סיכום שבועי

inbardaf

New member
חחחח

אני אגיד לך את זה בצורה פשוטה מאוד:
אם באמת אין לזה משמעות, הם לא היו מוסיפים את זה דווקא לשעות הנוספות.
אולי מפרישים לך מהשעות הנוספות לקרנות, אבל עדיין יש לזה משמעות על ימי חופשה למשל, שם זה וודאי.
דמי אבטלה, אם כי את בכל מקרה עוברת את השכר הממוצע במשק..
והכי חשוב - פיצויים.

בדיוק עכשיו מישהו מהעבודה הקודמת שפטרו אותו דיבר איתי על זה.
נתנו לו פיצויים לפי שכר הבסיס בלבד הוא רב איתם על הקטע של השעות הנוספות (זה יוצא לא מעט כסף, תחשבי על זה, 2500 ש"ח כל חודש פחות לחישוב....)
מסתבר אגב, שאם נותנים לך תמיד שעות נוספות בלי קשר לכמה את עובדת, חייבים לתת את הפיצויים מזה.
לא ידעתי את זה.
זה משהו שהוא הראה לי כשהוא נלחם בהם.
אבל אני בטוחה שמנצלים כאן את שיטת מצליח.

קיצר, אני חושבת שכדאי לך כן לוודא שזה נכנס לבסיס ולא לנוספות.
 

queen helen

New member
שלי

בעבודה רגיל ואפילו די נרגע.
הבוסית מסרבת לעזור לי במשהו די דבילי וזה מוציא אותי מדעתי.

ביום ראשון המטבח בדירה התחיל לדלוף בגלל הגשם.
באתי לפוסטמה מהועד בית שניסתה לנפנף אותי. יום אחרי זה גררתי אותה עם עוד שכן, אז הם השתכנעו שיש בעיה.
היא עדיין מנסה לשקר לי, כנראה שאני אאלץ להיות אסרטיבית כדי שהיא תטרח לעשות משהו.
אבל היא תעשה!

התחילו לירות על תל אביב.
ביום הראשון בכלל הייתי בעבודה צפונית לשם, אז לא הרגשתי כלום. בגלל זה גם נתקעתי בעבודה עד מאוחר - היא הרבה יותר מאובטחת מכל מקום אחר.
ביום שישי הייתי איפהשהו עם עוד אנשים, באיזהשהו שלב הלכתי לחומוסיה עם עוד שני חברים כמו שאנחנו הולכים כל פעם.
התיישבנו, הזמנו אוכל, פתאום איזה קצין צעק עלינו שנכנס פנימה כי יש אזעקה.
נעמדנו, שמענו "בום", נכנסנו, ראינו שבפנים גם יש מלא חלונות זכוכית, אז יצאנו והאוכל כבר חיכה על השולחן.
כשחזרנו כמה דקות אח"כ לשאר האנשים, הם אמרו שאנחנו מופיעים בדף הראשון של YNET.
זה מגניב להפוך לסלבריטאית בין צלוחית חומוס, אבל למה התמונה היתה כזאת מחרידה?
ולמה דוקא ביום שצמח לי חצ'קון???


שיהיה שבוע שקט לכולם, ובעיקר לחברי הפורום בדרום

שיר
 

hatzilonit

Member
מנהל
עד המפגש הבא יש רק שוקולד וירטואלי




השאלה, כמובן, האם את מתכוונת ל"צימוקים מצופי שוקולד" או ממש לחפיסת שוקולד עם צימוקים בפנים (כי אלה בד"כ באים גם עם אגוזים, מסיבה לא ברורה...)...
 

inbardaf

New member
שיהיה שקט לכולם

לפחות גילית שיש לך מקלט בבית

אחרת זה היה יכול להיות באמת לא נעים...

מקווה שבעלת הבית שלך באמת תטפל בבעיה.
איזה מעצבן זה להיות תלוי באחרים בדברים כאלה.
לי שי בעיה דומה עם בעל הבית שלי.
הגגון בכניסה לבית דולף מהחורף הקודם ומכונת הכביסה שלי שם.
הוא הבטיח לי בחורף שעבר שייתקן את זה ועד היום לא תיקן..
וכמובן שהחורף כבר חזר ואיתו הנזילות.
לפחות זה לא בתוך הבית, אבל עדיין הרס לי כמה דברים וגם אני די חוששת למכונת הכביסה.

האמת שבמקרה שלך זה נראה לי מעצבן עוד יותר, כי זה בית שלך ואת עדיין תלויה באחרים.
אני במקומך הייתי עושה חרם ולא משלמת וועד בית.
במקום זה משקיע את הכסף בתיקון אמיתי של הבעיה.
אולי אפילו בשיתוף עם אותו שכן.

ויש גם ארגון שאפשר לפנות אליו במקרים של סכסוכים בין שכנים.

ולגבי החצ'קון, הסרי דאגה מליבך - אולי בהגדלה של התמונה פי 10 יצליחו לראות אותו אם הוא לא יהפוך לפיקסל גדול מרובע ומטושטש.
קיצר, לא רואים.
 

ברומבית

New member
קצת


הייתי שוב ב"קבוצה למיומנויות חברתיות", ולצערי עשו אותו דבר, ולא לימדו מיומנויות חברתיות. אבל שוב דיברתי. בעקרון אני מתכננת לבוא עוד פעמיים וזהו, אבל אם אני אראה שזה משפיע משמעותית, אני אשקול להישאר. בכל מקרה מצאתי עוד קבוצה זולה יותר, אני אברר מה בדיוק עושים שם.

