סיכום שבועי

[queen helen]

באמת?

באיזה מובן?

 

[ורוד עם נצנצים]

את מטיילת הרבה, עושה ספורט, מצלמת (ולומדת)

ובאופן כללי עושה כל מיני דברים שאני רק חולמת לעשות, אבל לא עושה אף פעם

 

[queen helen]

הה???

איזה ספורט?
אפילו על היוגה האהובה עלי ויתרתי השבוע בגלל תכניות כלשהן (שהתבטלו בשניה האחרונה כמובן).
לא רצתי כבר המון זמן (אולי היום אם לא ירד גשם).
בקורס צילום אני סובלת
לא טיילתי לאחרונה
ועל הקטע המסריח של השבוע לא כתבתי, כי זה לא המקום...

 

[ורוד עם נצנצים]

אני מעולם לא הייתי בחו"ל

אפילו בארץ אני כבר בקושי מטיילת.
לא זוכרת מתי בכלל עשיתי ספורט פעם אחרונה
וכבר שנים ארוכות ביותר שאני לא מצלמת, בלי ללמוד או עם..

על זה נאמר: הכל יחסי

 

[queen helen]

ואת עשית דברים שאני לא...

דרך אגב - ירדן ה חו"ל (למרות שהיא ממש לא מרגישה ככה)!

 

[ורוד עם נצנצים]

ואבא שלי גדול יותר

ירדן וסיני זה לא באמת חו"ל. זה מרגיש ממש כמו בארץ.
מקסימום כמו בהתנחלות....
אותו נוף, אוכלוסיה 'קצת' שונה וטיפה יותר מפחיד.

מעבר לזה, מעולם לא טסתי.

בנוסף, ירדן וסיני, שניהם לא היו בחירה שלי.
נסעתי לשם כברירת מחדל, כי זה היה זה או כלום.
(סיני היה ירח דבש. את המקום בחר בן-הזוג דאז.. ירדן נפל בחופשה שתכננתי לעשות בה טרק ביוון, אבל השותף שמצאתי דרך אתר למטייל הבריז כשבוע לפני, אז כדי לא להשאר סתם בבית הצטרפתי לטיול מאורגן שאחיות שלי וההורים שלי נרשמו אליו)
זה לא שסבלתי במקומות האלה ולא נהנתי מכלום, אבל זה לא זה...
פטרה היתה המקום היחידי שאני יכולה לומר שהיה חוויה של ממש.
באמת שווה ומומלץ לכולם.

אני חושבת שאני בעיקר מקנאה בחופש שלך.
את אומנם לא החברה היחידה שלי שיש לה את החופש הזה (אין לך ילדים ויש לך מספיק כסף להנות הקטנות), אבל בין הבודדות שעושה עם החופש הזה דברים שאני הייתי שמחה לעשות גם.

קיצר, לא שכנעת.
אני עדיין מקנאה.
ואני לא חושבת שיש לך באמת במה לקנא בי.
איזה דברים כבר עשיתי שאת לא? (חוץ מללמוד הנדסת חשמל?

)

 

[ורוד עם נצנצים]

*להנאות (במקום להנות)

אה, כן, ואני גם 'עשיתי' ילדים ואת לא.
אבל לא נראה לי שזה משהו שאת מקנאה בו..

 

[avi1283]

שלי

* אני בקושי מתעניין בפוליטקה, אז החלטתי שהגיע הזמן והייתי בכנס פוליטי/פמינסטי והיה ממש מעניין, במיוחד מס' 1 של דע"ם (שאף פעם לא נכנסת לכנסת) שהיתה מאוד מרשימה.
היה קטע קצת מצחיק - מישהי דיברה על איך יש 51% נשים באוכ' אבל רק 20% בכנסת היא דיברה על כך שלא יהיה שינוי גם בכנסת הקרובה ובמקומות הריאלים השנה גם כן בקושי יש נשים,
היא פירטה את הרשימות וכשהגיעה לבל"ד היא אמרה גם שם אחרי המקום השני יש אישה רק במקום ה-9, ואז מישהי מהקהל אמרה לא נכון יש גם ב-6, הדוברת אמרה שהיא בדקה וזה רק ב-9. וההיא מהקהל אמרה - לא זה 6, אני השישית!

* גילתי תכנית דוקומנטרית מצוינת - "לוד" יש כאן את הפרקים, קצת כבד אבל מעניין, מראים את החיים של כל הצדדים בעיר, יהודים ערבים העירייה ועוד.

שיר

 

[ורוד עם נצנצים]

חחחחח, באמת נשמע מצחיק הקטע עם הרשימה

נחמד שהתחלת לכתוב סכום שבועי

 

[queen helen]

אם זה היה ריאלי

יש מצב שהייתי שוקלת להצביע לדעם בבחירות הקרובות.

 

[avi1283]

לי פחות

אכפת מהבחינה הזאת ואין לי בעיה להצביע למפלגה שאומרים שלא תעבור את החסימה.
כי אם מתחילים לעשות חישובים, אז בכל מקרה קול אחד אף פעם לא משפיע גם ככה.
אז אני פשוט מצביע למי שאני הכי מאמין בו, וגם אם הם לא נכנסו, נתתי להם כח להמשיך בדרך שלהם.

