון בעבודה.
זה לא יועיל לכלום ועלול רק לקלקל.
תשמרי את זה למקומות אחרים...

שיהיה בהצלחה!
 
אכן עוד שבוע...

אז אחרי שביום חמישי שבוע הקודם, חרפתי לי במיטה עד שהעיר אותי צלצול טלפון מראש הצוות.
אה? מה השעה?
מסתבר שכבר 12... (ופספסתי חגיגה בעבודה לרגל הזכיה שלנו בפרס היצואן או משהו כזה...)
טוב, אז הבנתי שהמצב שלי קשה.

ביום ראשון חיטטתי רגלי לרופא.
פגישה של שעה הפכה לשעה וחצי.
הוא תהה איך אני בכלל עובדת ואיך אני בכלל מתרכזת ורצה כמובן לשלוח אותי לכמה ימים בבית.
אמרתי לו שאין מצב. אני חייבת לסיים משהו בעבודה. אולי אח"כ..
(כמובן שבאחת מישיבות החברה שהיו בהלך השבוע הבנתי שגם אח"כ זה לא יקרה
כבר יש פרוייקט לחוץ חדש.)
כמובן שקיבלתי אוסף תרופות מרשים כולל משהו שהוא נתן לי במקום לפה.
ואיך לא - זריקות.

אז הספקתי לקבל השבוע 3 זריקות והאמת שהמצב שלי ממש השתפר ובפעם השלישית הוא אמר לי שהוא לא בטוח שנמשיך עם כל ה-8, כי נראה שזה עזר מספיק ולפעמים מספיק 3.

ביום ראשון אני צריכה לבוא אליו שוב ואז הוא יחליט.
והוא כמובן רוצה שאני אעשה בדיקות דם

אני חושבת שאני אתחמק מזה.

ביום חמישי הייתי עד 11 בעבודה.
בסביבות 8 התקשרה אלי אמא מהכיתה של הבת הגדולה שמחפשים מלווים לטיול של מחר.
החלטתי להתנדב למרות שזה אומר וויתור על שעות שינה שאני כ"כ צריכה.
מזמן לא טיילתי.
אז היום הייתי בטיול בוצי במיוחד בנחל ציפורי והיה ממש נחמד.
רק שחזרתי כמובן סחוטה לחלוטין מעייפות..


קיצר, בעבודה לא השתנה הרבה. גם רבתי שוב עם ראש הצוות.

אבל אני מקווה שלפחות מבחינתי האישית המצב מתחיל להשתפר קצת ואני אמשיך להרגיש טוב יותר.

http://www.youtube.com/watch?v=WVe80iZtlYU
 

Brombit

New member
לנצח יהיו פרויקטים לחוצים...


השאלה כמה את מוכנה להקריב את עצמך בשבילם.
ואם נעביר את זה לדיון כללי (כמנהג הפורום
) - איפה שמים גבול לעבודה, ועוברים ל"חיים שבחוץ".

ובמעבר חד- השיר מקסים :) התלהבתי ממנו לפני כמה שנים.
 
האמת ששמעתי אותו הרבה שנים

ופשוט אהבתי את המוזיקה. לא ממש הבנתי אותו.
עכשיו כשאני מבינה אותו יותר, אני אוהבת אותו יותר.

נחמד שלפעמים אנחנו אוהבות אותם שירים
 
הקטע עם הזריקות מזכיר לי

הרופאה נתנה לי B12 בזריקות, טענה שככה הספיגה תיהיה יותר מהירה והתוצאות יהיו יותר אפקטיביות מכדורים.

הבעיה שכשגיליתי שצריך להזריק אותם בישבן לא הסכמתי בשום אופן! צרחתי על האחות שאני לא מסכימה...האמת לא אכפת לי בוריד חופשי וגם ביד לא אכפת לי איפה רק לא שם, בקיצור בסוף רכשתי כמובן את הזריקות וכשגיליתי איפה יזריקו לי וויתרתי והם זרוקות להם בבית, יפה שאת מצליחה לעמוד בזה, זה לא הדבר הכי קל
 
וסתם שתדעי, לגבי הזריקות של ה-B12

הם ממש כואבות!
אישית לא לקחתי אותן, אני צריכה לבלוע את זה בכדורים והאמת מחפפת בגדול...
הרופא שלי העיר לי על זה במפגש האחרון, אז אני עכשיו מנסה להתחיל לקחת שוב מסודר.

הקטע הכי מצחיק עם הזריקות האלו, זה שהוא אמר לי בפעם הראשונה:
הפעם זה לא יכאב לך. זו מחט כ"כ קטנה ודקה שלא תרגישי כלום.

כמובן שהרגשתי את הזריקה מצויין....
 
טוב שאת אומרת לי!

אז צדקתי שלא רציתי לעשות אותם
אני לא לוקחת כדורים של כלום, קניתי והם שוכבים בבית. שיהיה מה שיהיה
 

queen helen

New member
בהצלחה בטיפול

מקווה שיהיה קצר ויעיל.

מה יהיה עם הראש צוות שלך? הה????
 
למעלה