בדרך לקבוצה רציתי לקפוץ לקנות דיסק מסוים. אבל היה פקק בגלל תאונה, והאוטובוס הגיע חצי שעה אחרי הזמן הרגיל, ולא נשאר לי זמן לנסוע לדיסק. אז החלטתי שלמחרת אני אסע במיוחד בשביל הדיסק, שווה לי
אני חושקת בו כבר כמה שבועות.
למחרת באמת נסעתי, וקניתי אותו. זה היה קשה בצורה טובה, כי הדיסק לא היה בתא הרגיל, והייתי צריכה לשאול את המוכר. מה שכן, ידעתי מהאינטרנט שיש להם את הדיסק הזה. אז כשהבנתי שאני לא אמצא אותו בעצמי, החלטתי שאני אשאל את המוכר ברגע שהנשימה ודפיקות הלב ירגעו

בבית קראתי בחוברת של הדיסק, ב"תודות" של הבחור הכי חשוב (היחיד שחשוב) בלהקה, שכרגע אני שני שליש אוהבת אותו ושליש שונאת. בהתחלה היה סיפור רומנטי מרגש, אפילו מרגש מדי
אח"כ ראיתי את הדברים הכבדים והמטיפים שלו (ידעתי שהוא כזה), ולקחתי את זה קשה. חוץ מזה הוא החליט לכתוב פתאום חצי משפט בשפת האם שלו (השאר היה באינגליש), בדיוק כשהייתי הכי במתח! לא הצלחתי למצוא תרגום הולם.

ולא התרגשתי מהיריות


ועכשיו קיבלתי אימייל שכבר 100 אנשים נכנסו לבלוג שלי
(במשתמש Brombit) ופתחתי רק לפני חודש וחצי.
רשומה אחת היתה "בחירת העורך" היומית


השיר השבועי שלי, שהוא גם ידידותי לכלל הציבור
http://www.youtube.com/watch?v=DqHVCFFpCfc
 

inbardaf

New member
תתחדשי על הדיסק

סחתיין על הבלוג! (בחירת העורך - יש כבוד!
)

האמת, אני לא חושבת שהבעיה שלך היא חרדה חברתית.
מי שיש לו חרדה חברתית לא מסוגל להעביר הרצאה ל-300 איש.

לדעתי הבעיה שלך היא יוזמה.
כל פעם שאת צריכה ליזום משהו בעצמך את מתקשה.
אם ישאלו אותך שאלות, את תעני.
לצורך העניין, אם המוכר היה ניגש עליך מיוזמתו ושואל אם את צריכה עזרה, אני די משוכנעת שלא היתה לך כל בעיה לומר לו מה את צריכה בלי דפיקות לב ולחץ. נכון?
 

ברומבית

New member
כבר הבנתי שאין לי חרדה חברתית


כן, לפחות בעניין הזה, כנראה שיש לי בעיקר בעיה ליזום.
בקבוצה הלא-באמת-טיפולית יוצא לי ליזום יחסית הרבה, כי השקט מסביב מקל עלי להיכנס.
נראה לי שלרוב האנשים בקבוצה (שהיא לא גדולה גם ככה) יש בעיה שקרובה יותר לחרדה חברתית, אבל הקבוצה לא מוגבלת לבעיה ספציפית.

בחנויות אני בד"כ לא אוהבת ששואלים "צריכה עזרה?", אני מרגישה שנדחפים לי, אפילו כשאני כן צריכה עזרה. אבל כשאני מחפשת משהו בכל החנות ולא מוצאת, אני שמחה ששואלים

אבל שוב, במקרה הזה שמחתי שהוא היה אדיש לאורך כל הדרך (גם כשבאתי לדלפק לקח לו זמן להתייחס אלי, והייתי היחידה בחנות).
ויש מצב שגם אם הוא היה שואל הייתי נלחצת להגיד, כי הייתי באופן כללי נרגשת ולחוצה מכל העניין.

אה, ותודה!
 

inbardaf

New member
יש לי שתי מילים לסכם את השבוע האחרון:

רע לי!

אני מקווה שזה ישפר, אם כי איך שהתחיל השבוע זה רק החמיר
 

p019

New member
ואת גרה בצפון

סוף סוף הצלחנו לשכנע את ההורים שלי לנטוש את באר שבע
 

inbardaf

New member
אולי זו הבעיה


את לא יודעת שאחוז המתאבדים עולה ככל שהחיים יותר טובים?
אחוז המתאבדים הגבוה ביותר היא במדינות המוצלחות ביותר (אפרופו הגירה...)

כשטילים נוחתים לך על הראש, אתה לא יכול להיות עסוק בשטויות של יומיום.
כשאתה מסכנת חיים, אתה מנסה בכל דרך לשרוד.
כשמה שעושה לך רע, לא יכול להרוג אותך, אבל אתה סובל, כל מה שאתה רוצה זה למות



אולי אני צריכה לעבור דרומה לכמה ימים
 

p019

New member
הדירה של ההורים שלי פנויה

אם את רוצה חופשה בבאר שבע תחת טילים!!
 

ברומבית

New member
בואי לממ"ד הכי טוב בצפון הדרום- החדר שלי!

אני מבטיחה אפילו לסדר את השולחן
 
למעלה