סיכום שבועי

[orald]

הלוואי שהיה אפשר להעביר גוף מאחד לשני...

מחכה בקוצר רוח להשתלת מוח! היה מפשט בהרבה את כל הסיפור הזה שלי ושל אחרימות.

 

[ורוד עם נצנצים]

 

[orald]

לא לגמרי מצחיק. חבר FTM ואני דיברנו על זה.

 

[ברומבית]

בזזזזזזזזזזזזזזז

מעורב.

גיליתי שהדיסק שלי קיים באיזו חנות. באתי לשם לא מזמן וראיתי שאין כבר חנות, ואח"כ הבנתי שהם עברו איזה 100 מ' משם

מה פתאום לשאול, מה פתאום לברר מראש

אבל הכי חשוב שאני אקנה סוף סוף את הדיסק שלי

אגב, זו חנות של ז'אנר מסוים. הדיסק הזה ממש לא שייך, אבל הלהקה היתה בעברה בז'אנר של החנות, אז נשארים איתם. גם בחנויות כלליות הם ממוקמים בז'אנר הזה. הפעם הקיבעון שיחק לטובתי

גיליתי את זה בערב של יום רביעי, ואני צריכה לחכות עד רביעי בצהריים בשבוע הקרוב

בהתחלה פחדתי שעד אז הדיסק יעלם משם, אבל הדחקתי את התסריט הנורא הזה

לא נראה לי שזה דיסק כזה מבוקש + יכולים להיות כמה עותקים

בהפסקת אוכל עבודה היססתי במשך כמה דקות לבקש את שארית הסלט (נטשתי את אמא כי היא נשארה בענייני עבודה), ובסוף היה מאוחר מדי וזרקו את זה

בכיתי כהרגלי, לא על הסלט אלא על ההיסוס. מישהי מיהרה להכין לי חדש

בהפסקת אוכל אחרת השחלתי כמה מילים על תכנית טלויזיה ידועה לשמצה

הבת החדשה של העוזרת בטיפול כבר לא תהיה עם יום ההולדת שלי

היא נולדה השבוע

שיר: אחד האהובים עלי

 

[ברומבית]

*הפסקת אוכל בעבודה

 

[ורוד עם נצנצים]

את הורגת אותי כל פעם עם ספורי הדיסק

העיקר שתקני אותו כבר.

למרות שלי אין בעיה עם חרדה חברתית, אני יכולה להבין את התסכול והבכי כתוצאה מזה שאת רוצה לעשות משהו ולא מסוגלת. גם אני בוכה במצבים כאלה.

 

[ברומבית]

הפעם לא בדיוק לא הייתי מסוגלת

היססתי וחיכיתי ל"רגע הנכון" (=שתיקה מוחלטת מסביב?)

ממש עצבנתי את עצמי שהתעכבתי ככה. אפילו לא כזה קשה לי לבקש סלט. - כן, אני משתגעת מהדיסק

 

[ורוד עם נצנצים]

אז מה היה לי השבוע?

אוף! שבוע די מטורף

יום ראשון על הבוקר בדיקת דם שנגמרה לא משהו (כמובן לא מצאו לי את הוריד ואני עם החרדות שלי, שמעתי אותה אומרת שהיא לא מוצאת את הוריד וכמובן ששהיסטריה רק גדלה עשרת מונים..) יצאתי מהבדיקה כואבת, מותשת, בוכה ובתחושה מובסת.

משם הלכתי לרופא לקבל את 'מנה הדו-שבועית' שלי. יענו, את הזריקה הבאה.. דווקא הפעם עבר יחסית בשלום. כנראה שהשיטה הפולנית עובדת. כשכואב במקום אחד שוכחים מהשני