 

[ורוד עם נצנצים]

גם אני לרוב חושבת ככה (ומצביע ככה)

אבל דווקא בבחירות הקרובות יש לי התלבטות על הנקודה הזו.
המפלגה שאני הכי מתחברת אליה כנראה גם הפעם לא תעבור את אחוז החסימה.
מנגד, אני מאוד מחזיקה משלי ומהעשייה שלה וחושבת שאולי עדיף להצביע לה ולהבטיח עשייה כלשהי בכיוון שאני מאמינה בו, מאפס עשייה בכלל.

אני מניחה שאם לא הייתי מאמינה שרוב רובה של דרכה, זה לא היה הופך לשיקול, אבל ברגע שזה מאוד דומה, אז זה כבר כן הופך אצלי להתלבטות.

מה שכן, לאור שינוי הכתובת המאוחר שלי מבית שלא קיים (הדירה הקודמת שלי הפכה למבנה נטוש שמוצע למכירה), לדירה הנוכחית, כנראה שלא אקבל בכלל את טופס ההצבעה וההתלבטות נחסכה.

 

[alphac]

פלייליסט מעולה!

 

[ורוד עם נצנצים]

שלי

על תחילת השבוע מריבה עם הבוס.
למחרת שוב.
די הבהרתי לו שנמאס לי ואני מורידה הילוך.
מעכשיו אני מגיע מאוחר ויוצאת כשנמאס לי להשאר. (אם זה יהיה מוקדם, זה יהיה מוקדם)
הוא ביקש שלפחות אגיע מוקדם, אמרתי לו שלא יצפה לראות אותי לפני 11.
הצבתי את זה כעובדה שהוא נאלץ לקבל ויאמר לזכותו שהוא גם הבין.

בזבזתי 3 ימים על באג מטופש שלי שנבע מחוסר תשומת לב בגלל חוסר ריכוז בגלל תשישות נפשית ופיזית.

העיקר שזה נפתר..

רצה הגורל וביום חמישי היה משבר בעבודה באחת העמדות שאני אחראית עליהן, כמובן בבוקר.
אבל אלוהים כנראה לפעמים אוהב אותי בכל זאת והטלפון שלי היה מנותק (נגמרה לו הבטריה ולא שמתי לב)
אז ישנתי לי בנעימים והגעתי לקראת 12.
כשהגעתי ספרו לי שהיה בלגן בעמדה והמנכ"ל התקשר לראש הצוות (שהתברר לי שלא הגיע באותו יום וטוב שכך, כי הגעתי לקראת 12 וחשבתי שהוא יגער בי על זה שאמרתי שאני אגיע עד 11..) שאמר לו שאני אגיע רק ב-11.
אז פנו למישהו אחר מהצוות ובסוף הסתדרו בלעדיי.
(טוב, פסיכים. השתמשו בגירסה ישנה של התכונה. ברור שלא עבד להם

)
רק ב-2 קלטתי שהטלפון שלי כבוי. ורק אז הבנתי שבהתחלה התקשרו אלי ולא עניתי ובגלל שזה היה לחוץ ולקוחות וכאלה זה הגיע למנכ"ל שיצר קשר עם ראש הצוות.

לא יכולתי שלא לחייך ולשמוח על כך שהטלפון שלי היה כבוי.

מתלבטת אם ללכת שוב לרופא בגלל ההתדרדרות הפיזית (והנפשית..)
מצד אחד חושבת שזה נחוץ וכדאי, מצד שני.. אין לי כוח...
לא לקבוע ולא המחשבה על התרופות שהוא ייתן לי ורק שזה לא יהיה שוב סט של זריקות..

 

[ורוד עם נצנצים]

כרגיל שחכתי לצרף את השיר...

http://www.youtube.com/watch?v=3t8MeE8Ik4Y

 

[queen helen]

לשם שינוי אני אוהבת את השיר שלך!

 

[queen helen]

הא הא - מגיע להם!

אם הם קיצצו לך במשכורת, אין סיבה שלא תקצצי שעות.
מקווה שזמן הבית קצת יוריד מהלחץ, ובעקבות זה ההרגשה תשתפר.

 

[ורוד עם נצנצים]

מקווה גם. האמת שזה התחיל מזה שפשוט הרגשתי

כ"כ עייפה שרק ישנתי כל הזמן.
מקווה שהשבוע יהיה יותר טוב.

 

[Lovely locks]

רציתי לשאול--

יותר טבעי לך לישון בשעות הבוקר (ולכן הבקשה להגיע לעבודה באחת עשרה)?
פשוט כי גם אני כזו.

 

[ורוד עם נצנצים]

פעם זו היתה הסיבה

לא הייתי מצליחה לישון כל הלילה ורק לפנות בוקר הייתי נרדמת.
שעות השינה הטובות ביותר שלי היו בבוקר.

אבל במהלך הטיפולים שעשיתי בשנים האחרונות, חלק מהתהליך שעברתי, היה גם 'כיוונון' שעות השינה והיום זה כבר לא ככה.

בהתחלה כשהודעתי לו שאני מורידה שעות, הוא ביקש שלפחות אגיע בבוקר, הבעיה היא שאני לא מצליחה לישון טוב בלילה (בגלל הלחץ הנפשי) ובבוקר קמה סחוטה וחסרת כוחות.
תוסיפי לזה את העובדה שאחרי הכל, גם היום, בוקר זה לא השעות הטובות שלי.
אז אני פשוט נשארת לישון וגם כשאני קמה אני לוקחת את הזמן ממש ל-א-ט.
והופ - כבר 11...