סיכום שבועי

אני חושבת שאתם מערבבים בין הרגש ממנו כתבתי

את הדברים - רגש של פגיעות ואכזבה.
לבין העובדה שטכנית זה המצב.

אז נכון שזה פוגע בי ומאכזב אותי ולכן אני מקטרת על זה ומתלוננת.
ואת יכולה לצעוק לי עד מחר - זכותו. וזו אכן זכותו.
אבל זה לא משנה את מה שעומד מאחורי הצעד הזה.

בדיוק כמו שמישהו יכול לומר שאין לו עניין לקיים יחסי מין והסיבה תהיה פחד וכד'.
אין לאף אחד זכות להכריח אותו ואפילו לא לשכנע אותו לקיים יחסים, ורוב הסיכויים שזה גם רק יחמיר את מצבו.

אני לא מכריחה אף אחד לצאת איתי. מי שלא רוצה לא צריך.
בסה"כ כתבתי כאן את התסכולים שלי.
ואם לא נוח לכם עם התסכולים שלי - זו כבר בעיה שלכם
 


דה ז'ה וו. המשפט האחרון שלך מזכיר לי "מישהי" XD

בכיף תוציאי תסכולים. באמת. אבל תמנעי מלכנות אנשים בשמות על זה שמימשו את זכותם לבחור "מולדת"... אה, התכוונתי, למפלגה שרצו
 
האמת לא ממש הבנתי את ההודעה שלך

תפרידי בין שני דברים:
1. הוצאתי תסכולים ולכן התשמשתי במילים כמו 'זרקו אותי כל הרוחות'.
זה די מה שהם עשו וזה מתסכל ופוגע.
2. הם עדיין פחדנים. אין קשר בין השניים.
 
ואני חשבתי שאת בתהליך

שבו את אמורה להיות חסרת ביקורת כלפי השני, מודעות עצמית גבוהה, בלה בלה.

הכל סתם דיבורים, כנראה...
 
תרדי מ"הקדוש" המחורבן הזה, אוקי?

לא מאמינה בקדושים. אני מאמינה באנשים שמנסים להתעלות על עצמם ולומדים מהשגיאות שלהם.
האם את אחת מהם?
 

avi1283

New member
מסכים לגבי

ראוי /לא ראוי, לכל אחד יש את זכות לקבוע איזה קריטריונים לזוגיות שבא לו.
מה שכן יש קטע חברתי אידיוטי שהילדים צריכים להיות שלך, ומה פתאום לגדל או להיות בקשר זוגי עם ילדים ממישהו אחר, ואת זה מאוד רצוי לשנות.

ספציפית בהקשר של נצנץ, הילדות שלה ממש מקסימות, אז מי שלא מעונין בגלל זה, הוא אוטמטית אידיוט.
 
לא נכון

אנשים לא חייבים להכיר את הבנות שלה ולהשתכנע שהן מקסימות. זכותם לא לרצות וזה לא עושה אותם אדיוטים.

שנינו מכירים אותן והן באמת מקסימות, אבל כאחת שלא בקטע של ילדים, אני יכולה להבין גם את הצד השני אם "לא בראש" שלו עכשיו להכיר ילדים נוספים לאחיינים שלו. מה גם שקשר עם ילדים, יאלץ אותו לחלק את תשומת הלב וההכרות שלו גם לילדות (לא משנה אם אין לו חשק והוא רוצה רק להכיר כרגע את נצנץ), וכנ"ל בת הזוג - לא תתן לו את מלוא תשומת הלב בקשר מכיוון שהיא מראש מחוייבת לילדים שלה.

כל זה גורם לאנשים לסגת. ואין מה לעשות. ואי אפשר לשכנע פה אף אחד. כל אחד פועל עפ"י האינטרסים שלו (כי רוב האנושות אגואיסטית), ואם הם ירגישו מאויימים מסוג של קשר כזה, זכותם המלאה לסרב, לא ככה?

ואם כבר מדברים על "להבין" את הצד השני, אני מזכירה לנצנץ שהיא הרבה מטיפה על "להבין" גם את הצד השני. אז בבקשה - נא להבין
 
יש הבדל בין להבין ולבין להסכים

אני מבינה למה הם המתנהגים ככה ואני עדיין חושבת שזה אידיוטי
כי הם מניחים מראש דברים מבלי בכלל לבדוק או לתת לזה הזדמנות.
וזה אידיוטי.