ביום רביעי בערב, בדיוק כשהגעתי לקבל את הזריקה הדו-שבועית השניה, אחותי תופסת אותי בנייד ומספרת לי ביאוש שכל מה שעשינו לקליפ של הבת מצווה נהרס... וכמובן שאין מתי לעבוד על זה שוב. הזריקה כאבה. הרופא אמר לי 'שאני מכניסה יותר מידי תודעה למקום' (רק רופא אנתרופוסוף יכול להגיד לך שאת מכניסה 'תודעה' במקום לומר: את יותר מידי חושבת על זה...) אז ניסיתי לא לחשוב על זה. וזה כאב, אבל ניסיתי בכל זאת. והלכתי לישון. וקמתי בבוקר וזה עדיין כאב. ואני מבטיחה לכם שלא חשבתי על זה בלילה! וכל היום זה כאב... ולמחרת בבוקר החלטתי להסתכל מה יש שם, וגיליתי שיש לי שטף דם קטן.. (עד עכשיו) אבל העיקר שלא הכנסתי לזה 'תודעה'

משהו טוב ממש: ביום חמישי בשעה טובה התקינו לי מזגן בבית

סוף סוף אני לא אקפא מקור! במיוחד שיום קודם 'קרס' מערך החוטים שהפעיל את הרדיאטור לי והכבל המעריך עלה באש.. בערב העברתי הרצאה בכפר סבא לחניכי איגי והיה מדהים. חבר'ה מקסימים. היה ממש מוצלח, מאוד נהנתי. אני צריכה קהל כזה תמיד.

משם נסעתי לאחותי לבלות את כל הלילה על הקליפ שצריך להתחיל מהתחלה... בעצם מיום חמישי בלילה ועד אתמול בלילה (משהו כמו 2), עבדתי על הבת-מצווה כמעט רצוף לגמרי (כלומר: כמעט בלי שינה..) עדיין לא סיימתי

ויש לי כבר עכשיו עיגולים שחורים מתחת לעיניים. המבורגר - את יכולה לאפר אותי שלא יראו אותם? קווין - את יכולה לצלם שלא יראו אותם? אולי בלי פלאש

זהו. מחכה שהסיוט הזה שנקרא 'בת-מצווה' ייגמר ובשלום. שכולם יהיו מרוצים ולא יהיו תקלות/אכזבות.

 

[ורוד עם נצנצים]

אה, שכחתי שיר...

השיר של הקליפ: קטן זה הכי כיף בעולם

 

[queen helen]

אוי לא!!!

שיר מהפסטיגל?!?!?!?!?

 

[ורוד עם נצנצים]

שני השירים שהיא בחרה הם מפסטיגלים

(גם השיר הקודם ששמתי הוא מפסטיגל) אני מוכרחה לומר להגנתי כאמא שהיא לא ראתה מעולם אף אחד מהם. להורים שלי היו קלטות של חלק שהם קבלו באיזו קניה, אז היא ראתה אותם (הרבה אחרי שהם היו רלוונטים. פשוט כי זה שירים נחמדים, לא מתוך איזה סגידה) אף אחד מהשירים האלו לא היה בקלטות שהיא ראתה. אחיינית שלה הציעה לה את השיר שהכיתה שרה והשיר הזה זה שיר שאחותי שמה לקליפים שהיא עושה לבת/בר מצווה פשוט כי הוא ממש מתאים.

 

[דרוש שם]

סיפורי הבתמצווה מזכירים את סיפורי הברמצווה של

**שלי אני רק אגיד ששבוע לפני הברמצווה שלי, אני ואבא עוד סמנו דשא כדי שיהיה איפה לשבת (אצלנו במשפחה מקובל לא לקחת אולם וכיוצ"ב אלא לשבת על הדשא איפשהו) חוץ מזה שבשבת של הביתכנסת הייתי צרוד לגמרי... ובשישי של אותה השבת שודר מערכון על ברמצווה בבית כנסת בארץ-נהדרת (דווקא זה היה נחמד)

 

[orald]

מי החליט לתקוע קריאה בתורה מול כולם...

בדיוק בגיל שהקול מתחיל להתחלף? איזה סדיסט וגאון חשב על זה?

שלי עוד עברה בסדר, שלי היה ישעיהו פרק ו', די משעמם. הלוואי והיה יוצא לי לקרוא את יחזקל א', that shit is intense!

 

[ורוד עם נצנצים]

קרועה!

 

[דרוש שם]

חחחחחח

שלי הייתה ישעיהו ס"ו (כן, זה היה שבת-ראש חודש) אחותי החליטה שזה ארוך מדי באמצע המוסף של ראש חודש....

 

[דרוש שם]

אני

עובדים-לומדים-יושנים זה הכל