עשיתי בדיקת CT ביום שני. לא ברור לי למה לא מיידעים את הפציינטים מה הולך לקרות מראש. ואולי יש לי "בעיה" עם משהו? קיצר, תקעו לי מחט לאינפוזיה. הייתי צריכה להסתובב איתה עד שיגיע תורי. בעיקרון אין לי בעיה שדוקרים אותי בבדיקות דם מכיוון שזה לא לוקח הרבה זמן. הבעיה פה שהמחט המשיכה להיות תקועה לי בזרוע וזה כאב לי. וזה גרם לי להרגיש ר----ע! לא ציפיתי לזה. חשבתי שברגע הבדיקה יחברו אותי ליוד. אז המזריק מהר ביקש מאחת האחיות להכין לי מיטה שאשכב. וכל הזמן שאל אותי אם אני בסדר וכמובן שלא יכולתי לענות מכיוון שכשלחץ הדם יורד ככה, אז אתה יותר מרוכז איך לא ליפול מהכיסא מאשר לענות. כשהצלחתי לחזור לעצמי, המזריק אמר לי שאלך לשכב במיטה שהכינו לי. ואני ישר סירבתי. פאדיחות. אמרתי לו שאני רק רוצה להרים קצת את הרגליים ואני אהיה בסדר. הנה, אני כבר מרגישה יותר טוב >.< אוח! אני שונאת שזה קורה!!!! אוקי. יצאתי מזה. נכנסתי לבדיקה, וחיברו אותי לחומר. וברגע שהתחיל להיכנס לגוף נכנסתי לסוג של היסטריה, כנראה. דבר ראשון זה כאב! דבר שני, כל הגוף שלי התחיל להרגיש כבד והיה לי קשה לנשום. הבחור שהיה אחראי לבדיקה מיד יצא כשראה שאני עושה פרצופים של כאב. בדק שהאינפוזיה בסדר ולא הבין על מה המהומה. אז אמרתי לו "זה כואב". והוא בביטול אמר: "אה, כן. זה לפעמים קצת שורף" והלך לדרכו... (זה לא עזר לי להרגיש יותר טוב. כל עוד החומר המשיך להיכנס, זה כאב והיה לי קשה לנשום). נו, למה צריך להבהיל אותי ככה? למה אי אפשר ליידע מראש מה הולך לקרות ומה אני עלולה להרגיש כתוצאה מכך???
לא עושה את הבדיקה הזו יותר בחיים!!!!!!!!!!
אתמול היתה בת מצווש לבת של המנצנצת. גוייסתי לשאת את מצלמת הוידיאו ולצלם יחד עם קוויני שהיא היתה צלם הסטילס. כיאה למדייקת, הגעתי למקום רבע שעה לפני הזמן שנצנץ ביקשה שאגיע. נצנץ, המאחרת הכרונית, הגיעה כ- 40 דק אחרי XD למעשה "פתחתי" את המקום
היה ממש נחמד. נצנץ ואחיותיה אירגנו אחלה של ארוע. באמת יצא מתוקתק ומרשים. השתדלתי לצלם כל מה שיכולתי ומה שביקשנו ממני וכולי מקווה שיצא טוב (אני לא מקצוענית בתחום). היה שלב שממש נכנסתי לקהל הילדים שרקדו והתחלתי לצלם אותם מקרוב, והם כל כך מצחיקים, חלקם פשוט ברחו ממני וחלקם התחילו לעשות לי פרצופים. משעשעים
האמת הילדים האלה כאלו חננות שרובם אפילו התביישו לרקוד. חמודים
קיצר, היה ממש כיף. הופתעתי לטובה גם מהמסעדה. וגם האוכל היה מאוד טעים. זכיתי לראות, סוף סוף, את כל משפחתה המורחבת של המנצנצת. רק פיספסתי את הקינוח
מה חשבתי על הפרק של האוס: לא ראיתי, אבל כמו שניחשתי בהתחלה, הוא ביטל לחלוטין א-מיניות
הפסקתי לראות האוס מסוף עונה רביעית אני חושבת. כשהתחילו יותר מידי שחקנים להתחלף ובמקומם הגיעו שחקנים די מעצבנים (או שנשארו המעצבנים). שיייר! אני אוהבת שירים עם קליפים מצויירים או ריקודים. אז הנה עוד אחד
daft punk - one more time השיר הוא מתוך תקליט בשם Discovery, של צמד צרפתי בשם "Daft Punk", אשר כולו הפך להיות פס הקול של הסרט המצוייר בשם Interstella5555. השיר מציג את תחילת הסרט. מי שמכיר את האנימציות היפניות יזהה את הסגנון שלהם כאן. זה לא אותו סטודיו של מייזאקי (סגנון שונה לגמרי). אבל יוצרי האנימציה הם גם כן יפנים. כאילו, דה. תכלס, השיר לא משהו, פשוט, אהבתי את הקליפ XD
השיר