ושוב, אני לא מדברת על מי שלא רוצה ילדים.
מי שלא רוצה באמת לא מתאים לי.
ואת מדברת מהמקום הזה.
אבל מי שרוצה, ופוסל בגלל זה, עושה מעשה טיפשי, במיוחד לאור שאר הגורמים של המצב.
 

queen helen

New member
אבל מה אם הם רוצים ילדים משלהם?

מה אם אנשים שרוצים לגדל תינוק מיום היוולדו?
מה לגבי אלו שרוצים שהילד שלהם יקרא להם "אבא", ולא למישהו אחר?
וכמו שהמבורגר אמרה - מה לגבי אלו שלא רוצים לחלק את תשומת הלב של בת הזוג עם עוד ילדים?
בסופו של דבר - את מגיעה עם חבילה, וזה ממש לא מתאים לכולם, וזכותם של גברים לא לרצות את כל החבילה, אלא רק בת זוג.

הם אולי רווקים זקנים, אבל זה ממש לא הופך אותם לפחדנים!
 
פחדנים!!



שוב, אני לא נכנסת כאן נקודה של ילד משלהם, כי הם בכלל לא נתנו לי את ההזדמנות לומר שאין לי עניין.
וכמו שכתבתי, אני פתוחה למשא ומתן בנושא, אם כי הסיכויים קלושים.
אבל שוב, זו לא הנקודה.
פשוט כי היא לא עלתה.

זה שיש למישהי ילדים לא אומר אוטומטית שהיא לא תרצה עוד.
רוב הגרושים שמתחתנים שוב מביאים ילד משותף עם בן/בת הזוג החדש/ה.

ולכל אחד יש חבילה. כל אחד!
זה ששלי בולטת וברורה לא אומר שלאחרים אין.
לכן, לפסול אותי ממש על הסף זו פחדנות.
 

queen helen

New member
שלי

התחלתי את השבוע חולה, מצוננת ומשתעלת.
לשמחתי עבר.

ביום רביעי הייתי בכנס מטעם העבודה, היו שם מאות אנשים, הרבה אנשים מהעבר שלמדתי או עבדתי איתם, שני בוסים לשעבר (אחד לא זיהה אותי, וכיום הוא עושה בדיוק את מה שאני עושה אבל בחברה אחרת - מוהאהאהאהאה), ובגדול היה ממש כיף.
אפילו היתה הרצאה אחת שווה.
חזרתי הביתה, החלפתי בגדים ונסעתי לקורס צילום.
כבר שנים אני מפנטזת על קורס כזה, אבל כשהוא התחיל ממש התאכזבתי. נגעו בנושאים טכניים, משעממים ולחלוטין לא שימושיים מבחינתי, את הדברים המעניינים לא הזכירו אפילו במילה.
יצאתי מהשעור מבואסת ועם כאב ראש נוראי.
אתמול היה אמור להיות שיעור מעשי, אי אפשר לתאר כמה שמחתי שהוא נדחה בגלל הגשם. ההשלכות היו שנתקעתי בבית בכל שעות הגשם האין סופי.
נכנסתי לשוונג של בישולים (כבר חודשים שאני בקושי מבשלת), עשיתי מרק וכרובית ברוטב בשמל. נשאר מלא רוטב, אם למישהו יש רעיון מה אפשר לעשות איתו, שיחלוק איתי בבקשה ומהר.


שיחה עם חברה בפאב שכונתי מסוים (על פי בחירתה):
היא: יש לי חברה דתיה שתקפוץ להגיד שלום, אני אפגוש אותה בחוץ לחיבוק, ומיד אחזור.
אני: שתבוא לכאן
היא: היא לא יכולה, זה מקום לא צנוע
אני: מה לא צנוע כאן?
היא: זה פאב, אנשים חשופים, מוזיקה, בירות, אורות מעומעמים..
אני: זה פאב שכונתי, לא פיק אפ, יורד עכשיו גשם וכולם לובשים סוודרים וצעיפים, ומה לא צנוע בבירות, אורות מעומעמים ומוזיקה?
היא: את לא מבינה - את מוזרה. את באה לכאן בשביל לדבר, רב האנשים באים בשביל לראות ולהראות.
אני:
(חושבת לעצמי בלב: אני מוזרה???)
הקיצר - בשל הזה הייתי ממש קרובה לספר לה על הא-מיניות (אבל בסוף לא), ובהמשך היא אמרה שהלכנו לשם בגללי (כאמור - היא בחרה את המקום), והיא בכלל לא בקטע של פאבים.
די חטפתי קריזה - עד שהיא התחילה ללכת לשיעורי יהדות (מילה מכובסת לשיעורי החזרה בתשובה, שעוד היא מקבלת עליהם מלגה) היא היתה גוררת אותי לפאבים כמעט בכל פגישה שלנו, ועכשיו פתאום זה נהפך למקום "לא צנוע" רק מעצם היות המקום פאב, וממש בלי קשר למה ש~באמת~ קורה בו.

