שלי
עבר שבוע די רגיל.
העבודה היתה מעצבנת הרמות. הבוסית שלי שוב זרקה עלי עבודה שלא קשורה אלי אלא אליה, ומי שהרגיזה אותי כ"כ הרבה בחודשים האחרונים היתה אפילו יותר מעצבנת ונודניקית מכרגיל בימים האחרונים. כל כך ניג'סית שאפילו הבחורה הכי שאנטי באנטי אמרה שהיא מבינה איך היא מקפיצה לנו את הפיוז כל כך מהר.
שוב דפקתי את האוטו בחניה.
מי לעזאזל הרשה לי לנהוג על משהו יותר מתוחכם מאופניים עם גלגלי עזר?
אחרי חודשים אם לא שנים שמערכת בחדר לא עובדת, תיקנתי אותה סוף סוף.
כדי שהחיים שלי לא יהיו דבש, הראוטר התקלקל.
שיחה מבדרת עם נציג בזק כדי לפתור את עניין הראוטר הגיעה למלחמות בירה (הבלגים מנצחים, ולמי אכפת שאמא שלו גרמניה?) ולתגלית המפתיעה, שיש אנשים מעל גיל 16 שעדיין מעשנים נרגילות.
תגלית עוד יותר מפתיעה: בטורקיה שמים חשיש בנרגילות!
ואם כבר גרמנים: שותפה גרמניה מעצבנת של חברה שלי הזמינה את עצמה לישון אצלי למשך שבוע. אווווווווווווווווווווווווווווווווווווף!!!
תיקנתי גם את האפניים, כי הם עשו קולות של חזיר גונח, וקניתי כמה דיסקים, שאני אוכל לשמוע במערכת המתוקנת שלי.
ועכשיו צריך להפטר הדיסקים הישנים במפגש.
לא בדיוק שיר