המנצחים קלים אבל הדירוגים קשים. לכן נדרג
MVP:
1. קרי- צריך לקחת את ה-unanimous MVP הראשון אי פעם. הוא הכי טוב בליגה, הוא מוביל קבוצה היסטורית, הוא ראשון בכל סטטיסטיקה מתקדמת. כשהסקורר המוביל בליגה קולע אחוזים המשוקללים הגבוהים ביותר בליגה אתה יודע שיש cheat במשחק.
2. קוואי- שמר על רמת סופרסטאר לאורך העונה. מבחינה אישית אולי הוא לא הרשים יותר מכל אחד אחר אבל הוא הוביל את הספארס לעונה הטובה בתולדות הפרנצ'ייז. הקייסים של שני החבר'ה מאוקלהומה מחלישים אחד את השני. קוואי שיחק מעולה בשני צידי המגרש ועמד בכבוד במפגשים הישירים מול לברון ודוראנט.
3. ווסטברוק- עשה קפיצת מדרגה והצליח לשלב בין הדורסנות שלו לבין שליטה על עצמו ועל המשחק. אם ראסל היה יותר טוב בהגנה ואוקלהומה הייתה מצליחה יותר בהיעדר דוראנט כנראה שהייתי מדרג אותו 2.
4. לברון- עונה יחסית מנומנמת אבל לברונית טיפוסית. כמעט 60 ניצחונות וחצי שני משופר של העונה מספיקים להיכנס לחמישייה.
5. כריס פול- ברגע האחרון החלטתי לשים אותו לפני דוראנט. שלושת החודשים בהיעדר בלייק קנו אותי, הוא שיחק כדורסל כל-כך נכון ומושלם ועשה ממוצעים של 21 נקודות ו-10.5 אסיסטים.
הסטטיסטיקה של דוראנט לא תחזק אותי אבל לדעתי הוא היה פחות דומיננטי מהרגיל. הוא פחות הגיע לאן שרצה על המגרש וכמובן שהמאזן הבינוני למרות העונה האדירה של ווסטברוק פוגעות לו בקייס.
MIP:
1. מקולום- אפשר לטעון במידה מסוימת של צדק שזו פעם ראשונה שהוא קיבל צ'אנס אבל אני חושב שאובייקטיבית הייתה לו עונה מצוינת ומגיע לו קרדיט רב על משחק ההתקפה של פורטלנד שקשה להתמודד מולו.
2. קמבה ווקר- השתפר כקלעי וכסקורר. היו לו כמה משחקים לפנתיאון העונה וכמובן שההצלחה של שארלוט מוסיפה.
3. גריק פריק- שילוב של שיפור אישי והבנה של קיד כיצד להשתמש בו. המספרים של יאניס מאותו שלב הם די משוגעים אבל מילווקי נשארה נמושה מאז השינוי.
*אני לא חושב שיש מקום לשקול שחקנים כמו קרי או קוואי לפרס הזה.
DPOY:
1. קוואי- אני לא חושב שזו הייתה העונה ההגנתית הכי טובה שלו בקריירה אבל הוא שחקן הגנה אדיר בקבוצה ההגנה הטובה בליגה.
2. דריימונד- לדעתי היה צריך לזכות בשנה שעברה. הוא עדיין שחקן ההגנה הייחודי ביותר בליגה והרוח מאחורי משחק ההגנה של הווריורס.
3. דאנדרה ג'ורדן- תמיד היה שחקן הגנה דומיננטי שעשה ריבאונד בשביל קבוצה שלמה אבל העונה שיפר גם את ההגנה האישית שלו. יחד עם השיפור הקבוצתי של הגנת הקליפרס אני חושב שהוא ראוי.
ROY:
1. קארל אנת'וני טאונס- צריך להיבחר בפה אחד. הוא השחקן הכי טוב במינסוטה, הסטטיסטיקה שלו מעולה, הוא מגוון מאוד התקפית ותורם גם בהגנה. מאז האולסטאר הוא רק הכניס להילוך גבוה יותר ורושם 20.5 נקודות, 11 ריבאונדים ו-3 אסיסטים.
2. פורזינגיס- למרות שההייפ מוגזם הוא עשה עונת רוקי יפה.
3. דווין בוקר- התחיל בשקט אבל הלך והתגבר. לקראת סוף העונה הפך ליוצר העיקרי של פיניקס ועשה את זה יחסית בהצלחה.
השחקן השישי:
אני שונא את התואר הזה. אז בואו נהיה יצירתיים איתו:
1. מישהו מטורונטו. אני חושב שפטרסון מוסיף הרבה לחמישייה של הראפטורס כשהוא נכנס כסטרץ' 4. להבדיל ממנו ג'וזף+ביומבו מובילים את הדקות הטובות של הספסל בהן טורונטו משחקת כדורסל נכון, יפה ומנצח. אני חושב ששלושת השחקנים האלה ממלאים תפקיד מאוד חשוב בוייב החיובי שיש בקבוצה השנה.
2. איגודאלה- כנראה שחקן הספסל הכי טוב בליגה. היה שקט אבל אולר שוויצרי אמיתי מהספסל שתורם בהכל.
3. אנס קנטר- לא תמיד הוא טוב אבל כשהוא טוב הוא גיים צ'יינג'ר מדהים.
* וויטסייד היה לוקח את הפרס בקלות אבל הוא לא eligible כי פתח יותר מדי פעמים בחמישייה.
מאמן העונה:
1. קר+וולטון. חייבים לבחור בהם. הדברים שסטוטס וקליפורד עשו הם מאוד יפים וטובים אבל קחו בחשבון שבכל עונה יש לפחות קבוצה אחת שמנצחת 15-20 משחקים יותר מהמצופה. זו הייתה אטלנטה בשנה שעברה, פיניקס לפני שנתיים ודנבר לפני שלוש.
מה שגולדן עושה לא נעשה בהיסטוריה של ה-NBA וחייבים לתת למאמנים קרדיט.
2. סטוטס- הצליח לבנות יחידה funky ולוחמת שמורכבת מכמה מקבלי החלטות והרבה פועלים שחורים. הם גם עשו את הקפיצה הכי גדולה בין מספר הניצחונות שצפו להם לכמה שניצחו בפועל.
3. פופוביץ'- שינה בפעם המי יודע כמה את האופי של הספארס בדרך לעונה היסטורית של ניצחונות ו-point differential עצום.
*קשה להשאיר את קליפורד בחוץ אבל יש מקום רק לשלושה.
המפתיעה:
1. פורטלנד
2. טורונטו
3. שארלוט
המאכזבת:
1. ניו אורלינס
2. יוסטון (רק בגלל שתגיע לפלייאוף)
3. שיקאגו
חמישיות העונה:
ראשונה- קרי, ווסטברוק, לברון, קוואי, למרכוס. אני לא יודע מה אומרים החוקים אבל בעיני הוא נתן מספיק דקות כסנטר כדי להיספר.
שנייה- פול, לאורי, דוראנט, גרין, דראמונד.
שלישית- לילארד, אייזיאה, מילסאפ, פול ג'ורג', דיוויס.
חבל שאי אפשר להכניס את ה-15 הכי טובים כי יש גארדים נוספים שמגיע להם להיכנס (הארדן, קליי, קמבה).