שונאת מחזירים בתשובה!!!

יום חמישי היה היסטרי בעבודה, אבל עכשיו כל האירופאים יצאו לחופש של שבועיים, ואפשר יהיה (כנראה) לחזור ולעבוד בנחת.
מלא אנשים מהעבודה, או שקשורים לעבודה חולים בסרטן (ואחד נפטר השבוע). מאד מאד מעציב ומטריד.

שיר
 
את לא צנועה, צריך להחזיר אותך בתשובה

כל הזמן הולכת לפאבים. בחייאת, איפה משמרת הצניעות?????


כן, מחזירי בתשובה מצליחים בגדול ע"י ניגון על האגו של אנשים. אנשים שמחפשים להיות "מיוחדים" ומה יותר קל מלהכניס להם לראש שהם "קדושים, טהורים ויקבלו גן עדן" אם יאמינו באלילים ויפסיקו לחשוב לעצמם אלא לפי מה "שכתוב". חשבתי שאנחנו במאה ה- 21.

גם אצלינו היסטרי בגלל החופש של הארופאים. איזה טירוף! XD

תגידי, זה שהם חולים בסרטן, יתכן שזה קשור לחומרים שהם עובדים איתם?
 
מחזירים בתשובה = מסיונרים, זה באמת עם מעצבן

נראה שעלו עליך בלי שתגיד כלום


פאבים בציבור הדתי נתפשים כמשהו אפל ומיני.
גם אני הסתכלתי עליהם פעם ככה.
ומעולם לא הייתי באחד כזה באותם ימים ואני בטוחה שגם החברה שלה.
זה סוג של 'אגדה' שמהלכת לה באולפנות (יש לי הרגשה שאיכשהו בישיבות זה פחות תופס).
מן הסתם נוח למורים שככה הבנות חושבות.

הסרטן הפך להיות מחלה ממש נפוצה.
 

queen helen

New member
ועדיין יפתחו עלי עיניים

נראה לי שהמון אנשים מבינים שאני א-מינית, אבל אם אני אגיד להם שאני כזאת, הם ינסו לשכנע אותי שאני טועה.


אני מניחה שיצרו לפאבים מין הגדרה אפלולית ומאיימת אצל צעירות דתיות, גם אני חשבתי עד לתקופת הצבא פחות או יותר שפאבים הם מקומות איומים ומופקרים. אבל לשמוע דבר כזה מאישה חילונית בגילאי השלושים שהיתה ביותר מפאב אחד בחייה?

וכשאמרתי לה שיש גם דתיים שהולכים לפאבים, היא אמרה שהם לא באמת דתיים. כאילו - מי ~את~ שתחלקי ציוני דתיות לאנשים?

שיחזירו לי כבר את החברה שלי!!!

וסרטן באמת הפך לנפוץ בצורה מבעיתה. לשאלתה של המבורגר - לפני שבוע נפטר אבא של מישהי שעובדת איתנו, אחת חלתה בזמן רילוקיישן בחו"ל, אחרת חלתה לפני שהתחילה לעבוד אצלנו, והמחלה פרצה שוב במהלך העבודה, בעל של מישהי נוספת חלה ב סוג סרטןחסר מרפא והוא בגילנו, אחרת נשאית של BRCA2, וזה רק מה שעולה לי בראש עכשיו...

במעבדות של הבי"ס לר***ת (איפה שלמדתי באוני') היה את שיעור הסרטן הכי גבוה בארץ, ושם בודאות זה לא מקרי.
 
למעלה